"בית משפט הוא סממן לדמוקרטיה הישראלית, והמבנים צריכים להיות נגישים לציבור", אומר מיכאל שפירא, מנהל אגף תכנון, פיתוח ומדיניות במערכת בתי המשפט. ואמנם, עם פתיחתה של שנת המשפט בתחילת השבוע, נחנכו ארבעה בתי משפט חדשים: המחוזי בלוד ושלושה בתי משפט שלום - באשקלון, אשדוד ובקרית שמונה. בישראל 36 בתי משפט פעילים, ועם המהלך הנוכחי - לאחר פתיחת בתי משפט חדשים גם בערים באר שבע, עכו, קריית גת ונצרת – נדמה שכל עיר רוצה להתחדש באייקון מקומי. תכנון בית משפט הוא משימה מורכבת, שדורשת התחשבות בצרכיהם של באי ההיכל: הקהל, השופטים, העובדים והעצירים. "על מבנה בית משפט לשדר יציבות ומכובדות והוא אינו צריך להיות סוער ומאיים בסביבתו", אומרת האדריכלית דינה אמר, שתיכננה (עם שותפה, אברהם קוריאל) את בתי המשפט בלוד ובאשקלון.
שאלת תפקידם הממלכתי של בתי משפט ונוכחותם במרחב הציבורי מעסיקה מתכננים ואדריכלים. פעמים רבות התכנון התאפיין בחללים גרנדיוזיים, בתקרות גבוהות, במערכת תנועה מעייפת ובעודף סמלים וחומרים - שמאדירים את האגו האדריכלי ומשעשעים תיירים הבאים לביקור, יותר מכפי שהם דואגים לנוחותם של השוהים במקומות הללו מדי יום. המשותף לארבעת בתי המשפט הוא ההכרח לתכנן שלוש מערכות תנועה - לעצירים, לקהל ולשופטים; העובדים משתמשים בכל שלוש המערכות. "אסור לשלושת הקהלים הללו להיתקל זה בזה ולכן נדרשת חשיבה מתוחכמת", אומרת אמר. הקהל נכנס לאולמות המשפט מתוך גרמי המדרגות, והשופטים והעצירים מתוך מערכת מעליות אחורית שמתחברת לחניון ולחניית הזינזאנות.
בתי המשפט שנפתחו השבוע ממוקמים לרוב במרכזי הערים, ובאזורים ותיקים שלהן. מחסור בקרקע גרם לצמצומם לכדי מבנה אחד, ומנע תכנון בזבזני. התקציבים הגדולים ניכרים בתוצאה, ובסיור של צוות Xnet בהם - ימים ספורים לפני הפתיחה – סביבתם כבר מטופחת, מגוננת ומרוצפת, בשונה מהרחובות הדלים הסמוכים לבית המשפט (כמו מבני השיכון המתקלפים ומבני המסחר העירוניים השוכנים לצד בית המשפט בלוד).
שפירא מקווה שבתי המשפט החדשים יסייעו לפיתוח הערים, משום שהם "מהווים עוגן מרכזי בהתפתחות עיר. אני מקווה שבסביבת בית המשפט בלוד, למשל, תתפתח תעשייה של השכרת משרדים לעורכי דין ולנותני שירות נוספים". חבל שבאותה הזדמנות לא מתבצע מהלך לצמצום פקקי התנועה והזיהום, תוך מתן עדיפות לנוסעים בתחבורה ציבורית, כפי שאפשר להתרשם מההודעה שהפיצה בלוד הנהלת בתי המשפט: "בכניסה לבית המשפט מקומות חנייה לטובת באי המשפט. כמו כן בקניון הסמוך, קיימים שני חניונים (תת קרקעי בתשלום ועילי) וכן ניתן להחנות כלי רכב בשדרות הציונות וברחובות הסמוכים". עו"ד אמיר סלע, שמייצג אסירים במתחם הכליאה הקרוב ונוהג לנסוע בתחבורה הציבורית, מתרעם: "חבל לי שהנהלת בתי המשפט מעדיפה רכב פרטי על פני אלטרנטיבות ירוקות ועירוניות יותר. היה נכון יותר לפרסם גם קווי תחבורה ציבורית ואת האפשרות להגיע ללוד עם מוניות השירות, קווי האוטובוסים וכמובן באמצעות הרכבת". שלא לדבר על ההזדמנות להחיות את הרחוב העירוני.
