הנתנייתים תמיד אהבו לשוטט במרכז העיר. ב-1962 כתב עיתונאי "מעריב" יעקב אייכנבלט על כיכר העצמאות ורחוב הרצל: "בעונת הקיץ כובש הקהל את שטח המדרכה, מכסה אותה בכיסאות פלסטיק צבעוניים ובשולחנות פורמייקה". אלו היו ימי טרום-המדרחוב, ואייכנבלט מתאר עימותים סוערים בין הנהגים להולכי הרגל. ב-1985 השתנו פני הדברים וכלי הרכב פינו את מקומם לבני האדם. "מעתה יש לנתניה גם מדרחוב. והתיירים והתושבים יכולים לטייל להנאתם בקטע ללא חשש מתנועת מכוניות סואנות", כתב העיתונאי דן אקרמן ב"מעריב", ותיאר את האווירה במקום כ"חופשית, לא מכופתרת, שקוסמת בעיקר לצעירים".
נתניה של 2013 שונה מאוד מנתניה של ימי המנדט. לאורך כביש החוף, בואכה מכון וינגייט, נעים המנופים בהמוניהם ובונים עשרות מגדלי מגורים משוכפלים, הצופים על "איקאה" ואחיותיה - קופסאות הצריכה העכשוויות שנמצאות מצדו המזרחי של הכביש. הולכי רגל אי-אפשר למצוא כאן, כמו ברוב ערי הארץ בימינו, אלא רק מכוניות. רק הליבה ההיסטורית של נתניה - רחוב הרצל והרחובות הקטנים שניצבים לו – נותרה מפלטם של הולכי הרגל, בין אם מדובר בתושבי העיר ובין אם בתיירים הפוקדים אותה ואת חופיה. עכשיו היא זוכה לעדנה מחודשת.
שנת בחירות: מה קורה בערי ישראל?
>> עכו תהיה ברצלונה או אין סיכוי?
>> חזית הים של חיפה: הוויכוח סוער >> המגדלים שיחסמו את קו החוף של תל אביב >> הקניון הענק של באר שבע - מה הוא יעשה לבירת הנגב? >> ראשל''צ משקיעה במרכז העיר - ומקימה קניון עצום במקבילחזרה למרכז העיר
"בכל העולם מחדשים את הדאון-טאון של העיר", מסבירה פיירברג. "הכיכר הזו היא הלב הפועם של נתניה, והמדרחוב זה ה'שאנז אליזה' של יהודי צרפת". לכן הוחלט בעירייה להשקיע 30 מיליון שקלים במרכז הוותיק, כדי לנסות ולהחזיר את התושבים אליו ולהחיות את הרחובות הגדולים של פעם. מינהלת מרכז העיר, בראשותה של עלית פרוינד, דאגה לשיפוץ של כיכרות ציון והנוטע, מדרחוב קראוזה וחזיתות חלק מהבתים במרכז העיר.
במקביל בחן צוות התכנון בעירייה הצעות לעיצוב מחודש של הכיכר, וב-2010 נשכר משרד "ישי-וילסון" לתכנון השיפוץ של המדרחוב והכיכר, שהייתה חסומה במזרקת החבצלת. מדוע בעצם צריך לשפץ כיכר מוצלחת ושוקקת חיים? מהנדס העיר, פול ויטל, מסביר שהציר של רחוב הרצל לא היה ניצב לים ונטה לחלק הצפוני, וכעת סודרו כל האלמנטים בכיכר כך שהם מובילים בטבעיות לים. "הוחלט להשאיר את החלק המערבי כמו שהוא ולטפל בחלק המזרחי", אומר ויטל. "בחלק המרכזי שלו היה המון הפרעות והחלטנו לפתוח אותו למדרחוב".
מה כוללת הכיכר
האדריכלית עדנה ישי-וילסון מספרת שהעבודה מול פיירברג הדעתנית הייתה תחת ציווי ברור "לא לעשות שיפוץ קטן, אלא מהפך". כדי להגשים את הקונספט הים-תיכוני והססגוני המבוקש, הוחלט להציב אלמנטים של מים, לדאוג למקומות מוצלים, לפתוח מבטים לים ולהוסיף כתמי צבע. בנוסף, החליט מהנדס העיר, האדריכל פול ויטל, למתג אותה כ"כיכר האינטראקטיבית הראשונה בישראל". לדבריו, "אחרי עבודה עם שלושה אדריכלים שונים בין 2004 ל-2010 רצינו משהו שונה, צעיר, רענן, שאין בשום מקום אחר".
המזרקה מאופיינת בשתי ספירלות משתבללות זו בזו, וכדור נירוסטה במרכז המזרקה, כדי ליצור דימוי של קונכייה ופנינה. הספירלות משמשות גם כספסלים מחופים עץ איפאה. תשתית המזרקה חופתה בגרנוליט בגווני ירוק ולבן, וממנה ניתזים 70 סילוני מים, המוארים כמה פעמים בשבוע. "מדובר בפסל סביבתי", סבורה האדריכלית, ומציינת שבישראל השחונה תמיד מורגשת ההתלבטות אם לתכנן מוקדי מים שמצננים את הסביבה, או לוותר עליהם בגלל בזבוז המים. גם בבריכה האקולוגית הסמוכה נמשכים הקווים האמורפיים ואופן העבודה בעץ. אין ספק, הטרנד שסחף כל כיכר אפשרית בתל אביב הגיע עכשיו לנתניה.
