>> הצטרפו ל-Xnet בפייסבוק

בסוף השבוע האחרון פרסמנו כאן כתבה על פרויקטים לדיור בר השגה באירופה. רבים כתבו בתגובות שדינם של פרויקטים כאלה להיראות מוזנחים ומרוטים בחלוף כמה שנים. אין לכך תשובה חד משמעית, שכן הדבר תלוי בדיירי כל פרויקט ובטיפול הרשויות.

בכתבה זו יככב משרד האדריכלים ההולנדי MVRDV, ולא במקרה. המשרד הגדול הזה, שבונה מסביב לגלובוס, ידוע במבנים יוצאי הדופן שהוא מתכנן (כמו מוזיאון הקומיקס בסין, או הצימר התלוי בבריטניה), שמצליחים לעמוד על פי רוב בתקציבי הבנייה שנקבעו להם ועושים שימוש בחומרים זולים, אך כאלה שחינם לא סר גם בחלוף השנים. כך, למשל, שני פרויקטים גדולים במדריד, שיוזכרו כאן בהמשך, נראים במיטבם גם היום, כמה שנים לאחר בניינתם.

בנוסף לכך, MVRDV ידועים בחיבתם לעירוב שימושים (תפיסה תכנונית שדוגלת בשילוב שימושים, כמו מגורים, מסחר וחללים ציבוריים, במבנה אחד) – אחת ההמלצות הבסיסיות היום בתכנון ערים. המשרד הפך פופולרי בתכנון של דיור בר השגה בין היתר בגלל המקום שהוא מייחד לחללים ציבוריים במבנים. ואם לשפוט לפי הפרויקטים הרבים שצצים באירופה, נראה שזו המילה האחרונה בדיור בר השגה: חללים ציבוריים לצד דירות המגורים, שבהם מוזמנים הדיירים להתקהל, לחגוג, לנוח או להביט בנוף מגובה 40 מטרים, כפי שהמירדור במדריד, למשל, מאפשר.

פרויקט מיראדור (Mirador) במדריד, ספרד

בשנים האחרונות עלה הביקוש המוגבר לדיור בבירת ספרד, מה שאילץ את עיריית מדריד לספק פיתרונות מהירים. מרביתם נבנו בפרבר סנצ'ינארו, המוקף כבישים מהירים, בצורת בלוקים חדגוניים בני שש קומות. ואולם, בשנת 2005 נבנה בניין בצורת מסגרת עצומה, שבמרכזה מרפסת תצפית בגובה של 40 מטרים. המירדור תוכנן כקונטרה ויזואלית לשיממון הבנייה בשכונה, וכסמן של נקודת הקצה שלה.

המבנה כולל 165 דירות קומפקטיות בשלל צורות, שמאוגדות בקבוצות בתוך כמה בניינים, שלכל אחד מהם חזית שונה. הבניינים כמו נערמו זה על זה והרווחים ביניהם, הצבועים באדום, משמשים כמסדרונות המובילים אל גרמי מדרגות, אל מפלסים ואל הדירות עצמן. הבניין הוא מעין שכונה לגובה, "סופר-בלוק" עירוני, תמה שחביבה מאוד על MVRDV.

מחיר: שכר דירה של 2,000-3,000 שקלים לחודש.

  (באדיבות mvrdv)

פרויקט סלוסיה (Celosia) במדריד, ספרד

ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 2009, נחנך באותה שכונה בניין נוסף בתכנון MVRDV, גם הוא יוזמה של הארגון EMVS, האחראי לדיור בר השגה בבירה הספרדית. עלות הבנייה של הפרויקט הסתכמה בכ-64 מיליון שקלים - שאינם נחשבים הרבה עבור מבנה בסדר גודל כזה - מה שאיפשר למכור את הדירות במחירים סבירים. הבניין מכיל 146 דירות בנות חדר אחד, שניים או שלושה, ולחלקן גם מרפסת קטנה.

