משחקי פרופורציות, השפעות ויקטוריאניות ופריטי לבוש שביקשו לבחון את קווי המתאר של הגוף האנושי, עמדו במרכזה של קולקציית סתיו חורף 2015-16 של המעצבת בטי אלדד למותג BET-KA, המציגה לראשונה בשבוע האופנה גינדי תל אביב.

 

בחינה מחודשת של פרופורציות הגוף (צילום: ענבל מרמרי)
בחינה מחודשת של פרופורציות הגוף (צילום: ענבל מרמרי)

 

אלדד פועלת קרוב לעשור בתעשייה המקומית, אולם נדמה כי בתצוגת הביכורים שלה היום בצהריים הציגה המעצבת שפה אישית מגובשת וחזון אמנותי שעד כה היה נסתר מעיני תקשורת האופנה.

 

העבודה המאתגרת על פריטים מחויטים הוכיחה את עצמה לפרקים (צילום: ענבל מרמרי)
העבודה המאתגרת על פריטים מחויטים הוכיחה את עצמה לפרקים (צילום: ענבל מרמרי)

 

את התצוגה פתחו סדרה של שמלות מידי ומערכות לבוש שהורכבו מחלק עליון וחצאית, אשר העניקו מספר גרסאות לשרוולים שהלכו והתעצמו ככל שהמשיכה התצוגה. אוסף הפריטים לא תמיד היה קל לעיכול, אך הוא מסמן את אלדד כמעצבת מסקרנת עם עולם אסתטי עשיר. על המסלול עלו ובאו שמלות עם שרוולים תפוחים בסגנון ויקטוריאני, שהסתיימו קצת לפני פרק כף היד, וכן שרוולים שמוטים, ולא מעט שרוולים עתירי כיווצים, שחוברו לשמלות מידי בצבעוניות של כחול אפור, אפור עכבר ושחור עם נגיעות של כחול.

חצאיות שמצרות את צעדיה של האישה המודרנית (צילום: ענבל מרמרי)
חצאיות שמצרות את צעדיה של האישה המודרנית (צילום: ענבל מרמרי)

 

 

במקביל בחנה המעצבת את מבנה החצאיות, כשלצד שמלת מקסי מסקרנת בצבע ירוק זית עם פליסה בחלקה התחתון, נעו על המסלול מספר חצאיות מידי ומקסי צרות שהקשו על הליכתן של הדוגמניות, בדומה לאופנה שקדמה למאה ה-20, אשר הגבילה את צעדיה של הלובשת. בין אם זה נעשה באופן מכוון או לא, לא נעים לראות דוגמניות שהולכות אזוקות רגליים על המסלול, והזוי עוד יותר יהיה לראות אישה בת זמננו בוחרת בפריט כזה ללבישה.

  (צילום: ענבל מרמרי)

 

את התצוגה חתמו סדרה של שמלות וחצאיות שיצרו צללית גוף מעוותת, ביניהן שמלה שצדיה הורחבו למבנה דמוי קרינולינה, או חצאית מקסי שחלקה הקדמי הובלט כמעין בטן מנופחת.

 

באביב קיץ 1997 הציגה המעצבת הגאונה ריי קוואקובו מקום דה גרסון אוסף שמלות שניסו לבחון בדיוק את אותם חלקים בגוף, אולם במקרה של אלדד, בניגוד לקודמתה, הפריטים בסדרה זו לא היו עשויים באופן מדויק, והגזרה הסופית נראתה כמו תרגיל בעיצוב ולא הצליחה לספק אמירה נוקבת. יחד עם זאת, ככלל, הבחירה של המעצבת לטפל בפריטים מחויטים לכל אורך התצוגה, הינה ראויה להערכה, גם אם לפרקים הניסיון נכשל.

  (צילום: ענבל מרמרי)

 

כמי שהצליחה לעורר אותנו בתצוגה באמצעות בחירות טקסטיליות מעניינות, בדי ז'קארד נהדרים או חולצות עם מראה המדמה את החזה הנשי, היינו שמחים לראות את אלדד בוחנת שאלות קטנות יותר בפריטים שהיא מעצבת, עוד בטרם היא פונה לטיפול בסוגיות מסובכות הנוגעות בבגדים, מודל היופי, מבנה הגוף ומעמד האישה לאורך ההיסטוריה.

 

איתי יעקב