באתרי האינטרנט של חברות הנדל"ן, המשווקות משרדים ודירות פאר במגדלים החדשים שנבנים בסמיכות למבנים לשימור בתל אביב, נוהגים להקדיש ערך לבניין ישן שישומר בסמיכות למבנה העכשווי. מרפסות הסגנון הבינלאומי וצריחי המבנים האקלקטיים מסייעים ליחסי הציבור, כאשר לצד ההסברים המילוליים מוצגים תצלומי שחור-לבן נוטפי נוסטלגיה.
- עוד על קדחת השימור בלב תל אביב: הבלוק שהפך לאתר בנייה
- מדריך להולכים בשדרות רוטשילד
מגדל הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד
וכך, באתר של "קבוצת אביב", חברת הבנייה שמשווקת את המגדל בשדרות רוטשילד 22 (פינת נחלת בנימין), מופיע הסבר מקיף על "בית בכר", מבנה שימור ברחוב לילינבלום 35 שצמוד למגדל החדש. הפרויקט כולו מוצג כיצירה משולשת המורכבת מהמגדל, מהאטריום (חלל הכניסה השקוף והגבוה) ומבית בכר. האחרון הוא בית היסטורי, בולט במראהו ובאיכותו, מבית היוצר של האדריכל הנודע יהודה מגידוביץ'. הוא תיכנן את הבית בשנות ה-20 של המאה הקודמת בעבור שלושה מילדי משפחת בכר, שעלתה ארצה מבולגריה.
כשהולכים בשדרה ומגיעים לפינת נחלת בנימין, נתקלים בצילו הכבד של המגדל שבנייתו נמצאת בשלבים מתקדמים. התכשיט האדריכלי הישן, בית בכר, מוחבא מאחורי עמודי הבטון העגולים שמחזיקים את המגדל החדש, ובקושי נראה דרכם. התמונה התמוהה יותר נחשפת במבט נוסף: גורד השחקים ממש רוכב על בית בכר, כמעט רומס אותו.
אדריכל השימור של הפרויקט, אמנון בר אור, סבור שהמגדל "גוהר" על בית בכר. "זהו זרם חדש באדריכלות התל אביבית", הוא מוסיף. לדעתו, "המגדל החדש טוב ומעוצב היטב, אך עדיין נראה כי הבניין לשימור הינו בחזקת ''Left over (שאריות)".
שמר בית ישן, קבל אחוזי בנייה מוגדלים
אם כך נראה השימור של מבנים היסטוריים - מחויבות שנדרשת מיזמים במסגרת הגדלת זכויות בנייה להקמת גורדי שחקים בסיטי של תל אביב - מתעוררת השאלה אם לא מדובר במס שפתיים ותו לא. שדרות רוטשילד הן לכאורה ציר שנמצא בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?
רקע קצר: תוכנית בניין עיר משנות ה-80 אכן הרשתה להקים מגדלים לאורך השדרה, והפיזור של המבנים ההיסטוריים לאורכה הוביל לכך שכל פרויקט חדש מטופל באופן נקודתי. בעיקרון, ככל שהיזם משמר יותר מבנים, הוא יזכה לאחוזי בנייה גבוהים יותר (גם במקרה הזה זכו היזמים באחוזי בנייה נוספים בתמורה לשימור שלושה מבנים).
המדינה הפקידה את האחריות לשימור המורשת בידי העיריות, ומחלקות השימור העירוניות הן חלק מהמערכת התכנונית (בשונה מרומא ומפריז, למשל, שם מערכות השימור מפקחות על התהליכים מבחוץ). אנשי המקצוע, כך נדמה, נאלצים להתפשר. "אני לא מתיימר לשחזר את אחוזת בית", מבהיר מנהל מחלקת השימור בעירייה, ירמי הופמן, "זה לא מעניין אותי. רוטשילד שונה מאזור העיר הלבנה (שם לא ניתן לבנות לגובה, נ"ר), האינטנסיביות שונה, ונעשה ניסיון ליצור שפה ארכיטקטונית חדשה".
