בחודש שעבר התפוצצה ברעש תקשורתי פרשת "כדור מרכזי", אחת החמורות בענף הכדורגל הישראלי. הפועל פתח תקוה מככבת בפרשה הזו,
כאשר החשד הוא שגורמים עבריינים המחזיקים באתרי הימורים לא חוקיים הצליחו להיכנס למעורבות בקבוצה ולהשפיע על תוצאות המשחקים, תמורת תשלום לכמה מבעלי הקבוצה. צרות באות בצרורות, ואחת ההשלכות של הפרשה היא שהקבוצה הוותיקה - שהייתה פעם אימפריית כדורגל ישראלית - הולכת עכשיו לפירוק.
האם מישהו חשב שזה עלול לקרות, דווקא כאשר העיר פתח תקוה עומדת לחנוך היכל כדורגל חדשני ולהפוך לעיר כדורגל מובילה במדינה? זה בדיוק מה שעומד להתרחש בעוד חודשיים: "אצטדיון המושבה" ייפתח בפאתי העיר, כדי לשרת את הפועל ומכבי פתח תקוה. הבעלים של מכבי, עמוס לוזון, כבר מגלה מעורבות במכרז על ניהול הקפיטריות, מכרז שאמור להיסגר בקרוב. ל"ידיעות אחרונות" הוא אמר השבוע: "אני מקווה שנזכה. נשתה קפה ונראה כדורגל". וכמו שמתברר מסיור במתחם החדש - יש סיבה להתחרות על הקפיטריות: ההמונים עוד עשויים לחזור למגרש.
200 מיליון שקל?
בדומה לאצטדיון נתניה
החדש, שייפתח באיחור משמעותי, מתכנן האצטדיון בפתח תקוה הוא האדריכל יוסי בן נעים, שותף במשרד "גולדשמידט, ארדיטי, בן נעים אדריכלים", המובילים בתכנון אצטדיונים במדינה (בן נעים עצמו הוא אוהד בית"ר ירושלים, אבל הוא לא הולך לאף משחק שלה משום שהוא שומר שבת). בן נעים זכה בפרויקט בתחרות סגורה, שנערכה כבר ב-1998. עיכובים סטטוטוריים הביאו את עיריית פתח תקוה, המממנת 85% מעלות המיזם (הטוטו מממן את השאר), להתחיל בעבודות העפר רק ב-2005. שנתיים לאחר מכן יצא הפרויקט למכרז קבלנים, ורק אז התחילו לבנות. תקציב הקמת האצטדיון הוא 200 מיליון שקלים.
על השאלה מה מניע רשות מקומית להוציא סכום אסטרונומי על מתקן שברובו המוחלט יפעל רק שעות ספורות בשבוע, לא רבים מוכנים לענות. באחרונה מתברר כי בזה אחר זה צצים מתקנים שעלות הקמתם, ועלות אחזקתם, אינן עומדות ביחס ישר לרמת המשחק המקומית. האם זה סימן טוב לכך שישראל מתאימה את עצמה לרמה במדינות מפותחות, או שמא עשויים להיות אינטרסים אחרים מאחורי הקמת האצטדיונים? יוסי בן נעים דוחה את הרמיזות, וסבור כי הקמתם של מתקני ספורט ראויים תביא גם לשיפור ברמת המשחק הישראלית: "זהו צעד שאתה לא פורט אותו עכשיו, אלא בהשקעה עתידית. המתקנים יביאו קהל ויקדמו את הקבוצות בדומה לשאלת הביצה והתרנגולת".
מהנדס החברה לפיתוח פתח תקוה, דני גוטמן, מסכים שיש השקעות כלכליות טובות יותר, אך טוען כי אצטדיון עירוני, בדומה להיכל תרבות, הוא חלק מהשירותים שרשות מקומית מחויבת לתת לתושביה. את זה יש לבצע, לדבריו, "תוך מגמה להשתמש באצטדיון גם לאירועים לעשרות אלפי תושבים. אנחנו באמת מקווים שנצליח לנצל את האצטדיון בצורה מקסימלית". בדומה לאצטדיון נתניה, גם כאן מתכננים לארח מופעים ואירועים על כר הדשא – דבר שיגדיל את ההכנסות ויעניק לעיר אתר מופעים משוכלל.
מה יהיה כאן?