ארבעה מסכי לד פונים לכיוונים שונים (אל המדרחוב, הכיכר והמדשאה) וישדרו מידע ותכנים בידוריים. מה המשמעות של תכנים אינטראקטיביים? למשל, ספיניג המוני עם עשרות אופני כושר בכיכר והקרנת הפעילות על גבי המסכים; שיעורי טאי צ'י בשעות הבוקר, מקבצי שירים ו"מגזיני חוצות" שיעודכנו מחדר הבקרה ואמורים לעניין קהלים שונים.
יצירתו של הפסל יצחק שמואלי, שהוצבה בכיכר ב-1973, הועתקה לכיוון טיילת הראשונים הצופה לים. "כעת הוא מקבל מקום של כבוד", מאמינה ישי-וילסון. המזרקה נתחמה בעיגול וטופלה בעץ, באופן זהה לשאר האלמנטים בכיכר. קו המתאר הפנימי דומה לעלה תלתן, כדי לשמר את צורתו של הפסל שהיה כאן.
האדריכלית ביקשה תאורה לא שגרתית, כדי לשוות לאלמנטים השונים מראה מפוסל, ולכן נשזרו לאורך צידה הדרומי של הכיכר גופי תאורה מוארכים שמזכירים סטיק-לייטים כתומים-אדומים זוהרים. "כל אחד בפני עצמו וכולם יחדיו שותפים לדבר הגדול", נלהבת האדריכלית, ובטוחה שהתוצאה הכוללת היא "כיכר אטרקטיבית ודינמית".
גופי התאורה הכתומים מזכירים את הפרויקט הידוע של מרתה שוורץ בדבלין. יש קשר?
"נכון. ראינו את המנורות בדבלין, חשבנו שהן יפות, ובחרנו לאמץ אותן כאן".
אלפי התושבים הצביעו ברגליים
עם אלפי התושבים שנהרו לכיכר בערב הפתיחה אי-אפשר להתווכח. רוב התושבים שדיברנו איתם הביעו שביעות רצון מהתוצאה. "זה פרויקט יפה מאוד", אמר משה בן-חיים, "עכשיו אנחנו יודעים לאן הארנונות הולכות. מה שבטוח הוא שהפרויקט יביא תיירים". עם זאת הוא ביקש להזכיר לראשת העיר, כי גם אם מדובר בשנת בחירות, צריך לבצע מטלות דחופות אחרות בנוסף לשיפוצים פוטוגניים כדי שהעיר תהיה ראויה: "מרים היא עובדת סוציאלית, ויש הרבה משפחות מצוקה שצריך לדאוג להן. את הפרויקט נרגיש במקומות מסוימים, ובמקומות אחרים לא". ויטל מציין שבסביבת הכיכר מתוכננים בתי מלון נוספים, ושחלק מהקיימים אמורים להשתפץ. לדבריו, רשת פתאל קנתה את מלון "לאונרדו" ומתכוונת לשפץ אותו ולהוסיף לו קומה, ולא רחוק מכאן נבנה מלון "המלך דוד".
גם אם נתעלם משלל האפקטים שהכיכר המחודשת מציעה, אפשר להניח שהיא תמשיך "לעבוד" היטב, כפי שהצליחה לעשות במשך יותר מ-70 שנה. זה יקרה, יש להניח, גם אם האלמנטים האלקטרוניים ידעכו ויתיישנו, ברוח הטכנולוגיה המהירה של ימינו. ישי-וילסון מדגישה כי מבחינתה זהו רק השלב הראשון בפרויקט: משרדה מציע להמשיך ולפתח את החלק המערבי של הכיכר לכיוון הים, באזור שבו פועלת כיום במת מופעים, וכן את המשך רחוב הרצל ואת רחובות שער העמק והגיא. רצוי היה שלבתי המלון ולשיפוצים הקוסמטיים יצטרפו גם בנייני מגורים חדשים ומוצלחים. ויטל טוען שהעירייה מגייסת תקציב לשלבים הבאים, ומקווה שב-2014 השיפוצים הבאים יצאו לפועל. נתראה אחרי הבחירות ונבדוק אם ההבטחה הוגשמה.
עוד אדריכלות בנתניה:
>> איך ייראה הבניין החדש של עיריית נתניה?
>> מה מסתתר בקופסה האפורה והמסתורית במחלף פולג? >> כך תוכנן והוקם האצטדיון החדש של נתניה >> כיכר העצמאות: הכיכר של המדינה >> קיקה חוסלה, eBay השתלטה: הצצה למשרדים החדשים על כביש החוף