1. לוד: בניין רחוב
בצומת מרכזי הסמוך לקניון "לוד סנטר" עמד בשיממונו מגרש מאורך בן 3 דונם. כחלק ממדיניות ממשלתית להעביר מוסדות ציבוריים לעיר המתפתחת, הוחלט להעתיק לכאן את בית המשפט המחוזי מפתח תקווה. המבנה הוקם בשיטת pfi, הכוללת מענק חד-פעמי בסך 75 מיליון שקלים ותשלום שנתי של כ-7 מיליון שקלים בשנה, הכולל את תחזוקת המבנה.
בקומת הקרקע נמצאים חדרי העצירים, המינהלה, מזנון, קבלת קהל ומבואה מרכזית. שלוש קומות השיפוט מחולקות לשלושה אזורים עיקריים: לשכות השופטים הפונות לרחוב הציונות, אולמות המשפט במרכז, והמסדרונות הציבוריים שפונים לכיכר הציבורית, בנוסח "אולמות הצעדים האבודים". החללים המוארכים, שנמתחים לאורך 80 מטרים, אינם זהים בכל הקומות כדי להשתחרר ממראה המסדרון המרתיע. בתווך נמצאים אולמות המשפט, שסכמת התכנון שלהם פשוטה ומסתייעת באור הטבעי. העמודים בקומות הגלריה - קומת השיפוט הראשונה וקומת השיפוט השלישית – הורחקו מדופן הבניין ונוצרו חללים כפולים מוארים הפונים לקיר הזכוכית, כחלון גדול הפונה לכיכר הציבורית בין בית המשפט לקניון. על החלונות באחת הקומות הודפסו פסוקים מהמקורות, ובקירות של האולמות הפונים למסדרון שולבו חלונות זכוכית חלבית. באולמות הפליליים שלוש כניסות - לקהל, לשופטים ולעצירים שישבו מאחורי חלון זכוכית - בשונה מהאולמות האזרחיים שלהם שתי כניסות.
"המטרה העיקרית הייתה לייצר בניין רחוב'", אומרת אמר. "אייקון לא מתכננים מראש - כשזה קורה, זה קורה", מסביר קוריאל, שצוות משרדו אחראי גם על תכנון "בניין המפרש" בעיר התחתית בחיפה.
2. אשדוד: בשיטת הטלאי - אך התוצאה ראויה
במרכז פארק בן גוריון, בין רובע ב' לרובע ג', שוכן בית משפט השלום באשדוד. ימים ספורים לפני חנוכתו, המתחם נראה עדיין כאתר בנייה מבחוץ ומבפנים, כשמחיצות מאולתרות מפרידות בין הישן והחדש. הבניין נבנה בשלושה שלבים – ב-1973, ב-1990 ובסבב הבנייה הנוכחי - ובכל השלבים הופקד הפרויקט בידיו של האדריכל דרור סופר. בגלגול הראשון נבנו שני אולמות משפט (בעיצוב פנים של חיה אונגר); בתחילת שנות ה-90 נבנו שלושה אולמות חדשים; וכעת נוספו תשעה אולמות חדשים, בקומה נוספת שנבנתה על שורת עמודים. האגפים החדשים משתרעים על פני 1,800 מ"ר, שנוספו ל-1,600 מ"ר קיימים, בתקציב פרויקט של 24 מיליון שקלים (עיריית אשדוד כיסתה 4 מיליון שקלים מתוכם).
המבנה מחופה אבן בגווני שחור ולבן, וחלקים נרחבים כוסו בגלזורה גלס (יריעות בד יוטה שכוסו בצבע ומהוות תחליף לחיפוי קשיח). המבואה החדשה מאחדת את כל חלקי המתחם, וצורתה גליל הבנוי מקונסטרוקציה של קורות פלדה וזכוכית. גם כאן סכמת התכנון פשוטה: האולמות פזורים בתוכנית שצורתה ר', ועיצוב אולמות המשפט והמעברים (עדית נרובאי) שימושי ומכובד. קצת לפני שיקבל את טופס 4 (טופס אכלוס הפרויקט), האדריכל סופר מתרפק דווקא על האולמות הישנים, שטופי האור הטבעי, שקירותיהם אלכסוניים, ו"סקייליטים" (חלונות תקרה) מזדקרים אל מעל גג המבנה. עבודת העץ המדויקת נראית בפרטים, כשהקיר המגדיר את מושבם של השופטים מחופה קורות עץ אלון טבעי, הספסלים עשויים בעבודת יד וידית דלת הכניסה עשויה פליז.
"היום הפרוגרמה אינה מאפשרת עיצוב חללים מורכבים. היעילות נדרשת והריהוט נקנה במרוכז מחברות מסחריות", קובל האדריכל סופר, ומוסיף שגם התקציב המוגבל שעמד לרשותו העיב על מלאכת התכנון.
