למרות היהודים הרבים שעלו מאזרבייג'אן בשנות ה-90, ספק אם רוב הציבור הישראלי יודע היכן המדינה הזו נמצאת. חופשה באזרבייג'אן לא עולה על דעתם של רוב הישראלים, אלא אם יש להם משפחה או עסקים במדינה, אך ייתכן שהמגמה הזו עומדת להשתנות בעתיד הלא רחוק. המדינה המוסלמית החילונית מתכוונת להפוך לאטרקציה תיירותית, יקרה וקפיטליסטית בנוסח אבו-דאבי ודובאי, בהבדל אחד לעומתם: היא תזמין בעלי הדרכון הישראלי לבקר בה.

הרפובליקה של אזרבייג'אן היא מדינה מוסלמית חילונית ודמוקרטית, שהוקמה ב-1918 אך כעבור שנתיים בלבד סופחה לברית המועצות והייתה כפופה לשלטון הסובייטי במוסקווה במשך רוב המאה ה-20, עד התפרקות הגוש הסובייטי ב-1991. אזרבייג'אן שוכנת בקווקז על גדות הים הכספי, בתפר שבין מזרח אירופה למערב אסיה, ובשני העשורים האחרונים היא מנסה לשפר את הדימוי הנחשל שלה ולמצב עצמה כמדינה מערבית מתקדמת ומובילה אזורית.

תעשיית הנפט המקומית היא בין הוותיקות בעולם. תחילתה בתקופת האימפריה הרוסית של המאה ה-19, ובעשור האחרון היא צברה תאוצה בזכות גילויים של מרבצי נפט אדירים ושדות גז בים הכספי, מה שהפך את באקו הבירה ואת המדינה כולה לאחת הכלכלות הצומחות ביותר במרכז אסיה. בגלל הפוטנציאל האזרי לשמש תחליף לתלות של מדינות המערב בנפט הערבי והרוסי, ולנוכח המתיחות השוררת בינה לבין איראן, שכנתה מדרום, הפכה המדינה לידידה טבעית ולספקית עיקרית של תוצרי נפט לישראל, המקיימת עמה קשרי מסחר ענפים. באחרונה התרבו גם הדיווחים על שיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני בין שתי המדינות סביב האיום האיראני, כך שמדובר בידידה החדשה של ישראל – עוד סיבה לבדוק מה מתרחש בבאקו, ומתברר שהרבה מתרחש.

העיר הלבנה זה כאן

אזרבייג'ן מנסה לעלות למגרש הבינלאומי של ספורט ותרבות. מלבד אירוח תחרות האירוויזיון, היא גם התמודדה על הזכות לארח את המשחקים האולימפיים בשני הסבבים האחרונים (ונכשלה), וכבר הודיעה שתנסה שוב את מזלה לקראת 2024. אין זה פלא, אם כן, שגם בשדה האדריכלות יש לה שאיפות גבוהות. במירוץ הבלתי פוסק לגובה היא מבקשת לגזול את הבכורה ממגדל בורג' חליפה, הגבוה בעולם כיום, ולמתג את עצמה כדובאי הבאה. בדרך היא מנסה לעקוף מעצמה מוסלמית – סעודיה - שזוממת להקים את המגדל הגבוה בתבל בעיר ג'דה, לחוף הים האדום.

כאילו אין משבר פיננסי בעולם, בימים אלו נבנים שורה של פרויקטים הנדסיים מגלומניים, בתכנונם של אדריכלי צמרת מרחבי העולם כמו נורמן פוסטר, זאהה חדיד, UNStudio ועוד. המיזמים הראוותניים נועדו להציג לעולם את חזון השפע והעושר המופלג של הממשלה, שאינו מעיד בהכרח על מצבם הכלכלי של יתר תושבי המדינה, רובם חקלאים קשי-יום.

באקו, העיר הגדולה, מנסה להתנער מהתדמית הסובייטית ומהזיהום שדבק בה כמרכז תעשייתי של הזהב השחור. היא השיקה את תוכנית "העיר הלבנה", תכנון עירוני בקנה מידה עצום של 2,200 דונם (יותר גדול ממונקו, הם מתגאים) שישנה את מרכז העיר מהיסוד, ויהפוך את באקו מ"עיר שחורה" למרכז עסקי מודרני. אם לא במציאות, לפחות בדימוי, והרי תל אביב עשתה מהלך כזה בדיוק. אחד מסרטוני התדמית מאפשר להבין את הממדים:

אולם הבדולח

משרד אדריכלים: GMPArchitekten

העובדה המרשימה ביותר בנוגע לאולם המופעים, שהוזכר כאן לאחרונה בסיכום 2012 באדריכלות העולמית, היא הזמן הקצר שנדרש להקמתו – שמונה חודשים בלבד מרגע ההכרזה על אזרבייג'אן כמארחת ועד לקיום תחרות-הזמר בבאקו. מה שפחות ידוע הוא מה שסייע למארגנים ולמתכננים לזרז את התהליך: עקרונות התכנון והמראה הכללי הועתקו מפרויקט קודם של המשרד הגרמני GMP, שהושלם שנה קודם לכן בעיר הסינית שנז'ן, והוא פארק האוניברסיאדה (Universiade Sports Center, Shenzhen).

