אחרי תיאטרון הבימה, הסינמטק והיכל התרבות: פרויקט התרבות הבא של תל אביב הוא שיפוץ וחידוש בניין תיאטרון בית ליסין (הקאמרי לשעבר) ופסאז' הוד, ברחוב דיזנגוף.
52 שנה לאחר שהושלם הפרויקט - בתכנונם של האדריכלים דב כרמי, צבי מלצר ורם כרמי - עומד אחד ממוקדי התרבות החשובים אך המוזנחים בעיר לעבור הרחבה משמעותית ושיפוץ כללי. זאת, תחת ידם של האדריכלים רובי שבת וטלי טרון.
הבניין, השוכן ברחוב דיזנגוף 101 פינת רחוב פרישמן, הוקם בסוף שנות ה-50 במטרה לאכלס את תיאטרון הקאמרי. ברוח התקופה הוקמה שדרת חנויות מקורה (פסאז'), במטרה לנצל את ההצלחה המסחרית של רחוב דיזנגוף שהיה בשיא שגשוגו. בין השאר נפתחה בקומה העליונה חנות הספרים הצרפתית "אלשיך" שאותה עיצב האדריכל היינץ פנחל (שאף זכה עליה בפרס רוקח לאדריכלות), ורבים נהגו לבוא ולנגב ב"חומוס הוד" בקומת הקרקע.
בחלוף השנים לא נעשתה כל תחזוקה במקום, למעט שיפוצים חלקיים ולא אחידים, והעסקים שקעו יחד עם הרחוב כולו בשנות ה-70. סגירתו של קולנוע "הוד", אחד הגדולים בעיר, שאיכלס את קומת הקרקע והמרתף, האיצה את הידרדרות הקומפלקס כולו.
לימים עבר תיאטרון הקאמרי למשכן לאמנויות הבמה בשדרות שאול המלך, ובמקומו נכנס תיאטרון בית ליסין. ליקויים בטיחותיים שהתגלו במבנה חייבו לשפץ אותו אחת ולתמיד, והעבודה נמסרה למשרד האדריכלים המוערך קימל-אשכולות (שזכה השנה בפרס רכטר). ואולם, לאחר תקופה מסוימת עבר הפרויקט לידיהם של שבת וטרון. תקציב הפרויקט מוערך בכ-60 מיליון שקלים: 20 מיליון מהמדינה, 10 מאגודת ידידי בית ליסין, ו-30 מיליון מהעירייה. מרגע קבלת האישורים אמור להימשך השיפוץ שנתיים וחצי (אם לא יהיו עיכובים, וכאלה היו גם היו בתיאטרון הבימה). העירייה מחזיקה בבעלות על התיאטרון ועל אולם הכניסה לקולנוע, שעתיד להפוך למבואת התיאטרון, בעוד שהפסאז' מתחלק בין כמעט 40 בעלים שונים.
בשלב זה בוחנים ב"חברת המשכן לאמנויות", האחראית על הפרויקט, את היקפו ואת השאלה אם השיפוץ יכלול רק את אגף התיאטרון הקיים, האם לצרף לו את אולמות קולנוע הוד הסגורים, והאם לכלול גם את הפסאז'.
אף שהפרויקט נמצא בשלבי תכנון ותקצוב מתקדמים, בעלי העסקים במתחם טוענים שהעירייה לא טרחה לעדכן אותם בהתפתחויות. "שמעתי שהולך להיות שיפוץ אבל לא עידכנו אותי", טוען פליקס מתחנת הטוטו-לוטו בפסאז'. "נכון שאף אחד לא בעד לפגוע בעסקים, אבל אם צריך לשפץ אז צריך ואני לא חושב שיהיו פה הרבה שינויים והפרעות כי מדובר בפרויקט קטן יחסית", הוא אומר. גם נועה בריט, בעלת עסק לאירועים, לא עודכנה אך תומכת במהלך כשהיא שומעת עליו לראשונה: "המקום חייב לעבור שיפוץ, כי הוא נראה כמו דרום תל אביב רק במרכז העיר".
הפרת זכויות יוצרים?
שבת וטרון החלו את דרכם במשרד לרמן אדריכלים, עד לפתיחת משרדם העצמאי "פרטים אדריכלים"
ב-2004. בין הפרויקטים שתיכננו השניים: חידוש והרחבת אצטדיון בלומפילד ביפו, בניין מפקדה של חיל האוויר במחנה תל נוף, ותכנון בניין המשטרה ושכונת מגורים של 300 יחידות דיור באריאל.
האדריכל דב כרמי, שתיכנן בין השאר את היכל התרבות בתל אביב, מתחם בנייני ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב ואת מכון התקנים ברמת אביב, הלך לעולמו ב-1962, אך בנו האדריכל רם כרמי והאדריכל צבי מלצר נמצאים בין החיים. אגב, זהו המפגש השני בין שבת וטרון לבין מבנה של רם כרמי: בבניין "הבימה" המחודש שילבו השניים ספסלי ישיבה בקומה העליונה שבפואייה. כעת, זועם כרמי על שלא טרחו לעדכן אותו בשינויים הצפויים באחד הפרויקטים המוקדמים שהוא תיכנן. גם את "הבימה", פרויקט שניהלה אותה חברה עירונית, הוא סיים באקורדים צורמים.
"הופתעתי מאוד לשמוע שהתכנון והביצוע של תיאטרון בית ליסין בפסאז' הוד נמסרו לאדריכל אחר מאשר למי שהקים ובעל זכויות היוצרים בו", אמר כרמי ל-Xnet. "לפי הבנתי זו הפרה בוטה של החוק ואני מקווה לטפל בעניין. אני נדהם מכך שמשרד אדריכלים אחר שאמור להכיר היטב את סוגיית זכויות היוצרים של אדריכלים במבנים שתוכננו על ידם, לקח על עצמו לשפץ בניין כזה מבלי לבדוק או לידע את האדריכל המתכנן".
טלי טרון אמרה בתגובה: "מדוע צריך לשאול ולעדכן את רם כרמי? לא הוא תיכנן את הפרויקט אלא אביו, וכבר היינו בסאגה הזו". רון דונר מהחברה למשכן לאמנויות הגיב לטענה של כרמי בנושא זכויות יוצרים: "התכנון נמצא בשלב הדיונים ועדיין בוסרי. התוכניות לא אושרו ומוקדם מכדי להציג אותן. אין עדיין אישור ואין חוזה עם אף אחד, אלא רק פרוגרמה רעיונית שגם היא לא אושרה ועדיין מבצעים בה שינויים. לא נראה לי שאדם שתיכנן בניין לפני 50 שנה, יש לו זכויות עליו לדורי דורות".
