בזמן שהעיניים נשואות אל 13 כתבי האישום שהוגשו בפרשת הולילנד על מתן שוחד, קבלת שוחד, הפרת אמונים ומרמה, הוציאה - בשקט יחסי - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים תוכנית בניין עיר חדשה במתחם הידוע לשמצה. כעת מוזמנים אדריכלים ומתכנני ערים להציע הצעות, בהתבסס על התוכנית הכוללת לתכנון מחדש של המתחם. את התוכנית חיבר האדריכל הוותיק וזוכה פרס ישראל, יעקב יער.
יער נשכר על ידי משרד הפנים כדי להמליץ על "שיפורים" לתוכנית המתאר המקורית של המתחם. ממשרד הפנים נמסר ל-Xnet, כי "יער הודיע כי אינו מעוניין להמשיך לבצע את הפרויקט לתוכנית מפורטת יותר, ולכן המשרד מחויב בהתאם לחוק המכרזים להוציא מכרז חדש לביצוע התכנון המפורט של הולילנד". יעקב יער אישר את הדברים.
השינוי הדרמטי בהצעתו של יער הוא הפיכת חלק מהמגרשים שיועדו למגורים, לשטחים לצורכי ציבור. הוא גם מציע שהבינוי במגרש יהיה נמוך יותר ושאחד המגדלים, שכבר הוצא לו היתר בנייה והחלו עבודות החפירה בשטחו, יונמך מ-31 קומות ל-18. הבנייה עתידה להיות מרווחת יותר מהתוכנית המקורית ובעלת גישה אל שכונות המגורים הסמוכות, כך שייווצר רכס עירוני רציף. המתחם ייפתח צפונה, שם תיבנה כיכר מסחרית וסביבה מבנים ציבוריים שיעניקו שירותים גם לשכונות הסמוכות. במקום מלון הענק שהיה אמור להיבנות כאן, עכשיו מדובר על שני בתי מלון בני 500 חדרים, וביניהם גן ציבורי.
אך את שנבנה כבר אין להשיב. אזרחי ישראל נאלצים להמשיך ולראות את המגדלים המאסיביים, הכוחניים והמושחתים הניצבים שם, המכונים "המפלצת על ההר". הפרויקט המקורי אושר בזמנו במהירות יחסית, חרף כל ההתנגדויות שהגישו התושבים והארגונים הירוקים. ראש העירייה אהוד אולמרט, ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אורי לופליאנסקי (שלימים נבחר לראשות העירייה) מואשמים שקיבלו שוחד תמורת האישור המהיר של הפרויקט, ושהעניקו לו אחוזי בנייה גבוהים מהרגיל וגם הקלות ליזמים.
באפריל 2010 נחשפה הפרשה, ויחד עם אולמרט ולופוליאנסקי נחקרו אנשים רבים נוספים. בעקבות פתיחת החקירה הקפיאה הוועדה המחוזית בירושלים את היתרי הבנייה במתחם, עד להכנתה של תוכנית מתאר חדשה. היזמים המחזיקים בקרקעות המתחם, גם אלה שאינן כרוכות בפרשת השחיתות, נאלצו להמתין להגשה - ואחר כך לאישור - של תוכניתו של יער. "הוועדה שקלה את העובדה שהתכנון המחודש עלול להיות מלווה בהשלכות כלכליות משמעותיות (כלומר בהפסדים לבעלי הקרקעות, משום שעתה יש הרבה פחות נדל"ן מניב, נ"א). אולם מדובר בנסיבות חריגות ביותר שבהן התכנון של המתחם היה בעייתי ופוגעני במידה המצדיקה להורות על קידום ההליך התכנוני גם בהתחשב בעלויותיו הצפויות".
