1. כך הרסנו את מרכז העיר. הרבה מאוד טעויות תכנוניות נעשו בירושלים בימי האופוריה שאחרי מלחמת ששת הימים. אחת הגדולות שבהן היתה העברת רוב האוניברסיטה העברית, וכן האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", להר הצופים. התוצאה רוקנה את מערב העיר מחלק גדול מהצעירים שלו. הכוונה הייתה לתקוע מעל העיר הערבית את המבצר של קמפוס הר הצופים, שיהיה ברור מי פה שולט. עם הזמן הקמפוס בהר הצופים הוקף בחרדים, והיום הוא מובלעת מבודדת של חילוניות. בינתיים, מרכז העיר ירושלים התדרדר והלך.
2. 2,500 סטודנטים נגד 3,000 שנה. התוכנית להקמת הקמפוס החדש של בצלאל במגרש הרוסים,
שהוצגה ביום שני לציבור ולתקשורת אחרי שתיקה מתמשכת, אמורה לתקן חלק מהטעות הזו ולהחזיר ללב ליבו של מרכז העיר את 2,500 תלמידי בצלאל. אולי זה הרבה פחות מהמוני התלמידים של האוניברסיטה העברית, אבל אלה מן הסתם הסטודנטים היצירתיים יותר. אחת מבעיות התדמית העיקריות של ירושלים היא העובדה שהיא נתפשת כמקום כבד. הסטודנטים של בצלאל אולי יכולים להקליל אותה קצת. לא הרבה, קצת. בכל זאת הם צריכים להתמודד עם 3,000 שנות היסטוריה וקדושה.
3. ברקת מאבד פרופורציות.
ראש עיריית ירושלים ניר ברקת אומר ש"נוכחותו של מוסד חלוצי כמו בצלאל מסמלת נקודת מפנה היסטורית ברנסנס התרבותי של ירושלים. האתר החדש יבטיח ירושלים הומה, תוססת וחדשנית, בירת היצירתיות העולמית". לא פחות. סגן ראש העירייה ומחזיק תיק התכנון והבניה קובי כחלון (כן, אח של), בניגוד לבוס שלו, ברקת, לא רוצה לדבר על מהפכה. הוא מעדיף לדבר על אבולוציה. לדבריו, הקמת בצלאל תחייב שינויים נוספים במרכז העיר. כך למשל אושרו לאחרונה לבנייה במרכז העיר כ-500 דירות קטנות שסטודנטים יוכלו להשכיר. למשל שינוי של תמהיל העסקים. פחות בזארים של "הכל בשקל". יותר גלריות וחנויות לחומרי אמנות.
4. אקדמיה על הגבול.
ירושלים המערבית נחלקת היום בגדול לשני חלקים – הרובע החרדי מצפון לרחוב הנביאים והרובע הלא חרדי מדרום לו. את הגבול הזה סימל בעבר בית ההסתדרות ברחוב שטראוס, ממש ליד מאה שערים. עם השנים הפך הבניין לאי באזור חרדי, וחלקים ממנו הושכרו לסמינר חרדי לבנות. בצלאל יוקם לא רחוק משם, 5 דקות הליכה ממאה שערים, סמוך לחניון ספרא שסביבו התנהלו רק לפני ארבע שנים הפגנות-שבת אלימות. בהחלט יכול להיות שהוא יהפוך לסמל חילוני חדש.
5. ואם ייבחר ראש עיר חרדי?
אם ייבחר בסתיו הקרוב ראש עירייה חרדי בירושלים, נניח אלי ישי, תוכנית בצלאל תצא לפועל? כחלון משוכנע שהתוכנית אינה תלויה בזהות ראש העיר. הוא מזכיר שמי שהתחיל לקדם את תוכנית בצלאל לפני שבע שנים הוא ראש העירייה החרדי אורי לופוליאנסקי מיהדות התורה. לי נראה שכחלון אופטימי מדי.
6. מאיפה הכסף?
אחד החששות בכל פרויקט מונומנטלי כזה, לפחות בישראל, הוא כמובן שלא יהיה כסף או שהוא ייגמר באמצע. במקרה של בצלאל מדובר ב-350 מיליון שקל, כלומר כמאה מיליון דולר. נשיאת בצלאל, פרופ' אווה אילוז, אומרת שאחת הסיבות שהפרויקט הוצג עכשיו היא שהכסף הושג. כ-150 מיליון שקלים אמורים להגיע ממכירת הבניין הקמפוס בהר הצופים. עוד 90 מהמועצה להשכלה גבוהה. היתר מתרומות, שהגדולה שבהן, כ-90 מיליון, מקרן מנדל מאוהיו. ימים יגידו אם זה מספיק
7. כיכר מסביב לכנסייה.