מה תורמים המגדלים להצלחה של רוטשילד?
קשה להתווכח עם ההצלחה של שדרות רוטשילד: הן שוקקות חיים ביום ובערב. אך מי מייצר את החיים האלה – הולכי הרגל והעסקים הקטנים שמשרתים אותם, או מגדלי היוקרה האלה? הבלוגר יואב לרמן מדד לאחרונה, בשבת אחר הצהריים, את מספר הולכי הרגל בשדרות רוטשילד בשעה נתונה. לאורך השביל המרכזי בשדרה נצפו מאות בני אדם, לעומת עשרות בודדות בלבד שצעדו על המדרכות הצמודות למגדלים. אם מחפשים דוגמה לחוסר החשיבה של מתכנני המגדלים על הולכי הרגל וקומת הקרקע, אפשר למצוא אותה בקלות כאן: מגדל הבנק הבינלאומי,
שהרחבה המפוארת שלו ריקה מבני אדם בכל שעות היממה.
בשדרות רוטשילד אין קוד תכנון קבוע: בניגוד לרחובות אבן גבירול ודיזנגוף, שם הקומה המסחרית רצופה לאורך הרחוב כולו, ברוטשילד היא לפעמים נמצאת ולפעמים איננה. מדוע? "אין כוונה להפוך את הרחוב למסחרי", מציג הופמן את תפישתו. "לא מדובר באבן גבירול ולא בדיזנגוף. הרעיון הוא ליצור תחושה מסחרית, ולתת להולך הרגל חוויה שהיא פחות חד-ממדית".
משה צור, אדריכל המגדל, חש כי הרחוב "עובד מצוין" ורק מרוויח מההבדלים בין בניין לבניין. הוא מספר כי לאחרונה ביקר בטוקיו, ו"ברחוב הכי תוסס רואים מבנים שתיכננו האדריכלים הגדולים ביותר - הרצוג ודה מרון, סג'ימה (Sanna) ואחרים - וכל פרויקט שונה מהשני. זהו הכוח בעיניי. אני חושב שרוטשילד נותן את ההזדמנות ליצירות אדריכליות". בר אור מציין: "מתקיימת ברוטשילד דיספרופורציה במובן הטוב של המלה".
מגדל אביב נראה כמי שפוצע את המבנה לשימור. הופמן וצור מבקשים להדגיש כי אין זה המצב הסופי, משום שהמגדל רוכב על תוספת מאוחרת של בית בכר שנבנתה בשנות ה-90, והיא "תגולח" בקרוב. כך ייווצר בכל זאת פער כלשהו – שלושה מטרים בלבד – בין המבנה ההיסטורי לגורד השחקים, והחלקים הנותרים יחופו בטרה קוטה בגוון צהבהב. "החיבור בין הישן לחדש יהיה מעודן יותר והמגדל לא יישב על המבנה", מבטיח הופמן. צור טוען שהמגדל בתכנונו עוד יתרום לשדרה המתפתחת: "אני חסיד גדול של עירוב שימושים וגם פרויקט זה יתרום להרחבת המרחב הציבורי".
''השימור מתנהג בחולשה מול היזמים''
בר אור מציג גישה ביקורתית יותר ביחס למתרחש בשדרות רוטשילד. "אני בעד מגדלים, אך נראה שהשימור מתנהג בחולשה מול היזמים", הוא אומר. "החסמים נגד היזמים הם באחריות העירייה, ואנשי השימור חלשים לעומת היזמים שמפרנסים את קופת העירייה בארנונה". עם זאת, הוא אומר שהשדרה מניבה "תוצר מרתק" וכי היזמים הם כלי מרכזי במשחק: "הצורך המיידי הוא לחזק את תל אביב כעיר הראשית ולהשאיר בה את הלב הכלכלי, והשימור משלם לעתים מחיר".
- חברת הנדל"ן קבוצת אביב סירבה להגיב לכתבה, וסירבה למסור את הדמיות הפרויקט לפרסום. אפשר לראות את ההדמיות באתר הפרויקט
