בזמן שישראל מנסה להתגונן מפני הדרישה הפלסטינית לזכות השיבה, כשמפגינים סורים מנסים לחצות את הגדר בטענה שזו היא ארצם, ומונחים כמו "נכבה" ו"נכסה" הפכו לשגורים בכל כותרת חדשותית, פורסם השבוע מסמך ראשון מסוגו, המסכם סדנה ישראלית-פלסטינית למימוש זכות השיבה בתחומי גבולות מדינת ישראל מ-1948.
בעמותת "זוכרות", הפועלת להנצחת הכפרים הערבים שהתגוררו כאן לפני מלחמת העצמאות, טוענים כי המדינה צריכה להשיב לבעלי קרקעות ערבים את מה שנגזל מהם במלחמה וכתוצאה ממנה. כעת החליטו בעמותה לבצע צעד נועז - שייראה לרבים כהזוי באופן קיצוני – ולעסוק בתכנון השיבה העתידית של פליטים פלסטינים. מקרה המבחן שנבחר היה העיירה מיסכה, אחד היישובים הערביים שהתקיימו בין כפר-סבא לקיבוץ רמת הכובש עד למלחמת העצמאות.
כיום, כל שנותר ממיסכה הוא רהט (שוקת) מרשים למדי הניצב לצד כביש 554, שרידי מסגד המתוארך לימי הצלבנים, ושרידי יסודות מבנים הפזורים במקום שבו ניטעה בעשורים הראשונים של המדינה חורשת עצי אקליפטוס. שאר שטחי היישוב הפכו לאדמות חקלאיות של המושבים והקיבוצים הסמוכים. מרבית תושבי מיסכה מפוזרים בכל העולם, אך מספר לא מבוטל מהם מתגוררים מאז 1948 בעיר טירה הסמוכה. תושבים אלה הקימו את "ועד עקורי מיסכה" המשמר את המורשת התרבותית של היישוב המקורי, ועומד בקשר עם ועדים דומים של תושבי מיסכה, הפועלים בין השאר בעמאן בירת ירדן ובקלקיליה שברשות הפלסטינית.
המסמך הנוכחי, שמתפרסם בשלוש שפות בהוצאת זוכרות, מציג בסיס להצעה אופרטיבית למימוש זכות השיבה, ונוצר בעקבות קיומה של סדנה שהתקיימה בקיץ האחרון. בסדנה השתתפו אזרחים ישראלים ופלסטינים, בהנחיית האדריכלית עינת מנוף. בסדנה ביקשה הקבוצה לנסות ולענות על שאלות, כגון: כיצד תיראה שיבת הפליטים הפלסטינים, כמה יחידות דיור חדשות ייבנו לצורך יישובם המחודש, וכיצד יצטייר המרחב הישראלי-פלסטיני המשותף.תהליך העבודה התמקד בשלב המיפוי הראשוני של האתר. שלב זה כלל את בדיקת כל התוכניות ההיסטוריות שהציגו את מבנה היישוב המקורי קודם להחרבתו, והתפתחות השטח והפיכתו לחקלאי לאחר קום המדינה. השלב הבא כלל יצירת מתודולוגיה חדשה לפריסת היישוב העתידי, לקליטתם של כ-10,000 בני אדם (זהו המספר המשוער של פליטי מיסכה ומשפחותיהם נכון להיום). פריסת היישוב המוצע התבססה על עמדת חברי הסדנה, בנוגע לשאלה מה וכיצד יש לשמר מהשכבות ההיסטוריות של היישוב.
לא נוגעים בשטחים החקלאיים של הקיבוצים והמושבים
איתן ברונשטיין, מייסד עמותת זוכרות, מספר כי הרעיון לקיים את הסדנה נולד בכנס שהתקיים שנתיים קודם לכן בתל אביב, ועסק בשאלה של שיבת הפליטים הפלסטינים. לדבריו, עד היום עסקו רבים בעצם הזכות של הפליטים לחזור, אך לא נעשתה חשיבה על דרך הביצוע. ברונשטיין מספר כי בסדנה התגלעו חילוקי דעות משמעותיים בין המשתתפים: "הישראלים הגיעו למסקנה כי מיסכה לא תוקם מחדש על שטחה המקורי, אלא כשכונה חדשה בצמוד לשטחה הבנוי של העיר טירה. הרעיון נתקל בסירוב מוחלט מצד חברי הקבוצה הפלסטינים, ולאחר דיון מעמיק ובהסכמת הכול, ההצעה נגנזה".
