כשבעלי המגרש הזה, זוג שחזר משליחות בארצות הברית, פנו לאדריכל נסטור סנדבק, הם ביקשו ממנו לתכנן להם "בית עץ מודרני". הוא אמר להם שאין דבר כזה. "הם חיפשו משהו אחר, לא בית מודרני קר וגם לא בית כפרי", הוא אומר. אחרי שהתעקשו הציג בפניהם את הפתרון שלו: בית שמורכב משלוש קוביות מחופות עץ, עם קיר בטון תומך במרכז.

הבית, 500 מ''ר שטחו, נבנה על חלקה שגודלה דונם, באחד מיישובי השרון. הוא כולל קומת מרתף וקומת כניסה, שיוצרות את צורת האות האנגלית H, שהיא, לדברי סנדבק, הצורה הנכונה ביותר אם רוצים ליצור בתוך מבנה סגור תחושה של פטיו.

אחת מהסקיצות (באדיבות נסטור אדריכלים)
אחת מהסקיצות (באדיבות נסטור אדריכלים)

שביל ארוך חוצה את המגרש לאורכו, כציר מרכזי. הוא מתחיל כשביל עץ שמוביל מהרחוב אל הבית, עובר מעל בריכת דגים שלווה, שכמו מסמנת את המעבר מהמולת החוץ אל הפנים, נכנס לתוך הבית וממשיך עד לבריכה שבחצר האחורית. סנדבק ביקש ליצור שביל הליכה שהכניסה פנימה אינה מטרתו: הוא אינו נעצר בבית, אלא מוביל ישירות מהכניסה אל היציאה למים.

כך, מי שנכנס אל הבית רואה מולו את הבריכה. מעליו חלל פתוח בגובה שישה מטרים, בו נתלתה "מנורת הציפורים" המפורסמת של אינגו מאורר. מצדדיו שתי קוביות: בזו שמימין הסלון, פינת האוכל והמטבח שפונה לחצר האחורית. בזו שמשמאל סוויטת ההורים ושירותי אורחים. במרתף שתי סוויטות לשני ילדיהם של בני הזוג, שכבר גרים מחוץ לבית ובאים אליו להתארח.

בכניסה, מעל: מנורת הציפורים של אינגו מאורר (צילום: עמרי מירון)
בכניסה, מעל: מנורת הציפורים של אינגו מאורר (צילום: עמרי מירון)

במבט מהרחוב נדמית החזית הקדמית, המחופה בסרגלי עץ איפאה, אטומה. את האשליה יצר האדריכל במטרה להעניק פרטיות רבה ככל הניתן לדיירי הבית. יש בחזית הזו חלונות, אלא שהם נמוכים וממוקמים בחלק התחתון של הקירות, לרוחב הרצפה. בנוסף לפרטיות הם יוצרים אשליה כאילו הקובייה מנותקת מהקרקע, מרחפת. חלונות גדולים נפערו בקירות החזית העורפית, שלרוחבה מוקמו חדר השינה המרכזי והמטבח (ראו תוכניות למטה).

סנדבק מחמיא לבעלת הבית על טעמה המשובח: פנים הבית רוצף בפלטות בטון בגודל 80 על 80 ס"מ. פרופיל החלונות שנבחר עשוי אלומיניום בצבע טבעי. בסלון בולט כיסא עשוי קרטון, שעיצב האדריכל פרנק גרי. הוא משלים ספות בד באפור כהה, סביב שולחן זכוכית על גלגלים. אין בסלון מנורות תלויות, רק תאורה שנחצבה בתקרה ומנורה עומדת.

פריטים שנבחרו בקפידה (צילום: עמרי מירון)
פריטים שנבחרו בקפידה (צילום: עמרי מירון)

בהמשך לסלון, מול חלון גדול שפונה למגרש השכן, הוצבה פינת האוכל, שמורכבת משולחן עשוי אלומיניום, שסביבו כסאות קלילים בצבע שחור. קיר ארונות המטבח נצבע לבן מבריק, שמתמזג עם צבע הקיר ומעניק מראה מינימלי לחלל. דלתות מכשירי החשמל – עשויות נירוסטה במראה תעשייתי – הובלטו בכוונה. מול הארונות הוצב "אי" ארוך שמשמש לעבודה ולאכילה, ועשוי משטח בטון.

  (צילום: עמרי מירון)

מבטון גם נוצקה אחת מחזיתות הבית הצדיות, ולצד השביל, משמאל לדלת הכניסה לבית, "מרחפת" קובייה שנצבעה בטיח פיגמנטי שמדמה בטון, ומכילה את שירותי האורחים. חלון גדול שנפתח בה מכניס אור אל הבית, ומבחוץ אפשר לראות דרכו עבודת אמנות שנתלתה בכניסה לשירותים.

הקובייה של שירותי האורחים (צילום: עמרי מירון)
הקובייה של שירותי האורחים (צילום: עמרי מירון)
הארון נצבע בתנור בצבע חלודה, ומעליו הונח כיור עם ''צינור-ברז'' (צילום: עמרי מירון)
הארון נצבע בתנור בצבע חלודה, ומעליו הונח כיור עם ''צינור-ברז'' (צילום: עמרי מירון)

גרם מדרגות מוביל לגלריה שמוקמה מעל חדר השינה הראשי. הן עשויות פח מכופף שהוחדר לבטון בשלב היציקה ויוצר אשליה מרחפת, כאילו אין צורך בתמיכה. מעקה זכוכית עם תאורה נסתרת שוקע בקיר.

מדרגות פח שוקעו בקיר הבטון, כמו מרחפות (צילום: עמרי מירון)
מדרגות פח שוקעו בקיר הבטון, כמו מרחפות (צילום: עמרי מירון)
בקיר שוקע גם מעקה זכוכית מואר (צילום: עמרי מירון)
בקיר שוקע גם מעקה זכוכית מואר (צילום: עמרי מירון)

בחדר השינה הגדול של בני הבית שני קירות פתוחים לחצר האחורית וקיר אחד עשוי בטון. דלת זכוכית חלבית מפרידה בין אזור השינה לחדרי הרחצה והארונות. חדר הרחצה עוצב כהמשך ישיר לקו הנקי של הבית, עם ארונות שנצבעו בתנור באפור בהיר, משטח בטון ושני כיורים מונחים. מחדר השינה נראית היטב הבריכה, שמוקמה במקביל לבית. גם עיצוב החצר מינימלי ומדויק: פלטות בטון, שמופרדות וממוסגרות באמצעות פסי דשא סינתטי.

דלת מזכוכית חלבית מובילה לחדרי הרחצה והארונות (צילום: עמרי מירון)
דלת מזכוכית חלבית מובילה לחדרי הרחצה והארונות (צילום: עמרי מירון)

>> לאתר של נסטור סנדבק.

עוד בתים קובייתיים:

>> קובייה שהיא גם פרגולה וגם חדר שינה

>> משפחה חובבת פרטיות, שחפרה את ביתה באדמה