אל מול אולם מלא להתפקע הציג הערב מעצב האופנה ירון מינקובסקי את משנתו העיצובית, וגם את זו של דור ההמשך המשפחתי. את התצוגה פתחה בתו של המעצב, אורי מינקובסקי בת ה-14, עם 25 מערכות לבוש לצעירות חובבות אינסטוש שמחפשות פריטים צבעוניים, קצרים וצמודים מבדי לייקרה. חולצת הטי הלבנה שחתמה את התצוגה של הבת עם הכיתוב I Love Me הבהירה את כל התמונה - לפחות היא לא שונאת את כל העולם כמו מתבגרים בני גילה, אלא מעדיפה לאהוב את עצמה ולגרוף לייקים.

 

25 מערכות לבוש לצעירות חובבות אינסטוש. אורי מינקובסקי (צילום: אורית פניני)
25 מערכות לבוש לצעירות חובבות אינסטוש. אורי מינקובסקי (צילום: אורית פניני)

 

"אורי ינקה את העיצוב מילדות", מספר האב הגאה שהופקד על מלאכת התפירה. "בזמן שאשתי פזית שיחקה בהצגות בוקר, היא היתה בלול לידי בסטודיו. הדגמים והרעיונות כולם שלה. אין פה אבא דוחף מאחור".

 

עבודה טכנית ברמה גבוהה. התצוגה של ירון מינקובסקי (צילום: אורית פניני)
עבודה טכנית ברמה גבוהה. התצוגה של ירון מינקובסקי (צילום: אורית פניני)

 

בליל ההשפעות והעודפות העיצובית בתצוגה של מינקובסקי ג'וניור הם ודאי חלק מהדי.אן.איי המשפחתי שלה. אביה, מוותיקי המעצבים בישראל הפועל מתוך סטודיו וחנות ברחוב דיזנגוף, קנה את מקומו בענף בזכות עבודה טכנית ברמה גבוהה, חומרים ייחודיים ושפה עיצובית שהיתה ונותרה נאמנה לעצמה. למשל, סדרת השמלות שפתחה את התצוגה, שהיו עשויות עיגולי קרושה קטנים ועליהם הדפס דיגיטלי אשר יצר חומריות חדשה ומקורית. במקרה אחר, הוצגו שמלות עם פרחים רקומים ופרחים תלת ממדיים שנראו כאילו הם פורחים מתוך הבד עצמו.

 

הרעיון מאחורי הקולקציה: שמחה, אופטימיות ושלום. התצוגה של ירון מינקובסקי (צילום: אורית פניני)
הרעיון מאחורי הקולקציה: שמחה, אופטימיות ושלום. התצוגה של ירון מינקובסקי (צילום: אורית פניני)

 

כשהוא נדרש להסביר את הקו שלו העונה, אומר מינקובסקי כי הרעיון מאחורי 50 מערכות הלבוש שהציג הוא אופטימיות, שמחה ושלום – מילים שנשמעות כקלישאה חבוטה. תחושה זו התחזקה נוכח העובדה כי לא היה מאחורי הקולקציה נרטיב אחיד, אלא המון תת-משפחות של רעיונות שהוצגו בזה אחר זה.

 

מהקולקציה של ירון מינקובסקי (צילום: אורית פניני)
מהקולקציה של ירון מינקובסקי (צילום: אורית פניני)

 

בין הקבוצות בלטה סדרה של שישה דגמים עשויים בדי כאפייה, שנארגו עבורו במיוחד בחברון, ביניהם שמלת קולר מבד כאפייה באדום ולבן עם צווארון מסולסל, גלבייה עם רקמת פרחים צבעוניים, ושמלת גלבייה רקומה עם ליבית רקמה באזור החזה והגב.

 

  (צילום: אורית פניני)

 

השימוש בכאפייה באופנה הישראלית אינו חדש, והחל כבר לפני קרוב ל-50 שנה עם עבודותיה של רוז'י בן יוסף, אולם לאחרונה הוא זוכה לעדנה מחודשת, שהחלה מעבר לים בשאנל, ותיתן אותותיה גם בקולקציית אביב-קיץ 2016 של המעצבת דודו בר אור, שתעלה מחר אל המסלול בשבוע האופנה.

 

  (צילום: אורית פניני)

 

"אני לא מערבב בין פוליטיקה לבין אופנה", מסביר מינקובסקי את השימוש בכאפייה דווקא בימים של אקלים פוליטי מתוח במיוחד בין יהודים לערבים. "אין פה אמירה על כיבוש אלא על דו קיום. כל הרעיון העומד מאחורי הקולקציה הוא של שמחה ושלום. אני מתעסק עם כאפיות כבר תקופה ארוכה, ואף פעם לא הרגיש לי נכון להוציא את זה. הבחירה לשלב את הכאפיות בקולקציה החלה לפני הבלגן, והחלטתי שזה הזמן הראוי להציג אותן".

 

  (צילום: אורית פניני)

 

כשהוא נשאל האם הוא לא רואה בעיה בשימוש בסמל ההתנגדות לכיבוש בשמלות ערב, הוא מושך בכתפיו ועונה: "הבדיחה הכי גדולה היא שכל הכאפיות שמוכרים עכשיו הן בכלל 'מייד אין צ'יינה' ולא משהו פלסטיני. מבחינתי, זה הדבר הכי מקומי שיש".

 

איתי יעקב