חדר השינה הוא החלל האינטימי שאנחנו חולקים עם האדם הקרוב אלינו ביותר (שהוא, לפעמים, אנחנו בעצמנו). כאן אנחנו נחים, ישנים, עושים אהבה, מרשים לעצמנו להימצא במצב הכי חשוף. זהו המקום שבו אנו יכולים להרשות לעצמנו להתפנק ולהגשים פנטזיות עיצוביות. אז כשבאים לעצב חדר שינה, מומלץ לשכוח ממוסכמות, מאופנות ומטרנדים, ופשוט ללכת עם הלב. ובכל זאת, כמה רעיונות:
הגשמת הפנטזיות אפשרית עם קצת תכנון ומחשבה, וזה לא מחייב הוצאה גבוהה. נתחיל במקורות ההשראה, שיכולים לבוא מכל מקום - תמונות אינסטגרם, אולמות תצוגה, חדרי מלון או כל חפץ או צבע אהוב. הסגנון הנבחר יכול להיות שילוב של כמה סגנונות, שיחד יבטאו את החלום האישי שלנו, באמצעות סקלת הצבעים שנבחר והאבזרים שנשלב. בשלב ראשון כדאי לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים לראות כשאנחנו פוקחים את העיניים בבוקר: חדר בהיר, רך, עם מעט אביזרים? חדר כהה וכבד? או משהו באמצע. ברגע שמגיעים להחלטה, אפשר להתחיל לתכנן.
1. מיקום בחלל
כדי להגיע לתוצאות הרצויות, יש להתחשב בנתוני החדר: גודלו, מיקום החלונות והדלתות וצורת הקירות. אלה הנתונים שיכתיבו את מספר הרהיטים ואת מיקומם. האם יהיה מקום בחדר לפינת איפור? האם אפשר להציב בו שידת מגירות, או שנצטרך למצוא מקום אחר בבית לפינת עבודה? כל אלה תלויים בנתונים הבסיסיים.
>> איך משדרגים דירה קטנה?
דרך טובה להתגבר על מגבלות החלל היא לראות את כולן כהמלצה בלבד ולזכור שיש דרכים להסוות את הקיים. ניקח לדוגמה את המיטה, שהיא הרהיט המרכזי בחדר: מיקומה ישפיע על כל השאר. אפשר להעמיד אותה באמצע החדר ולבנות ארונות מאחוריה. אפשר גם להעמיד אותה עם הגב לקיר עם חלונות שהוסתרו על ידי וילון. גם דלתות אפשר להסתיר: אחת הדרכים היא להפוך את הדלת לחלק אינטגרלי מהארון, כך שנכנסים לחדר למעשה דרך מה שנראה כאחת הדלתות של הארון.
2. המיטה
המידות הסטנדרטיות של מיטות בארץ הן 200 ס"מ על 140, 150 או 160, ויש להשאיר מקום של לפחות 70-65 ס"מ מכל צד. כשמודדים את המקום של המיטה בחדר, צריך לקחת בחשבון את נפח הגב שלה וגם לבדוק אם אפשר לפתוח דלת של ארון שעומד לצדה. אחרי שהוחלט על המיקום והגודל, מגיע שלב העיצוב. הדרך הפשוטה ביותר היא להעמיד מיטה עם גב מאותו סט ושידות תואמות משני הצדדים. אבל אם רוצים חדר ייחודי, שעוצב מתוך הפנטזיה הפרטית, כדאי לקנות או לעצב כל פריט בנפרד.
המיטה עצמה יכולה להיות בסיס של עץ על גלגלים או דגם מתכוונן ומתוחכם – הכל לפי הכיס והטעם. בכל מקרה, רצוי לקנות אותה בנפרד מגב המיטה ומשידות הצד כדי שיהיה אפשר לבחור אותם משלל עצום של אפשרויות. גב המיטה יכול להיות עתיק, מעץ עם פיתוחים, לאוהבי הסגנון הישן; הוא יכול להיות גם בד צבעוני רקום תלוי על הקיר, וכן מדבקה או טפט. הגב יכול להיות גם מרופד בבד או בעור, עם תפירת כפתורים (קפיטונאז') או בלעדיה, או עם פריטים נוסטלגיים – כל מה שעולה בראש ועונה על הצרכים השימושיים. שימו לב להרגלי השימוש במיטה: אם אתם נוהגים לקרוא או לצפות בטלוויזיה מהמיטה, כדאי שהגב יהיה רך ונעים למגע כשנשענים עליו.
