"אני אוהבת שמגיע הרבה קהל וכולם מריעים לי כשאני עושה תרגילים על הבמה יחד עם כל המשפחה שלי", מספרת זהר כפרי בת ה-8 על הקרקס המשפחתי שלה ושל משפחתה ואחותה התאומה עדי מיד מוסיפה: "זה גם כיף, כי ככה אנחנו יכולים להיות ביחד כל המשפחה ולעשות דברים מדליקים ולהתאמן כל היום ביחד. יש לנו אוטו עם 9 מקומות ואנחנו נוסעים בכל הארץ ומופיעים יחד".

 

המשפחה שלי

-----------------

 

אנחנו: עדי וזהר כפרי, תאומות, בנות 8, כיתה ג', לומדות באותה כיתה.

 

אמא: אורלי כפרי. אמא היא מדריכת ילדים בפנימייה. בקרקס המשפחתי היא אמנית בועות סבון.

 

אבא: איתי כפרי. אבא מנהל קרקס. אנחנו מגיעים בכל פעם למקום אחר ומקימים בו את האוהל ונשארים שם שלושה ימים ואז עוברים מקום.

 

אחים ואחיות: נעם, בת 18, מופיעה בתרגילי אקרובטיקה אווירית על טיסו, מעיין, בן 14, אמן ג'אגלינג, עם כדורים, אלות ולפידים ומיקה, בת 3.

 

משמעות השם שלי:

עדי: משמעות השם שלי זה תכשיט. ההורים קראו לי ככה כי כשהם ראו אותי הם חשבו שאני בדיוק כמו תכשיט.

זהר: משמעות שמי זה סוג של אור זוהר. אמא ואבא אמרו שהם קראו לי כך כי כשהייתי תינוקת הייתי ממש זוהרת.

 

ארוחה משפחתית: בדרך כלל יוצא לנו לאכול כולנו יחד ביום שישי או בחגים ובאמצע השבוע יוצא לנו מדי פעם בערב.

 

המטלות שלי בבית:

עדי: לפעמים אני תולה כביסה ומפנה את המדיח.

זהר: אין לי מטלות בבית.

 

בנסיעות:

זהר: אנחנו נוסעים ממקום למקום בארץ ומופיעים. יש לנו ברכב 9 מקומות, כי אנחנו שבעה וכשמשעמם לנו בדרך אנחנו משחקים משחק דימיון, שבו כל אחד צריך להביא משהו למסיבה או ארץ-עיר.

 

בהופעות:

זהר: כשאנחנו מגיעים אנחנו קודם כל מקימים את הטרפז עם הטיסו ואבא שם בד חסין אש להופעה של הג'אגלינג עם אש שעדי לפעמים עושה. אני בעיקר עושה אקרובלאנס על אבא. אני עולה לו על הכתפיים ויורדת בסלטה.

 

הבית שלי

-----------

הישוב: אבן יהודה. באיזור בו אני גרה אין הרבה מכוניות. אני אוהבת לגור כאן כי מאוד כיף פה ויש לי חברות שגרות קרוב אלי, שקד ורז ועוד חברות.

זהר: אני אוהבת את האיזור שלנו, כי יש הרבה ילדים וכיף פה ויש המון מקום לצאת החוצה ולרכוב על אופניים.

 

הבית: הוא קטן, אבל כיף בו. לפני שבוע

 

החדר: אנחנו שלוש בחדר. שתינו ומיקה.

 

בית הספר שלי

------------------

 

בית הספר בכר באבן יהודה. אנחנו ביחד באותה כיתה.

זהר: אני אוהבת את בית הספר כי יש לי בו הרבה חברים וכיף בו ויש מורות נחמדות.

 

יחד באותה כיתה:

זהר: זה כיף כי אנחנו יכולות לשחק יחד בהפסקות.

עדי: לפעמים זה כיף ולפעמים לא, כי כשאנחנו הולכות להוציא את הדברים מהמגירה אז אנחנו תמיד מתווכחות ומתעצבנות כי היא מפריעה לי או שאני מפריעה לה, כי המגירות שלנו קרובות. אבל לפעמים זה גם כיף. למשל, כשאני שוכחת משהו והיא מביאה לי.

 

המקצוע שאני הכי אוהבת:

עדי: גינה אקולוגית. למשל, היום היינו צריכים להוציא חול מבקבוקים ולהכניס אותם למריצה ואז כשהמריצה מתמלאת לוקחים אותה למחזור. יש גם בריכת דגים ואנחנו מנקים ממנה את הירוקת.

זהר: דרמה, כי אפשר לעשות כל מיני הצגות ולשחק. עושים כיף.

 

המורה האהובה עלי:

עדי: גלית, המחנכת שלנו כי היא גם מצחיקה וגם המחנכת שלנו, אז אין מה לא לאהוב.

זהר: אירנה, שלימדה אותי בכיתה א'-ב'. אני אוהבת אותה כי היא מורה נחמדה וכיפית.

 

מה הכי חשוב שיהיה במורים?

עדי: שילמדו טוב ויהיו מצחיקים והכי חשוב, בכל פעם שמישהו לא מביא ציוד, לתת לו עוד הזדמנות.

זהר: שהם יהיו נחמדים וכיפיים.

 

אוהבת ללמוד?

עדי: כן, אני מאוד אוהבת.

זהר: דֶי, קצת. אני לא אוהבת לפעמים כשקשה לי בשיעורים.

 

איך יהיה לי יותר כיף ללמוד?

עדי: אם כל הילדים בכיתה היו חברים שלי.

זהר: שיהיה יותר זמן מגרשים והפסקות.

