הימים הראשונים שלה בכיתה א' עדיין צרובים לכם היטב בראש - הפחדים, החששות, ההסתגלות הלא פשוטה - והנה, שוב אתם באותה סיטואציה, רק 6 שנים אחרי - כשהילדה או הילד עולים לכיתה ז' ומתחילים את חטיבת הביניים. פתאום כולם גדולים ממנו, שוב מעברים, שוב הסתגלות, שוב פרידות, חברים חדשים, מורים חדשים, בית ספר גדול ופחות מגונן והפעם זה בא עם תוספת משמעותית - גיל ההתבגרות.
בעבר, לפני עידן חטיבות הביניים, סיים הילד את לימודיו בכיתה ח' ונכנס לתיכון, בגיל 14.5, כשהוא בוגר יותר ובטוח בעצמו. כיום המעבר לחטיבת ביניים–תיכון נעשה בתחילת כיתה ז', שהנו גיל רך לכל הדעות. המעבר ממסגרת לימודים קטנה ואינטימית למסגרת אחרת, גדולה, חסרת אינטימיות, זרה ועם דמויות לא מוכרות, הנו דבר שיוצר חרדה. הילד, שהיה הגדול בבית הספר היסודי, מוצא את עצמו, ממש כמו בכיתה א', הקטן בין ילדי בית הספר.
אם הילד הצטיין בלימודים או בספורט, הוא נוכח שעליו להתמודד עם נערים טובים וחזקים לא פחות ממנו. גם הדרישות הלימודיות בחטיבת הביניים גבוהות יותר ומחמירות יותר והילד המוצלח של בית הספר היסודי עלול לגלות, למרבה אכזבתו, שלא קל לו כלל וכלל. ילד שהיו לו קשיים לימודיים מסוימים אך הסתדר בעזרת הוריו ומוריו, עלול לגלות שהוא נדרש להשקעה לימודית רבה וממושכת יותר. ובנוסף, כל השינויים האלה מתרחשים בגיל ההתבגרות, גיל עם שינויים גופניים, קוגניטיביים ורגשיים, שהם כשלעצמם דורשים הסתגלות לא פשוטה מצד הילד. לפניכם כמה מהקשיים הנפוצים במעבר לחטיבת הביניים והצעות להתמודדות איתם.
מעבר תוך כדי התמודדות עם גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות הוא הגיל של "קבוצת השווים" - החברים. כחלק מתהליך ההפרדות והנפרדות של הילד מהוריו, מהווים החברים מעין תחליף נורמלי ובריא להורים, שמהם מתרחקים הנער והנערה אט אט. דווקא בגיל הקריטי הזה, הנער והנערה הצעירים עוברים לבית ספר חדש עם חלק מחבריהם ונאלצים להשקיע מאמצים רבים מבחינה חברתית כדי להיות מקובלים בכיתה. בחטיבת הביניים הילד צריך להיות יוזם ואקטיבי מבחינה חברתית. בעוד בבית הספר היסודי, הפעילויות החברתיות היו מאורגנות במסגרת הכיתה, הרי כאן, בחטיבת הביניים, הנער והנערה חייבים להיות אקטיביים כדי להשתייך לחבורה זו או אחרת.
ההמלצה שלי: עזרו לילד להיות אקטיבי יותר. למדו אותו איך ליזום קשרים חברתיים, איך להיכנס לתוך "חבורות" ובעיקר, על ההורים לעקוב ולשים לב שהילד לא מבודד חברתית ושהוא מצליח להתחבר לאחת החבורות בשכבה. המעבר יכול גם להוות הזדמנות לילדים שלא היו מקובלים בבית הספר היסודי ועשו עליהם "חרמות", אשר יכולים למצוא חברים חדשים בשכבה הגדולה בבית הספר החדש.
התעוררות של קשיי למידה
לעיתים קרובות מתגלים קשיי למידה דווקא בכיתה ז', למרות שלא נראו סימנים להם בבית הספר היסודי. הם היו כמובן קודם, אולם ילדים אינטליגנטים, הורים תומכים ובית ספר יסודי מגן ועוטף, הביאו לכך שהילד הצליח לעמוד במשימות האקדמיות, למרות קשייו. חטיבת הביניים מציבה בפני הילד דרישות לימודיות גבוהות יותר והמשאבים שעמדו לרשותו בבית הספר היסודי אינם עומדים לו עוד והוא עלול להיקלע לקשיים בלימודים.
ההמלצה שלי: במידה ונחשפים קשיים, מומלץ לעבור אבחון טוב ולגלות האם קשייו נובעים מהתחום הרגשי, הקוגניטיבי או השפתי או שמדובר בהפרעת קשב וריכוז. כך הוא יוכל לקבל את העזרה הנחוצה לו.
שינויים פיזיים ורגשיים
קושי נוסף שעלול לצוץ בחטיבת הביניים הוא ההתמודדות של הילד עם השינויים בגופו ובתחושותיו, שקורים בגיל ההתבגרות. הגוף משתנה, מאבד מהפרופורציות שלו – בייחוד בתחילת גיל ההתבגרות - מופיעים סימני מין, חלק מהבנות מקבלות את המחזור לראשונה, יש בנים שמופיעה להם – למרבה הבהלה – גם חתימת זקן. בקיצור: כל המנעד אפשרי. ההתעניינות במין השני מתגברת ותחושות המיניות מבלבלות ומעוררות חרדה לא מעטה אצל המתבגרים. לא מעט מהמתבגרים חשים אי נוחות לדבר על התחושות החדשות עם ההורים. לא מעט הורים חשים נבוכים בעצמם ומעדיפים לעצום עיניים ולא לדבר על המיניות וההתבגרות. אולם המתבגר זקוק לאוזן קשבת שתאזין לו ותפיג את חששותיו.
ההמלצה שלי: מובן שקשר חם ופתוח עם ההורים עצמם יכול מאוד לעזור. הקושי הוא שמכיוון שהנער והנערה המתבגרים נכנסים לבית ספר חדש עם מורים חדשים – הדבר לא מסייע למתבגר למצוא אוזן קשבת אצל המורה, שאותו/ה הוא עדיין לא מכיר, כפי שהיה אולי בכיתה ו'. לקבוצת החברים יש תפקיד חשוב בעזרה למתבגר הנבוך, אבל תלוי מה מעמדו החברתי ותלוי מה הדימוי העצמי שלו. לכן, חשוב גם פה שההורים והמורים ישימו לב לנער או לנערה עם דימוי עצמי נמוך. ילדים מתבודדים, המתקשים ליצור קשר ובייחוד אם מופיעה ירידה בלימודים, כדאי להפנות לשיחה עם היועצת או לטיפול פסיכולוגי.
חטיבת הביניים מהווה אתגר לא פשוט הן עבור הילדים עצמם והן עבור הוריהם. עוד כמה המלצות שכדאי להם לאמץ:
- נסו לשמוע מחברים שילדיהם כבר השתלבו בחטיבת ביניים איך היתה החוויה עבורם ועבור ילדיהם. יכול להיות שתקבלו שם מסר מרגיע.
- העלו עם ילדיכם זכרונות משינויים שעברתם בילדות - עליה לכיתה א', השתלבות בחוגים, שינוי מקום מגורים. נסו להיזכר איתם אילו קשיים חוויתם ואיך התמודדתם.
והכי חשוב, הזכירו להם שכל התחלה פותחת תקווה חדשה והזדמנויות חדשות שכדאי ללמוד ולנצל אותן.
ד"ר דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומרצה בסמינר הקיבוצים.
