בניגוד להרבה דירות שמככבות במגזיני העיצוב – טרנדיות אך נעדרות אופי והיסטוריה של הגרים בהן – אי אפשר לטעות באישיות שיצקה עדי פקט, אדריכלית ואמנית, לדירה הפרטית שלה ברחוב דיזנגוף בתל אביב. הדירה, בת 72 מ"ר, נמצאת בקומה השלישית והאחרונה של הבניין ונבחרה בזכות חזית שפונה למערב וכולה חלונות גבוהים, שמכניסים את העיר פנימה.

הדירה היתה במצב "זוועה", אומרת פקט. היא הרסה את כל הפנים והותירה על כנה רק את המעטפת. היא ביקשה ליצור חלל מגורים ועבודה בסגנון לופטי, שיהווה עבורה בית: "הדירה היא הממלכה שלי. היא משמשת מקום של הגנה, פרטיות ושקט, אבל גם כמקום של יצירה וביטוי אישי, קריאה ולימוד. אני עושה בה הכל – עובדת וחיה".

>> גם בדירה הזו תוכלו לבקר במסגרת אירועי "בתים מבפנים", שיתקיימו בסוף השבוע הבא, מה-17 לחודש. לכל הבתים ולפרטים נוספים לחצו כאן.

למרות שהיא חיה בה לבד, ולמרות החיבה למרחב נוסח לופט, בחרה לסגור את חדר השינה בדלת. אבל משום שהדלת בעלת שתי כנפיים, גדולה מהרגיל – כאשר היא פתוחה מתקבלת הרגשה של חלל אחד, שבו זורמים האור והאוויר שכה חשובים לה. סגנון העיצוב של המעטפת הוא מינימליסטי ומונוכרומטי – קירות לבנים, עמודי בטון חשופים ורצפה שמחופה קורות עץ אלון שנצבעו באפור בהיר.

את הצבע מספקים רהיטים ישנים מבית סבא וסבתא, לצד מיני פריטים שאספה בדרכה: "מצד אחד אני מינימליסטית, אוהבת ניקיון ומודרניזם. מצד שני אני סופר קיטשית, אוהבת את הציירים האימפרסיוניסטים ואת הצבעוניות שלהם. החיבור בא לידי ביטוי בדירה, בשילוב בין שקט וניקיון לבין דחיסות, צבעוניות וחומריות", היא מסבירה.

  (צילום: ערן ג'גו)

דלת הכניסה היא רב בריח שקולפה והושארה חשופה. מבפנים הוצמדו אליה מגנטים, אוסף גלויות, תמונה של פרידה קאלו ושבלונה של לב אדום, שהוטבעה על אחד מעמודי הסלון. את המבואה מגדירים מחסן מימין לדלת, ושירותי האורחים שמשמאלה.

מול הדלת המטבח ושולחן האוכל שבסופו בולט עמוד תומך גדול. העמוד המקורי הורחב לנישה שיש לה תפקיד מרכזי בחלל: מצדה האחד היא ''מגדירה'' את פינת האוכל, מצד אחר, שפונה לכיוון חדר השינה, תלויה עליה מראה, מהצד שמול המטבח היא מכילה ומסתירה את המקרר, ולבסוף היא יוצרת מעין הפרדה בין המטבח לפינת העבודה. "ניסיתי ליצור פינות קטנות ואינטימיות בחלל אחד, בלי מחיצות כמעט", אומרת פקט.

המטבח מורכב מארונות תחתונים בגוון ירוק-כחול מבריק, מעליהם מדף עץ ארוך שעליו מוצג אוסף קופסאות פח ואגרטלים, ומעל ציורים של פקט. חלון ישן "סופח" ממה שהיה חדר הרחצה בחלוקה המקורית של הדירה ומספק למטבח אוורור נוסף. לצדו נתלה ארון תרופות פתוח, שבו מציגה פקט תערוכות שונות להנאת אורחיה.