בקומת הקרקע שישה חללים מסחריים לחנויות. הבניין חולק לשלושים בלוקים קטנים, הניצבים זה לצד זה וזה על גבי זה בדפוס המזכיר לוח שחמט תלת ממדי, כך שמול כל בלוק בנוי ניצב חלל ריק באותו הגודל. אלמנט נוסף שמוזיל את עלות התחזוקה של הבניין הם פאנלים סולאריים על הגג, שמספקים חשמל לדיירים.

מחיר: 700 אלף עד מיליון שקלים לדירה.

  (באדיבות mvrdv)

המונוליט (The Monolith) בליון, צרפת

עוד פרויקט של MVRDV נמצא בשכונה הסמוכה לתחנת הרכבת של ליון, שעוברת בשנים האחרונות פיתוח מואץ. זהו אחד הפרויקטים המדוברים בשכונה, לא רק בגלל השימושים המגוונים שבו, אלא גם בגלל דרך התכנון הלא שגרתית: הבלוק כולל חמישה חלקים שונים, שכל אחד מהם תוכנן בידי משרד אדריכלים אחר, בהתאם לתוכנית-אב שנקבעה על ידי MVRDV .

המבנה מכיל דירות לקנייה ולהשכרה, דירות המיועדות לאנשים עם מוגבלויות, משרדים ומסחר. בסך הכול הוא מאכלס היום 1,500 דיירים, 15,000 מ"ר של משרדים ו-1,800 מ"ר של חנויות. כבר הזכרנו את המונח "סופר-בלוק"?

מחיר: שכר דירה של 2,500-4,800 שקלים בחודש.

  (צילום: באדיבות MVRDV)

פרויקט וילוורדה (Villaverde) במדריד, ספרד

עיריית מדריד פנתה אל האדריכל הבריטי הנודע דיוויד צ'יפרפילד (שזכה בשנה שעברה בפרס האיחוד האירופי לאדריכלות על חידוש Neues Museum בברלין), בבקשה שיבנה בלוק מגורים בני השגה בצורת ח' בווילוורדה שבדרום מדריד.

הדרישה כללה 176 דירות של חדר אחד עד שלושה, והבניין עצמו היה צריך להתאים לתוכנית האב הכללית של המחוז – בן שמונה קומות, 15 מטרים רוחבו ו"טביעת רגל" של 2,000 מ"ר בלבד. ייחודיות המבנה, שבנייתו הסתיימה ב-2005, טמונה בחזית ובגג המתעתע שלו – שנראה כאילו הוא נופל בנקודות מסוימות לאורך החזית, ומנקודות אחרות נראה כגג משולש קלאסי. לחזית המבנה בחר צ'יפרפילד בבטון חשוף בצבע לא שגרתי - ורוד עתיק (לצפייה בתמונות לחצו כאן).

מחיר: שכר דירה של 2,000-3,700 שקלים בחודש.

מגדל טורה (Torre) בברצלונה, ספרד

את הפרויקט הזה - בניין בן 16 קומות ו-75 דירות בנות השגה - תיכנן משרד האדריכלים הספרדי R+B. החזית מורכבת מחמישה פאנלים אנכיים עשויים אלומיניום, שכל אחד מהם נמתח לאורך של 10 מטרים ו"מכיל" שלוש קומות.

טורה הוא אחד מ-26 המגדלים המתעתדים להיבנות סביב כיכר אירופה החדשה. מרביתם יכילו דירות בנות השגה, שמקודמות בידי יזמים פרטיים שונים ובעידוד עיריית ברצלונה. כיכר אירופה היא האחרונה בסדרת כיכרות שממוקמות במרחק קילומטר זו מזו, לאורך שדרות קטאלן הרחבות. זהו ציר תנועה עירוני חכם להפליא – כל כיכר היא מעין מיני-שכונה המתקשרת באופן הרמוני עם השכונות שסביב הכיכרות הסמוכות לה.

מחיר: 500-700 אלף שקלים לדירה בגדלים משתנים.

  (צילום: באדיבות Roldan + Berengué)

>> לכתבה הראשונה על פרויקטים לדיור בר השגה באירופה