מן-שנער כועסים על ההפסד בתחרות על מתחם סומייל

בשבוע שעבר ניתן אור ירוק בוועדת הערר המחוזית למימוש חלקו הדרומי של פרויקט מתחם סומייל, מעתודות הקרקע הגדולות והיחידות במרכז תל אביב. בין ארבעת גורדי השחקים, שיאכלסו 970 דירות ו-45 דונם של משרדים ומסחר, יקום - כפי שנחשף ב-Xnet – מגדל דומיננטי שישרת את משרדי העירייה. לוח הזמנים לביצוע עומד על כחמש שנים, אף שטרם נקבעה מסגרת תקציב.

מתחם סומייל על רקע בניין העירייה. ישנה את פניו (צילום: מיכאל יעקבסון)

ההצעה הזוכה לתכנון מבנה הציבור בפרויקט, של משרד קולקר-קולקר-אפשטיין, הציגה מגדל בן 20 קומות. היא זכתה בתחרות פנימית שהעירייה ערכה בין חמישה משרדים, בשיפוטם של מהנדס העיר חזי ברקוביץ' (שהתפטר בינתיים), אדריכל העיר, סגן מהנדס העיר, ראש אגף תב"ע וסגניתו, ונציגת צוות מרכז באגף תב"ע. לתחרות הוזמנו גם המשרדים יסקי-מור-סיון, מלצר-איגרא-כהן (שהתפרק בינתיים), ברוך ברוך (שלא הגיש), ודני לזר בשיתוף פעולה עם משרד מן-שנער.

האדריכל אמיר מן, ממשרד מן-שנער, מתקומם כעת על החלטת העירייה לבחור בחלופה של מגדל משרדים. ההצעה שהוא היה שותף לה הציגה מבנה משרדים נמוך, במטרה לשלבו עם מבני המגורים הקיימים, בני ארבע הקומות, השוכנים לאורך רחוב בן סרוק הסמוך. "אני כועס", אומר מן, "אני יודע להפסיד בכבוד אבל חורה לי שבתחרות חשבנו שהצעה של בניין שאינו גבוה מסמנת משהו עירוני ומשתלבת טוב בסביבה. כשעירייה בונה לעצמה צריכה להיות לה צניעות מסוימת, שעירייה צריכה לשקף".

ניצול מוצלח של השטח

הצעתם של דני לזר ומן-שנער מציגה מבנה בן שבע קומות, שבו מתחלקת המסה לשני גופים המונחים זה על גב זה בהסטה, ומאפשרת למרחב הציבורי לחדור אל מתחת לבניין וגם לאזן את מתחם סומייל ומגדליו הגבוהים עם הסביבה הקיימת על בתיה הנמוכים. הבניין המוצג בהצעה מנצל את השטח היטב, מאזן את יחסי המסה הבנויה עם המרחב הציבורי הפתוח, ואינו מצל וחונק את בית הכנסת "היכל יהודה" ("הקונכייה") המשיק לו מצפון, שהפך לנקודת ציון עירונית.

מן מעיד על הצעתו, שהיא התכוונה להקרין שקיפות בין בניין המשרדים למרחב הציבורי המקיף אותו. עוד הוא טוען, כי בניין נמוך יכול להתממש במהרה, בעוד שהקמת מגדל דורשת הליך ממושך של שינוי בתוכנית בניין עיר. כיצד מסביר מן את הבחירה, אפוא? "אנשים מסוימים בעירייה מעדיפים את עצמם בבניין גבוה. לדעתי, בשיפוט מקצועי של אדריכלים מקצועיים, שהיו שופטים את רמת הבניין, היינו זוכים".

מהעירייה נמסר בתגובה, כי הצעתו של משרד קולקר-קולקר-אפשטיין זכתה הודות ל"איכות הפתרון המתייחסת לניצול טוב יותר של זכויות, אפשרות ביצוע בשלבים וכן הודות לאיכות המשרד (גודל, ניסיון בתכנון משרדים, ניסיון עם גופים ממשלתיים וכו')". כמו כן מדגישים בעירייה, כי "לא מדובר על תחרות על מוצר כולל עיצוב, אלא יותר על דרך חשיבה ויכולות ביצוע".