האצטדיון יכיל בשלב הראשון כ-12 אלף מושבים. התכנון השאיר אופציה להרחיב אותו בשני יציעים נוספים, ובהם 8,000 מקומות ישיבה. המבנה מורכב משתי מנסרות, המונחות משני צידי המגרש ממזרח וממערב. בחללי-הפנים שנמצאים בהן, שוכנים אזורי השירות, המבואות, וחללי מסחר והסעדה. אחד החידושים המשמעותיים שיפתיעו את הקהל שיכול להרשות לעצמו, הם חדרי VIP בקצה העליון של הטריבונות. מלבד קבוצת מושבים פרטית שנמצאת בהם, יש כאן גם אולם פרטי צמוד עם מבט על המגרש. חללים אלה יושכרו על בסיס שבועי למי שידו משגת ויהיו פתוחים במהלך כל השבוע, כך שלמעשה אפשר לפתוח כאן משרד.
הסיור עם אדריכל הפרויקט מעורר התפעלות מהרמה הגבוהה. גודל, עוצמה ועיצוב בקנה-מידה לא מקובל בישראל, מעניקים לאצטדיון פתח תקוה מקום של כבוד בתחום ההנדסה והאדריכלות המקומיות. "אצטדיון הוא בעיקרו מבנה הנדסי, אבל אנחנו בחרנו לתת לו בכל זאת הבט אדריכלי שבא לידי ביטוי, בין היתר, בעמודים האדירים המעוצבים כקונוס", מסביר האדריכל. "עמודים אלה נושאים את הטריבונות ונחשפים למבקרים באולם הכניסה הענק הנראה כארקדה קלאסית, ומצוי בכל אחד משני אגפי האצטדיון".
"עיצוב חזיתות בסדר גודל כזה הוא אתגר קשה", אומר בן נעים ומסביר: "מדובר בחזית באורך 140 מטר, זה אורך אדיר, ולכן החלטנו 'למשוך' את הגג ולהוריד אותו אל החזית. במקום הזה מתחילה החגיגה, כשהקהל מרגיש את הגג שיורד אליו כבר בכניסה". הגג הנשפך על החזיתות אכן הפך, כבר ממרחק, למרכיב האסתטי הבולט במתחם. העיצוב יזכיר במידה מסוימת את בנייני חברות ההייטק, בגלל חיפוי לוחות אלומיניום אפורים, בטון חשוף, קירות מסך זכוכית ואבן ירושלמית. באופן אירוני, האבן הזו היא הרגע שבו החזיר בן נעים לפתח תקוה את התסביך הירושלמי שממנו ביקשו להימלט יואל משה סלומון, דוד גוטמן ויהושע שטמפפר, שייסדו את המושבה ב-1878.
הדשא של השכן יקר יותר
בזמן שהממטרות הרבות מתיזות מים על הדשא שנשתל לאחרונה ומצוי בשלבי קליטה, מנמק בן נעים מדוע יבזבזו כאן מים בכמויות וכסף גדול על תחזוקה, במקום לשתול דשא מלאכותי: "הדרישות של הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א, מ"י) ואיגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (אופ"א) למשחקי כדורגל בינלאומיים הוא דשא אמיתי. בתחילת הדרך חשבנו לעשות דשא סינתטי, שאותו שותלים פעם ב-15 שנה והוא לא דורש מים, אבל הגופים האלה לא מאשרים לקיים עליו משחקים בינלאומיים". לטענת האדריכל, הדרישה הזו נובעת מהשחקנים, הטוענים כי דשא סינתטי פוגע להם בברכיים.
האצטדיונים האהובים על האדריכל בן נעים
- Emirates של ארסנל, לונדון
"בדומה לאצטדיון נתניה, גם הוא כולל יציעים ישרים בתוך מבנה מעוגל, והגג שלו מרחף מעל ל-60 אלף המושבים שבו".
- Alianz ארנה במינכן
- וומבלי החדש בלונדון
"יש בו יש קשת אדירה עם קוטר של כ-300 מטר שמחזיקה את הגג, כפול מגודל הגג בנתניה".
- אצטדיון ריבוק בבולטון, אנגליה
"מבין האצטדיונים הקטנים, אותו אני אוהב. מכיל כ-28 אלף מושבים, וגם הוא מבנה מעוגל עם יציעים ישרים. אין ספק שהאנגלים מובילים בתכנון אצטדיונים".