במתחם המקורי הוקמו שלושה מתקני ספורט בנפחים שונים – אצטדיון אולימפי (60,000 צופים), אולם ספורט רב שימושי (18,000) ואולם בריכת השחייה (3000), כולם בסגנון עיצובי של קריסטלים משוננים, שמזכירים את הטופוגרפיה ההררית המקיפה את שנז'ן. היכל המופעים בבאקו, שדומה להפליא למתקנים בסין, קטן מהאצטדיון בממדיו (206X168 מטרים לעומת 310X290 מטרים) ומיועד להכיל "רק" 25 אלף צופים תחת קורת גג אחת.

בעוד שהסינים בחרו להקים אגם מלאכותי בין המתקנים בפארק, האתר שנבחר בבאקו הוא חצי-אי טבעי בנמל העיר, כך שאולם הבדולח נצפה היטב מכל הכיוונים, והתאורה המיוחדת ששובצה במעטפתו – 80 אלף נורות לד - משתקפת במי הים הכספי. למרות המבוכה במיחזור פרויקטים והוויתור על הרצון לחדש, ההישג של הגרמנים אינו מבוטל. אחרי הכל, מלבד הזריזות הבלתי תיאמן והעמידה בלוחות הזמנים שנקבעו, האולם החדש הצליח להפוך למונומנט מרשים שזוכה להצלחה, גם בלי הרים סיניים מסביבו.

מגדלי הלהבות

משרד אדריכלים: HOK

תוספת חדשה ובולטת לקו הרקיע של באקו מגיעה מגורדי השחקים Flame Towes, בתכנון משרד האדריכלים הבינלאומי HOK. הכינוי ניתן להם לא מפני שעלו באש, אלא בגלל הצורניות שמושפעת מהתרבות העתיקה של האזור, שסגדה לאש הבוקעת מהאדמה כאשר משתחרר גז טבעי מהקרקע. שלושת מגדלי הזכוכית, שצורתם מזכירה פינגווינים במעגל, ניצבים על גבעה המשקיפה אל העיר העתיקה ועל המפרץ של באקו, ומתנשאים לגבהים שונים: האחד, בן 39 קומות, משמש למגורי יוקרה (235 מטרים גובהו); השני כולל 37 קומות של חדרי מלון (220 מטרים), והשלישי נועד לאכלס 34 קומות משרדים (208 מטרים). בבסיס המגדלים נמצא מרכז קניות ופנאי עם פטיו גדול שמקורה בזכוכית, כך שהמגדלים נראים ממנו היטב.

בארי יוז, סגן נשיא בHOK , הסביר שהמטרה הייתה ליצור אלמנט פיסולי נועז בקו הרקיע של באקו, והזכיר את כנסיית רונשאם של לה קורבוזייה כמקור השראה לאומץ ולאקספרסיביות. הפרשנות המילולית של מקור ההשראה גובלת בקיטש, אם לא הרבה יותר מזה, אבל המגדלים, שהקמתם עלתה 350 מיליון דולר, זוכים לאהדה בקרב התושבים והפכו לאייקון של העיר המתחדשת – אפילו על גבי הבולים הרשמיים הם מופיעים. 10,000 נורות לד מאירות בלילה את שלישיית המגדלים, מה שהוכתר בפורומים של משוגעים לדבר כ"מופע האורות הטוב בעולם". צפו בו כאן:

איי הכוזרים ומגדל אזרבייג'ן

23 קילומטרים מדרום-מערב לבאקו, ועד לעומק של שבעה קילומטרים בתוך הים הכספי, מוקם בימים אלה פרויקט הנדל"ן המורכב והיומרני שנקרא "איי הכוזרים" (Kazhar Islands) - שרשרת של 41 איים מלאכותיים ומגדלי יוקרה המשתרעים על שטח כולל של 20 אלף דונם. הם עתידים לאכלס כמיליון תושבים, מרכזי קניות ותרבות, בתי ספר, בתי חולים, אצטדיון ומגרשי גולף, וכדי להשתוות למדינות המפרץ – יותקן גם מסלול מירוצי פורמולה 1.