בצלאל יקום על מגרש החניה של מרכז הרוסים. מדרומו בנין העירייה. במזרח בית הכלא המנדטורי שבו נכלאו ואף הוצאו להורג אסירי המחתרות ומעבר לו שכונת מוסררה. במערבו הכנסיה הרוסית (קתדרלת השילוש הקדוש). בצפון מערב - המשטרה ובית המעצר. כמה מאות מטרים ממנו חומת העיר העתיקה. כמה מאות מטרים בכיוון השני – כיכר ציון והמדרחוב. הבניין מתוכנן בצורת חי"ת שיוצרת כיכר סביב החלק המזרחי של הכנסייה הרוסית.
8. למי יש יותר גדול?
ירושלים היא עיר שבה כולם מתחרים בכולם למי יש יותר גדול. במאה ה-19 המעצמות התחרו זו בזו מי בונה בעיר בניינים יותר גדולים, ומה שיותר חשוב - יותר גבוהים. האגדה מספרת שפסל הבתולה מעל אכסניית נוטרדאם הצרפתית הסמוכה למגרש הרוסים עוצב כך שיהיה קצת יותר גבוה מגגות הכנסייה הרוסית. היום הגישה מעט שונה. האדריכלים היפנים של הקמפוס המתוכנן פרשו 40 אלף מטר (כמו קניון מלחה וחצי) על פני תשע קומות, בצורה שתשתלב ככל האפשר בקווי השטח ולא תחסום את הנוף.
9. נלבישך שלמת זכוכית.
בין כל בנייני האבן שמסביב, תיכננו האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה ממשרד Sanaa
בית זכוכית חדשני. לפני 30 שנה, כשעיקרון הבנייה באבן בירושלים נשמר בבירה בקפדנות, לא היה לזה סיכוי לעבור. היום כמעט אין דיון תכנוני בעיר. אין דיון אמיתי על תוכנית בצלאל, כפי שלא היה דיון על פסילת התוכנית המצוינת של הספרייה הלאומית
שהכין האדריכל רפי סגל. העדר הדיון מאפשר להעביר תוכניות טובות מהסוג של גשר המיתרים ותוכניות נוראות מסוג הולילנד. זה יאפשר כנראה גם לבנות את בצלאל בזכוכית. יחסית למסה העצומה של הבניין, הוא נראה, לפחות בדגם ובפרספקטיבות, לא מאוד כבד. בין היתר בגלל הזכוכית. מצד שני, זו ללא ספק חריגה מהמקובל בירושלים, כך שצפויות התנגדויות ודרישות לשינויים בתוכנית.
10. סטודנטים הולכים לאיבוד דרך מרפסת.
הזכוכית לא מאוד בולטת. ראשית, משום שמדובר בבניין לא גבוה שמשתלב בנוף. שנית, מכיוון שהבניין מבוסס על מרפסות ורחבות גג גדולות ובולטות מבטון ומאבן, וסביר שהן יעניקו לבניין מראה אבן. המרפסות האלה גם ינסו להצל על קירות הזכוכית בתקווה למנוע את הפיכת האקדמיה לחממה לוהטת אחת גדולה. האם זה באמת יעבוד או שזה מסוג הדברים שיעילים רק בתיאוריה?
11. מה עם הכלא?
אם יש משהו ממש לא הגיוני בפרויקט, זה שלא שילבו בו את בניין הכלא הבריטי, שמוזיאון המחתרות תופס רק חלק קטן ממנו. בבניין הזה יש מספר רב של אולמות, שיכלו לשמש חללי עבודה ותצוגה מדהימים. בבצלאל מספרים שפנו שוב ושוב למשרד הביטחון אבל שם לא הייתה נכונות להעביר לרשותם את המבנה או חלק ממנו. הם מקווים שאחרי שיעברו לבניין החדש ייווצר שיתוף פעולה.
12. האם התגבורת תגיע בזמן?
בבצלאל מקווים להשלים את הפרוייקט תוך ארבע שנים. כיוון שזו ישראל, נראה שיהיה סביר יותר לדבר על שש-שבע שנים, כלומר יכול להיות שכשתגבורת הסטודנטים תגיע למרכז העיר כבר יהיה מאוחר מדי. כלומר, שוב יהיה לעיר ראש עיר חרדי שהדבר האחרון שיעניין אותו זה להחיות את מרכז העיר.
13. קנו קמפוס בשק.
תכנון הפרויקט נמסר לסג'ימה ונישיזאוה, לאחר שתחרות האדריכלים שעליה הכריז בצלאל בוטלה.
ההתקשרות עם האדריכלים היפנים נעשתה בלי שיציגו מראש תוכנית. הפרויקט של Sanaa נראה פרויקט טוב. ובכל זאת, הגיע הזמן שראשי בצלאל יסבירו לציבור למה בוטלה התחרות, ולמה הם הסכימו לקנות מ-Sanaa קמפוס בשק.
- שחר אילן היה עורך העיתון הירושלמי ''כל העיר''
