כאשר אנו עוזבים את הבית שלנו, אפילו לשבוע, נדמה לנו שהוא קופא בזמן, מחכה. כאשר אנו שבים אליו, משהו בו נראה לנו שונה וזר.
יש בתים שעומדים עזובים שנים רבות. איש לא גר בהם עוד. הם עומדים ברחוב כשאר הבתים - שער, דלת כניסה, מספר על הקיר. בתוך הבית מהדהדים קירות ומרצפות, פזורים פרטי ריהוט וחפצים שאין בהם עוד צורך, החלונות מוגפים. אך החיים ממשיכים והזמן מחלחל בין הסדקים והטיח המתקלף. הבית, שהיה רגיל לבני האדם שיטפלו בו, יסדרו וינקו אותו, מתמסר לכוחותיו החזקים של הטבע. בני-האדם שגרו בתוכו פעם הופכים לזיכרון עמום.
בארץ שבה הנדל"ן כה יקר, שבה כל אחד מבקש לעצמו בית משלו, אין דבר כזה "סתם בית נטוש". אם בוחנים אותם מקרוב, מגלים שהבתים הריקים הללו הם בתים רדופים. לא רדופי-רוחות, אלא רדופי בני-אדם חיים מאוד, שמונעים את המשכיות החיים בבית. הסדרה "בתים רדופים" מבקשת לבדוק את סימני החיים שנותרו באותם בתים נטושים, ולחשוף את הסיפור שמסתתר מאחוריהם. ואגב, אנחנו מכבדים את הפרטיות שלהם. נסתפק כרגע בשם הרחוב ובמספר הבית, בלי לחשוף את שם היישוב שבו הם נמצאים.
פרק 3: הכרמל מס' 5
בתים שנבנו בתחילת המאה ה-20 שונים מאוד מאלו שאנו מכירים היום. הבית ברחוב הכרמל מס' 5, שנבנה בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, כמו עומד קפוא בזמן, מסרב לצעוד קדימה. החדרים שלו כה זרים ומשונים, שנראה שהם מעולם לא היו מיועדים למגורים. אבל כאשר מתבוננים מקרוב, ניתן למצוא סימנים שמצביעים על כך שבעבר הרחוק היו כאן פעם דיירים. מי הם היו? צפו בסרט הווידאו.
- לבתים הקודמים בסדרה:
- צלם ועורך: יניב ברמן
- מוסיקה: ג'ימס ניוטון האוורד (הכפר)