3. אשקלון: קובייה בלב מתחם עירוני
בין רחוב הנשיא לשדרות בן גוריון יש בלוק ציבורי המכיל מבני ציבור ומסחר: עיריית אשקלון, קניון גירון, בית יד לבנים, בית חולים אסותא ובית המשפט הישן, שאליו יעבור בית הדין הרבני. ארבע הקומות של בית המשפט החדש משתרעות על פני 5,500 מ"ר, ומכילות 11 אולמות משפט חדישים. גם המבנה הזה הוקם בשיטת pfi (מענק בסך כ-38 מיליון שקלים ותשלום שנתי של כ-3.3 מיליון שקלים למשך 20 שנה, הכוללים את תחזוקת הבניין).
החזית הדרומית עשירה ביחס לחזיתות האחרות שמקבילות לרחוב. קומת הכניסה מוגבהת מעל לקרקע ובולטת לעומת שלוש הקומות שמעליה. האדריכלים (אמר-קוריאל) בחרו בסקאלת חומרים דומה לזו שהשתמשו בה בבית המשפט בלוד, אך הצורניות של המבנה שונה, בהתאם למגרש: לאחר הליכה קצרה מקומת הכניסה, שבולטת החוצה ומוגבהת מעל קומת הרחוב, נפתחת בדרמטיות "באר אור" שדפנותיה הן מעקות לבנים המקיפים את מסדרונות קומות המשפט. אלה הם אזורי ההמתנה. במבט למעלה רואים תקרת גבס לבנה המחולקת לסגמנטים, בהתאם לעמודים הסמוכים לקירות המעטפת השקופים.
"באי בית המשפט ממתינים באור, זהו החומר הראשון שבו הם נתקלים", מגדיר קוריאל את המפגש שהוא מקווה ליצור בין האזרחים לחלל הדרמטי שבמרכז בית המשפט. אולמות המשפט מוגדרים באמצעות גומחות המחופות עץ אגוז, שמופיע גם בריהוט בתוך האולמות. מהקומה הראשונה ניבטת מרפסת מחופה באבנים, משמשת כגג הקומה הראשונה, ומחלון הקומה ניתן להשקיף אל העיר (אבל לא ניתן לצאת כרגע אל המרפסת).
4. קרית שמונה: החלטה ירוקה
העיר הצפונית ביותר בישראל זוכה לבית משפט חדש. ביחס לערים האחרות, מדובר בפרויקט קטנטן: ארבעה אולמות משפט נמצאים כאן, במבנה בן 3 קומות שמכיל 3,000 מ"ר בנויים, ושהוקם בתקציב של 1.8 מיליון שקלים (בנוסף לדמי שכירות חודשית בסך 55 שקלים למטר). המיקום הוא ברחוב כיכר צה"ל, בקרבת בניין העירייה ובסמוך לכביש 90.
כשניגשו קרן ידווב ואורית גלעדי (ok-a אדריכלים) לתכנן את הפרויקט (אדריכלים אחראיים: בן עזרא, שלומית וולר) לפני שלוש שנים, ניצב בפניהן אתגר: במגרש כבר עמדו מבנים מסחריים, שביניהם פטיו חיצוני מוזנח, והן התלבטו אם להרוס או לחדש את הקיים. לצורך חידוש המתחם נהרס אחד הבניינים (למעט הקונסטרוקציה), ושלד בית המשפט מבוסס על גריד העמודים הישן. הפרשי הגבהים במגרש הכתיבו שתי קומות קרקע, שמשתיהן יש גישה לחצר.
כמו בתי המשפט החדשים האחרים, גם כאן חיפו את הבניין בחומרים קשיחים, אך הפעם נעשה שימוש באבן בזלת - באופן טבעי לאזור. השופטים נכנסים מהקומה התחתונה, הקהל והעובדים מהרחוב. הדרך פנימה מקורה בפרגולה של קורות אלומיניום, ומהקומה התחתונה מתרומם עץ אקליפטוס. קומת השיפוט השנייה פונה לקומת הכניסה, ובפינתה הצפון-מערבית יש פטיו פנימי. בשרטוטים נראה עץ עתידי שיישתל במתחם, אז מדוע הוא איננו בפועל? "לא פשוט היה לשכנע את אנשי שירות בתי המשפט לתכנן מקום לצרכי פנאי", מספרת ידווב, אך היא מאמינה ש"כשאזור זה יואר והעץ יישתל, הוא יהפוך לגוף התאורה של בית המשפט". הן מקוות שעורכי הדין שיאיישו את המבנים הסמוכים יפיחו רוח חיים במקום.