  (צילום: ערן ג'גו)

מול המטבח חלל גדול ומרווח: ספה בגוון חום-אפור שנקנתה בדרום העיר, ומולה כורסאות ישנות שרופדו בבדים בצבעים חיים – ורוד ופרחים (מבית העיצוב ''קנזו'', נמכרים ב''רנבי''). במרכז שולחן קפה מזכוכית ("נוגוצ'י") ושטיח עם הדפס פרחים תכול, שהביאה איתה מאחד מטיוליה. על הקיר, מעל רדיאטור שנצבע בזהב, תלתה ציור גדול שלה, בשחור-לבן.

מנורה עם אהיל כתום מבית סבתא מעניקה נגיעת צבע נוסף, ומשנה את מקומה בהתאם להחלטת בעלת הבית, שלא מאמינה בקביעות ומרבה להזיז את הרהיטים בחלל. אור "כללי" מפיצים ספוטים שנתלו בכל הבית על פסי צבירה.

בקיר שמפריד בין הסלון לחדר השינה שובצו ארונות שקועים ונישות עם מדפי עץ. בעוד שכל הדירה צבועה לבן, הקיר הזה נצבע באפור-חום. בין שתי הספריות מפרידה דלת חדר השינה, עשויה עץ וזכוכית ומחופה וילונות תחרה שתפרה פקט.

  (צילום: ערן ג'גו)

מול פינת הישיבה בסלון שני עמודים, תאומים לא זהים, שהיו חלק מקיר בדירה המקורית (ראו תוכניות "לפני" ו"אחרי" למטה). עמוד הבטון הוא עמוד תומך ולא ניתן היה לבטלו. פקט בחרה להותיר על כנו גם את עמוד לבני הסיליקט, בשם הסימטריה וההיסטוריה. מאחוריהם, בחלקה המערבי של הדירה, במה שהיה מרפסת, מוקמו, חבויות למחצה, פינת עבודה (שולחן עשוי פלטת זכוכית על רגליו של שולחן שרטוט ישן מעץ) ופינת קריאה.

חלונות חדר השינה כוסו בווילון לבן כפול, להחשכה. המיטה מוקמה תחת קו החלונות הגבוהים, ומשני צדיה הוצבו ארוניות לא תואמות. מנורת קיר בסגנון רומנטי נרכשה בשוק הפשפשים ומאזנת את העיצוב המינימליסטי. בחדר ארונות קיר וספרייה לבנים.

  (צילום: עמרי אמסלם)

הכניסה לחדר הרחצה מחייבת עלייה במדרגה אחת, אילוץ שיצרה בעיית צנרת. הוא רוצף אריחים בגודל 20 על 20 סנטימטרים בשחור-לבן, שיוצרים אשליה של פאזל שהורכב על הרצפה. בהתאם לשפה העיצובית של הבית, גם כאן נתלו ארונות ומדפים מעץ בגוון טבעי. דלת החדר, מזכוכית חלבית, מחדירה אור לאמבטיה נטולת החלונות.

  (צילום: ערן ג'גו)

הדירה משופעת במה שפקט קוראת לו "הפתעות": פסל של גמד קטן, גרפיטי בצורת לב אדום שהיא ריססה ברום עמוד הבטון, כלוב תרנגולים שהובא מעמק יזרעאל והפך לרהיט שמכיל מנורות, שמיכות ודיסקים. "מדובר בדברים שלוקח למבקרים זמן לגלות, אני אוהבת לראות את ההפתעה", היא אומרת.

>> ליצירת קשר עם עדי פקט לחצו כאן.

קצת מהאמנות של פקט

''text and the city'':

וידאו ארט - "הרווקה וחתניה":

וכאן עמוד הפליקר שלה.

איפה עוד אפשר לבקר ב"בתים מבפנים":

>> דירתו המוקפדת של דן טרוים בשכונת ביצרון בתל אביב

>> דירתה המוארת וגבוהת התקרות של משפחה צעירה ביפו

>> דירה אורבנית של זוג ללא ילדים ברחוב חיסין במרכז תל אביב

>> ודירה לבנה עם חלון לנוף ירוק, דווקא ברחוב ארלוזורוב המפויח