מעל מגדלי המגורים, שיהיו בגובה של 25 עד 60 קומות, יזדקר מגדל אזרבייג'אן עם 189 קומותיו ובגובה של 1,050 מטרים - 220 מטרים מעל "בורג' חליפה" בדובאי, שהושלם ב-2010; 210 מטרים יותר מסקיי סיטי בסין (מגדל שמתוכנן להיבנות תוך 90 ימים בלבד!), ו-50 מטרים יותר ממגדל הממלכה שאמור להיחנך בערב הסעודית ב-2017. המגדל, שמתכנניו טוענים כי יהיה חסין מפני נזקי רעידות אדמה עד עוצמה של 9.0 בסולם ריכטר, מורכב מכמה גלילים בגבהים שונים סביב גרעין מרכזי. הוא ייבנה לאחר שהחלק הראשון של פרויקט האיים יושלם, ב-2016, ועתיד להיחנך ב-2019.

הקמת הפרויקט הגרנדיוזי כולו מסתכמת בכ-100 מיליארד דולר, כשעלות הבנייה של המגדל עצמו נאמדת ב-2 מיליארד דולר. היזמית היא קבוצת "אווסטה" האזרית (Avesta Group), שגייסה לתכנון המגדל את אותם מהנדסים של גורדי השחקים המתחרים שהוזכרו קודם.

בניסיון לחקות את הערים האולטרה-מודרניות במדינות המפרץ אין בשורה מעניינת, והמאמצים, כך נראה, הושקעו בהישג הטכנולוגי על חשבון הערך העיצובי והאדריכלי. כמו יתר המבנים והאיים המוצגים בהדמיות ששיחררה החברה, המגדל נראה חסר זהות ייחודית או אמירה חדשנית, ומיועד להפגנת כוח בלבד. מכיוון שקצב שבירת שיאי הגובה מתגבר והולך ממילא, המגדל יאבד מן הסתם את הבכורה תוך שנים בודדות, ובעצם את כל העניין שבו.

מרכז היידר אלייב

אדריכלית: זאהה חדיד

מתחם התרבות החדש בבאקו, על שם הנשיא המנוח היידר אלייב, נחנך אשתקד על-ידי בנו, אילהם אלייב, שירש ממנו את הסמכות, התואר והכוח. המתחם המפואר, בתכנונה של אדריכלית-העל זאהה חדיד, נועד להיות נקודת ציון מסנוורת במרכז התרבותי המתפתח של העיר, שאחריה תבוא שרשרת של השקעות במבני מגורים, משרדים, מלונאות ומרכזים מסחריים.

מרכז התרבות, שמתנשא לגובה 80 מטרים ומשתרע על פני 57,000 מ"ר, מכיל מוזיאון, ספרייה ומרכז כנסים עם שלושה אולמות. לא פחות חשובה מהם היא הכיכר הגדולה בחזיתו, שמנקזת אליה פעילות יומיומית של תושבי השכונה והעיר.

זאהה חדיד. נמצאת גם כאן (צילום: gettyimages)
זאהה חדיד. נמצאת גם כאן (צילום: gettyimages)

הקו המובהק של חדיד הוא בדיוק ההיפך מהסגנון הסובייטי הנוקשה של הבניינים שמסביב. הוא ניכר היטב בגיאומטריה העקמומית של מעטפת הבניין ההמשכית, באופן שבו הגג הלבן והבוהק נמתח מעלה ומטה ומותיר קירות זכוכית מרשימים בעבור הכניסות למבנה, ובתאורה הטבעית לחללי הפנים. הקיפולים במעטפת מאפשרים לעטוף את המבנה כולו יחד, תוך יצירת הפרדה ברורה בין אגפיו השונים, ולגלוש אל הטופוגרפיה המדורגת של הכיכר הרחבה.

Heydar Aliyev Cultural Centre © Zaha Hadid Architects from Zaha Hadid Architects on Vimeo.

לרוע המזל, המבנה עלה לכותרות בהקשר שלילי חודשיים בלבד לאחר פתיחתו, כאשר שריפה התלקחה בתקרה. מכבי האש בסיוע אווירי הצליחו לבלום את התפשטות הדליקה, ודיווחו כי הנזק היה חיצוני בלבד ואיש לא נפגע. החיפוי הלבן, שעשוי פלסטיק מעורב בזכוכית (glass fiber reinforced plastic), נבחר כדי להתמודד עם זיהום האוויר הכבד של העיר - כך שיהיה קל לניקוי - ומכיוון שהאש לא פגעה בקונסטרוקציית הפלדה שמתחתיו, הנזק היה מזערי.

ובינתיים בשווייץ: איך נראה מרכז התערוכות החדש?

לחצו על הקישור למעלה (צילום: Courtesy of Herzog and de Meuron)
לחצו על הקישור למעלה (צילום: Courtesy of Herzog and de Meuron)