מאת נעמה ריבה

מצוקת הדיור בערים הגדולות בעולם - מטוקיו וניו יורק ועד לונדון, פריז ותל אביב - גורמת לכך שחללים שבעבר שימשו כמחסנים או כחדרי אירוח הופכים לדירות קטנות להשכרה. כלומר, דירות ממש קטנות, מה שנקרא "דירות מיקרו". שטחן קטן מ-20 מטרים רבועים והן לא מיועדות רק לסטודנטים תפרנים, אלא לכלל אוכלוסיית הרווקים, ששיעורם בקרב תושבי הערים גדל משנה לשנה.

בימים האחרונים הוצפה הרשת בצילומי דירה פריזאית שגודלה 8 מ"ר בלבד. היא ממוקמת בעליית גג זעירה, מהסוג ששימש בעבר כחדרים לעוזרות בית או כמחסנים. בשנים האחרונות מאחדים מספר חדרים כאלה לדירה אחת, אבל במקרה הזה הוחלט להשכיר את החדר בגודלו המקורי. משרד האדריכלים "קיטוקו", בבעלות שני אדריכלים צרפתים שפועלים בשנגחאי, התבקש לתכנן אותו כך שיהיה שימושי ונעים למראה ככל האפשר.

הדירה הקטנטונת ממוקמת קרוב לנהר הסן, בבניין אוסמני - כלומר, בניין שנבנה בתקופת הברון אוסמן, מי שהכתיב את אופיה החזותי של בירת צרפת כפי שאנחנו מכירים אותו היום. לחלל מגיעים לאחר טיפוס מפרך של שבע קומות והליכה במסדרון ארוך, וכשמגיעים אליה, סוף סוף, מופתעים לגלות שיש בה כל מה שצריך: מקום לעבוד, לישון, לבשל, לאכול, להתקלח וגם לאחסן.

הרעיון התכנוני נולד בעקבות התבוננות באולר שווייצרי - חפץ קטן, שאורז בתוכו חלקים ושימושים רבים. בהשראתו, כל חלקי הדירה נשלפים מתוך ארון. כדי לעלות למיטה, נשלף סולם, שמשמש כספרייה. מתוך הארון המרכזי נשלף שולחן אוכל, שמשמש גם לעבודה. אזור העבודה במטבח מתרומם, ומתחתיו מסתתר כיור. המשוררת נורית זרחי כתבה פעם על אשה ש"גרה בתוך אבטיח גדול נורא"; היא לא חשבה, כנראה, שאפשר לגור בתוך אולר קטן.

מימין: ספרייה שהיא גם סולם מובילה לאזור השינה, שם ממתינה לדייר מיטת יחיד. משמאל: הארון כשהוא סגור (צילום: fabienne delafraye)

מימין: מתוך הארון נשלף שולחן אוכל ועבודה. מאחור, מתחת לחלון - ארונות מטבח. משמאל: הארון הסגור (צילום: fabienne delafraye)

מימין: אזור הרחצה. משמאל: שטח לאחסון ולדוד מים (צילום: fabienne delafraye)

תוכנית הדירה. ההשראה התקבלה מאולר שווייצי, ונוצר אוסף של חלקים שנארזים בתוך ארון

העקרון התכנוני המרכזי בדירות מיקרו הוא השליפה: המיטה, למשל, מוסתרת בתוך ארון, ובמהלך היום היא נשלפת והופכת לספה. גם הכיסא והמדרגות (שהן גם מגירות) נשלפים מהארון. זהו תכנון קומפקטי שרחוק מלהיות מושלם, אבל בעידן שבו כולם רוצים לגור במרכזי הערים, הביקושים גבוהים וההיצע נמוך - עדיף חלל קטן ומעוצב על פני חלל קטן ומעופש, כמו שרואים לעתים בדירות שמוצעות במחיר מופקע בתל אביב.

והנה דירות נוספות כאלה בפריז:

האדריכלית ז'ולי נבוסה (Julie Nabucet) תיכננה שתי דירות מיקרו נוספות בפריז. אחת מהן היא דירה בת 16 מ"ר, בה תוכנן המטבח במפלס גבוה כדי ליצור תחושה של חלל גדול יותר, והמיטה מוסתרת בחלק התחתון. הפטנט חזר בדירה הנוספת שתיכננה, שהיא בת 12 מ"ר. בחלל הזה לא היה מקום לכיור רחצה במקלחת, אז הוחלט לחבר אותו לכיור שבמטבח. בין שני הכיורים מפרידה מחיצת עץ מחוררת.

דירת 12 מ"ר:

בין המטבח לאזור השינה יש מחיצת הפרדה. המיטה מאוחסנת בתוך הארון

במהלך היום החלל משמש לאירוח, והמיטה הופכת לספה

בסוף היום ניתן לפתוח את המיטה, שתופסת את רוב החלל

בין כיור הרחצה לכיור המטבח מפרידה מחיצת עץ. מערכות האינסטלציה משותפות לשניהם

דירת 16 מ"ר:

הספה במצב סגור

כשאין צורך לא בספה ולא במיטה, ניתן להסתיר את הרהיט מתחת למפלס המטבח

המיטה תופסת את כל החלל

דלפק המטבח משמש כמחיצה

תגובות הגולשים לדירות המיקרו המעוצבות הן מגוונות: יש כאלה שמתלהבים מהעיצוב המתחכם, שדורש מחשבה קפדנית; אחרים מזועזעים מהעובדה שדירות קטנות כל כך נעשו לגיטימיות ועוד נמכרות כמוצר מעוצב ונחשק. האדריכלים של דירת ה-8 מ"ר כתבו ש"חלל קטן לא חייב להיות דל ועני". הם שאבו אולי השראה מהסוציולוג אנרי לפבר, שהגה את המושג "הזכות לעיר", והתכוון לכך שלכל אדם זכות ליהנות ממרחבים ציבוריים ומחיים בעיר שוקקת. איך אפשר לחזור הביתה, ממרחב גדול לחלל קלסטרופובי? זה כבר עניין אחר.