המדינה נסחפת בשבועות האחרונים למחאה עממית רחבה, שמטיחה את בעיית הדיור על שולחן הממשלה וסדר היום הלאומי. מאות אזרחים ברחבי הארץ – מתל אביב ועד קרית שמונה, מחיפה ועד באר שבע – עברו למאהלים כדי למחות על יוקר החיים הבלתי נסבל בישראל. ומה עושים האדריכלים? נמלטים מהמציאות ומעדיפים לעסוק בנושאים "ירוקים". שתיקת האדריכלים (ובכלל זה ראשי "עמותת האדריכלים") מעידה על חוסר הרלוונטיות של המקצוע, שמתרוקן מתוכן ואינו נותן מענה לבעיות האמיתיות של האזרחים.
מדינת אוהלים: מפת מוקדי המחאה ברחבי הארץ
בתל אביב, שבה פרץ המאבק, זכתה המחאה לתמיכה נלהבת דווקא מצד ראש העירייה רון חולדאי. בבלוג האישי שלו, תחת הכותרת "מחאת האוהלים – מוצדקת וראויה", מזכיר חולדאי את פעולות העירייה למען פתרון מצוקת הדיור של הצעירים, ומאשים את הממשלה באחריות ישירה למצב. הוא אינו מעודכן, ככל הנראה, בכך שהעירייה שבראשה הוא עומד הפקידה באחרונה שתי תוכניות שיובילו לעליית מחירים נוספת.
התוכניות, בעלות השמות הסתומים: תא/3616/א, תא/3729/א, שעלו על שולחן הוועדה המקומית לתכנון ובניה במחוז תל אביב, כוללות הוראות עם השפעה אדירה על עתיד העיר. לצד דיונים שגרתיים יחסית על הקמת מגדלים נוספים ברחוב הרכבת וברמת החי"ל, נערך דיון בהפקדת התוכנית המכונה "תוכנית הרובעים", המתייחסת ללב העיר. המשותף לכל התוכניות הוא ניסיון לעבות את הבינוי הקיים ולתת באמצעותו מענה לצורך בציפוף העיר. התוכניות תואמות את המענה שמבקש לתת חולדאי למחדל הממשלתי. "ממשלת ישראל באופן מודע וכאידיאולוגיה מפקירה את הנושאים החברתיים לכוחות השוק", כותב חולדאי, "אין תכנון, אין ראייה לטווח ארוך וההחלטות הן כולן אלתור".
כיצד תשפיע התוכנית על החיים בעיר?
"תוכנית הרובעים", שאותה ערכה מתכננת הערים סיגל סרוסי בהזמנת העירייה, מבקשת לעודד את ההתחדשות העירונית במרכז העיר באמצעות קביעת זכויות בנייה חדשות. גבולות התוכנית הם: נחל הירקון בצפון, רחוב הירקון במערב, נתיבי איילון במזרח, ובדרום - הרחובות שאול המלך, עד שדרות בן ציון ובוגרשוב. "לב העיר" אינה נכללת בתוכנית, אך זו תחול גם על האזור המוכרז כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), תשלב עקרונות שישמרו על ערכים עירוניים ואדריכליים הייחודיים לרובעים אלה. עוד מבקשת התוכנית לעודד את תהליך חיזוק המבנים בפני רעידות אדמה, בהתאם לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 38), ולפשט את הליכי הרישוי באמצעות סל זכויות בנייה כולל לבנייה חדשה ולתוספות בנייה.
איך זה ייראה בפועל? זכויות הבנייה למבנים חדשים יוגדלו עד ל-280% ברחובות ראשיים כמו דיזנגוף ובן יהודה. הבניינים, שכיום מגיעים לארבע קומות, יצמחו לגובה שש קומות בתוספת קומת גג חלקית. ברחובות כמו ויצמן וז'בוטינסקי, גובה הבניינים יוכל אף לצמוח לשבע קומות בתוספת קומת גג. ברחובות צרים סמוכים ניתן יהיה להגדיל את שטחי הבניין עד 230%, וגובה הבניינים יצמח לחמש קומות בתוספת קומת גג חלקית. לפי הערכות העירייה, מדובר בתוספת של כ-3,500 יחידות דיור בלב העיר, שבהן יתגוררו כ-13 אלף נפשות.