למי שחולם על מיטת אפיריון מלכותית אבל מתגורר בבניין דירות רגיל, כדאי לוותר על הפנטזיה המלאה ולהסתפק רק בחלק ממנה: חופת מיטה או כילה סמלית יעניקו הרגשה מלכותית בלי להעמיס על החלל. באשר לשידות שבצדדים – כבר מזמן נפטרנו מההקפדה על סימטריה בעיצוב, ולכן כל צד של המיטה יכול להיות שונה בהתאם לאופי ולצרכים של האדם. כל חומר וצורה יכולים לבוא בחשבון, ממש כמו גב המיטה: שולחן, שרפרף, הדום, סל או מזוודה.
3. מצעים וטקסטיל
למצעים יש תפקיד חשוב במראה חדר השינה. אני תמיד מעדיפה מצעים לבנים שיש להם מראה נקי ורומנטי. מניסיון שלי ושל אחרים: השינה טובה יותר על מצעים לבנים. מומלץ גם לבחור מצעים טבעיים ש"נושמים", כמו כותנה או פשתן. ולמי שחושש שבהיר זה משעמם, יש דרכים שבהן אפשר לקשט את המיטה: ראנר למרגלותיה וכריות יכולים להכניס צבע ומרקם מעניין. שימו לב שכיסוי מיטה וכריות הם פריטים שמתאימים לאנשים שמסדרים את המיטה כל בוקר. לעצלנים מומלץ להשתמש בשמיכות או בציפות מסוגננות שחוסכות התעסקות רבה מדי בסידור המיטה.
4. אחסון
נקודת המוצא בתכנון ארונות היא שתמיד אין מספיק מקום. גם אם בשלב התכנון נראה שאין שום בעיה, בעתיד סביר להניח שייווצר מחסור, וזאת משום שרק מעטים מאיתנו מקפידים לזרוק פריטים ישנים כשקונים חדשים, כך שהצפיפות גדולה. הארונות צריכים להתאים לסגנון של בעלי הבית, ויש לקחת בחשבון את מספר קולבי התלייה לעומת המדפים לבגדים מקופלים וכן את כמות הנעליים, התיקים, העניבות וכו'. היום ניתן להשיג פרזולים ומתקנים חכמים לאחסון של כל פריט, וכדאי לבדוק לפני התכנון מהן האפשרויות, ואיך לשלב את האבזרים בארון.
5. אביזרים
בעזרת האביזרים אפשר לפתור בעיות שונות, הן של סדר והן של סגנון. אחת הבעיות הנפוצות היא היעדר מקום קבוע לבגדים שמורידים לפני הכניסה למיטה. אפשר לפתור אותה בקלות בעזרת מתלה מאחורי הדלת, מתלה חיצוני על דלת של ארון, מעמד דקורטיבי או כיסא.
שטיחים הם עוד אמצעי להכניס צבע וצורה לחדר. אפשר להשתמש בשטיחונים קטנים מסביב למיטה או בשטיח גדול שחלקו מתחת למיטה (ולשים לב איך מנקים אותו). ובניגוד לדעות רווחות, רצוי להכניס עציצים לחדר השינה: יש להם תפקיד חשוב בניקוי האוויר בחלל.
6. תאורה
רצוי להשתמש במגוון אמצעים כדי ליצור בכל חלק של החדר אווירה שונה. נתחיל עם תאורת התקרה המרכזית: כדאי להימנע מלתלות מעל המיטה שנדליר שנראה כבד. אולי במודע אפשר יהיה להתרגל לכובד שלו, אבל בתת מודע אנחנו עלולים לחיות בחרדה שהוא ייפול עלינו. מנורות הצד לא חייבות להיות זהות בשני צדי המיטה (בדיוק כמו השידות): רצוי להשתמש במנורות תלויות מהקיר או מהתקרה כדי להשאיר מקום מרבי על שידות הצד.
7. מוצרי חשמל
מאוורר תקרה פותר בדרך כלל את בעיית החום בקיץ וחוסך חשמל של מזגן לשעות הלילה. מאוורר תקרה עם תאורה יכול לבוא במקום אחד המכשירים המאיימים מהסעיף הקודם. אם המאוורר בצבע התקרה, הוא בולט פחות. רבים מתנגדים להכנסת טלוויזיה לחדר השינה: יש אומרים שהיא מהווה גורם לא מרגיע לפני השינה, ואחרים סבורים שהתכנים שנראה לפני שנירדם ייכנסו לתת מודע שלנו במהלך הלילה. בכל מקרה, רצוי שהיא לא תהיה מרכז החדר: אפשר למקם אותה בתוך ארון או נישה, והכי טוב להסתיר אותה מאחורי תמונה או מסך. לגבי מערכת שמע אין ויכוח: תמיד כיף לשמוע מוזיקה אהובה בחדר השינה.