על התוכנית החדשה אומר אדריכל, שביקש להישאר בעילום שם: "לא ברור כיצד נותנים למי שתיכנן את שכונת המשתלה בתל אביב, שיצרה קהילה סגורה וגם בה ישנה צפיפות מוגזמת, לבוא ולתקן תוכנית עם בעיות דומות. נוסף לבחירה התמוהה נראה כי הרשויות בהולות לערוך את התוכנית ולהוציאה לפועל". אגב, אחת הסיבות לזריזות במתן ההיתרים היא העובדה שיזם התוכנית הנוכחית הוא משרד הפנים, כך שהליך האישור קצר מהרגיל.
והאדריכלים האחראים שותקים
העיסוק המחודש בפרויקט הולילנד הוא הזדמנות טובה לתהות על אודות אחריותם של האדריכלים ביצירת המרחב שבו אנו חיים. רבות דובר על השחיתות-לכאורה בהליך האישור של בניית הפרויקט ועל ניהול העניינים בוועדות התכנון והבנייה. אבל בנושא אחד לא מרבים לדון: אדריכלי הפרויקט לא העניקו דין וחשבון ציבורי על תרומתם לקלחת.
מי שחתום על תוכנית הבינוי המקורית הוא זוכה פרס ישראל, רם כרמי. בעבר הוא טען שבתוכניות שלו נעשו שינויים רבים, וש"הפרויקט הזה מאוד מכוער, נורא". אבל בפועל נמצאות באמתחתו התוכניות של הפרויקט, וידו המאיירת היא שגרמה בסופו של דבר להצבת שמונה מגדלים מבתרי-נוף לדיראון עולם. אל כרמי מצטרפים גם משרד תשבי-רוזיו, שהיה אמון על בנייני המגורים, והאדריכל משה צור, שהיה אמון על תכנון המגדלים. איש מהם לא קיבל על עצמו עד היום את האחריות התכנונית לכך שאין במתחם מספיק שטחי ציבור, ולכך שהמגדלים פגעו קשות בנוף הירושלמי - או כפי שנאמר בוועדה המחוזית, יוצרים "בנייה מאסיבית שסוגרת את השכונה במעין חומה".
האם אדריכלים הם אך ורק עושי דברם של היזמים? מהו תפקידם – לעצב דירות שיניבו רווחים בלבד או לתכנן פרויקט ירושלמי שיעורר את גאוותם של אנשי העיר? האדריכלים ודאי שיערו שזה עומד להיות פרויקט דומיננטי בבירת ישראל, אז מדוע לא עמדו בשער כדי להתריע על אופיו? יותר מזה: כפי שטענו הארגונים הירוקים מלכתחילה, השכונה מתוכננת ללא התחשבות בסביבה ובעמק הצבאים השוכן לצידה. הבנייה גרמה להרס הטבע העירוני, צימצמה משמעותית את המגוון הביולוגי, ובגללה נעקרו עצים עתיקים רבים. וכל זה מבלי להזכיר את הזיהום האסתטי.
תזכורת: מהו פרויקט הולילנד?
פרויקט הולילנד משתרע על פני 162 דונם על רכס בגובה 770 מטר בדרום-מערב ירושלים, בין כביש בגין לעמק הצבאים. ב-1990 אושרה לראשונה בניית בית מלון במתחם, אבל בין השנים 1998-2005 אושרו תוכניות נוספות שייעדו את השטח גם למגורים. לפי התוכניות הללו היו אמורים להזדקר במתחם 17 מגדלים, שניים מהם בני 31 קומות, שמכילים 1,100 יחידות דיור. עד היום נבנו שמונה מגדלים מתוך ה-17 ובהם 644 יחידות דיור, ששווקו כשכונת "הולילנד פארק". 60% מהשטח שייך לחברת פולאר, 30% לחברת קרדן נדל"ן (שהודיעה למשקיעיה כי העיכוב בבניית הולילנד עלה לה כ-4.5 מיליון שקל) והיתרה לבנק לאומי. גם רמי לוי מחזיק בעתודת קרקע במתחם. בעל קרקע אחד נחקר בפרשה: יזם הפרויקט, הלל צ'רני.