אם עד עכשיו הרגשתם צפיפות עם הכלב בגינה, היה לכם קשה לאתר מקום פנוי בגן ילדים או לא הצלחתם למצוא מקום חניה לרכב אחרי יום העבודה, נראה שהחיים שלכם לא יהיו יותר קלים. למרות הכוונות הטובות של ציפוף אורבני, שצריכים להתרחש בתל אביב ולהתאים אותה למיטב הערים המוצלחות והצפופות בעולם (פריז וברצלונה, למשל, צפופות בהרבה מתל אביב ואיכות החיים בהן לא רעה במיוחד, אך מצב התשתיות והתחבורה הציבורית בהן רחוק מתל אביב שנות אור), הרי שהתוכנית כפי שהיא הופקדה לא עונה על צרכי חיי היום יום, העומס וחוסר האיזון הקיימים ממילא בתל אביב.
למה לא שאלו את התושבים?
האדריכלית ומתכננת הערים דליה בארי, לשעבר מנהלת מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה וכיום חברת "הפורום הירוק", מזכירה שהתוכניות נעשו ללא הליך שיתוף ציבור, על אף ההשפעה העצומה על התושבים – הן מבחינה סביבתית, הן מבחינת ערך הדירות. "תוכניות כאלה שמאושרות יוצרות היטל השבחה של 50% מעלות ערך הנכס", טוענת בארי, "וההשלכות על מחיר הדיור, שכבר היום נמצא בשמיים, יהיו גדולות".
פגיעה ב"עיר הלבנה"
מכיוון שהתוכנית מתייחסת גם לאזור "העיר הלבנה" שהוכרזה כאתר מורשת עולמית, עולים חששות לפגיעה בעיר ההיסטורית ולהפרת המחויבות כלפי אונסק"ו. האדריכלית וראש התוכנית לשימור בטכניון, ניצה סמוק, ששימשה בעבר כמנהלת אגף שימור בעיריית תל אביב-יפו ומזוהה עם קידום מורשת "העיר הלבנה", מודאגת מכך שהתוכנית תפגע קשות במבנים ובמרקם העירוני שהוכרז לשימור. סמוק מציינת כי הוראות התוכנית, הדורשות להבדיל בין בנייה קיימת לחדשה בכל הנוגע לזכויות הבנייה, יביאו בסופו של דבר לעידוד הריסת מבנים.
היא מציינת, כי אין הבדל בין נפח הבנייה המוצע באזור "העיר הלבנה" לבין האזורים האחרים שאליהם התוכנית מתייחסת, ולכן מוטב היה שיישארו בגובה המותר כיום (קומה אחת פחות מהמוצע). בדומה לנרדי, גם סמוק חוששת לעתיד העצים הוותיקים ומתנגדת להפקעת שטחים ברחובות הצרים, מה שיביא לפגיעה בעצים שבקדמת הבניינים ויהפוך את העיר לפחות ירוקה.
תגובת העירייה
בעיריית תל אביב דוחים את הטענות, ומציינים כי קצב המימוש של תוספות הדיור החדשות יהיה נמוך יחסית, ולא יעלה על 3% לשנה. "העירייה נערכת למתן שירותים לציבור ביחס לקצב מימוש הבנייה, תוך ניטור קבוע של הצרכים בהתאם לשינויים הדמוגרפיים", נמסר. לגבי הטענה כי לא התקיים כל הליך לשיתוף ציבור, מגיבים בעירייה": "התוכנית אינה עומדת בקריטריונים לשיתוף ציבור מכיוון שאינה משנה באופן משמעותי את הסביבה ביחס למצב הסטטוטורי הקיים, מה גם שהתוכנית באה להקל על תהליכי תכנון, מידע ורישוי על ידי יצירת צירוף של שכבות תכנוניות ישנות לכדי תוכנית חדשה. התוכנית תופקד ותפורסם לציבור. הערות והשגות יובאו לשיקול דעת הוועדה המקומית".