 

שיעורי בית:

עדי: אין הרבה. רק למי שלא מספיק ואני בדרך כלל מספיקה בכיתה.

זהר: לפעמים אני מכינה שיעורים לבד ולפעמים אמא עוזרת לי.

 

הזמן הפרטי שלי

-------------------

 

אחר הצהרים

עדי: אני בדרך כלל יושבת על הספה ורואה טלוויזיה או יוצאת לשחק עם החתולים בחוץ. יש לנו חמישה. לפעמים אני נוסעת באופניים לחברה שלי שקד ואנחנו עושות ביחד תחרות אופניים.

זהר: הולכת לחברות, משחקת עם עדי (מחבואים, תופסת, בובות) ובטאבלט.

 

הכי אוהבת לעשות בעולם:

עדי: ללכת לטיסו שיש לנו בחצר ושנועם תלמד אותי להתאמן עליו.

זהר: לשחק עם חברות וללכת אליהן.

 

מאכל אהוב:

עדי: פסטה ברוטב שמנת.

זהר: מנגו.

 

טלוויזיה:

עדי: אני צופה די הרבה. אוהבת גאליס.

זהר: הרבה. אוהבת מרתה מדברת.

 

הכי אוהבת לעשות עם אמא:

עדי: ללכת לקניון ולקנות מלא צעצועים ובגדים.

זהר: ללכת לחנויות צעצועים.

 

הכי אוהבת לעשות עם אבא:

עדי: ללכת לראות מופע קרקס או קוסמות.

זהר: ללכת למופעים וקרקסים.

 

הכי אוהבת לעשות עם האחים:

עדי: עם נעם אני אוהבת להתאמן בטיסו. עם מעיין אני הכי אוהבת לשחק שהוא זומבי ויש לי מסכה מפחידה של רוצח שהכנתי כשהיינו בקייטנה והוא שם אותה ואת המפה של השולחן על הראש שלו ואז הוא נראה זומבי. עם זהר אני אוהבת לשחק טאקי ולרכוב איתה על אופניים. עם מיקה אני הכי אוהבת לשחק בבובה מדברת שהיא קיבלה ולפעמים אנחנו משחקות במשחק תפקידים. נגיד, שאני סוס והיא נסיכה. זה כיף הרבה אחים ואחיות, כי יש לנו כל מיני משחקים משותפים ביחד. זה לא כיף כי יש רק מקלחת אחת בבית ותמיד כשכולנו חוזרים מהופעות, אז מי שאמר ראשון במקלחת הוא הראשון ותמיד יוצא בסוף שאני אחרונה.

זהר: עם נעם אני אוהבת ללכת ללונה פארק ולהחלקה על הקרח. עם מעיין לשחק מחבואים או פרה עיוורת. עם עדי אני אוהבת לשחק בכל מיני משחקים, כמו מחבואים ותופסת ועם מיקה לצייר.

 

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים:

עדי: הם צריכים להיות גם וגם, כי אם נגיד שברתי לאמא כלי שהיא מאוד אוהבת והיא צריכה לכעוס עלי ובמקום זה היא נחמדה, אז זה נראה מוזר.

זהר: יותר חברים.

 

החבר/ה הכי טוב:

עדי: החברות מהשכונה שלי ואחינועם, חברה מהכיתה.

זהר: אחינועם, מהכיתה שלי, כי אנחנו כל הזמן משחקות וכיף לנו והיא אף פעם לא מתעלמת ממני.

 

החלום שלי:

עדי: להיות כוכבת בלהקת רוק.

זהר: להגיע לדיסנילנד או להיות בארץ אחרת. לא נסעתי אף פעם לחו"ל.

 

כשאהיה גדולה:

עדי: בעיקר אני רוצה להיות כוכבת רוק.

זהר: אני רוצה להיות רקדנית.

 

מתי כועסים עלי?

עדי: אם אני רבה עם זהר ואני מרביצה לה והיא מרביצה לי, אז כועסים עלינו.

זהר: כשאני לא מסדרת את החדר.

 

הרגע הכי כיפי שהיה לי:

עדי: כשהלכתי עם נועם וחברה של נועם והן לקחו אותנו ללונה פארק.

זהר: כשהלכתי עם אחותי הגדולה ליום כיף בלונה פארק והחלקה על הקרח.

 

הייתי רוצה לחיות ב:

עדי: באילת, ליד המלון, כי אם הייתי גרה שם אז כל הזמן היינו הולכים לטיילת ואולי היו מרשים לי ללכת לבד כשהייתי גדולה.

זהר: איפה שאני.

 

לגדול או להישאר ילד לנצח?

עדי: אני רוצה להישאר ילדה תמיד, כי נראה לי שזה הכי כיף, כי ככה אני לא מתה.

זהר: להישאר ילדה תמיד, כי זה כיף להיות ילדה.

 

ההמלצה שלי לספר:

עדי: ערפד חנן כותב יומן, העטיפה נראית מפחידה, אבל זה ספר מאוד מעניין.

זהר: כוח הנסיכות, כי זה על נסיכה ואני ממש ממש אוהבת את הספר הזה.

 

טקס שינה:

עדי: אני הולכת לישון במיטה של אמא ואבא, כי יש לי מיטת קומותיים ואני פוחדת לעלות למעלה על הסולם ולהירדם שם. אחר כך הם מעבירים אותי.

זהר: לפעמים אני הולכת לישון לבד כשאני סתם נהיית קצת עייפה ולפעמים אומרים לי לישון ואני לא נרדמת ואני משחקת במיטה שלי עם הדברים שיש לי שם, בובות ודולפינים. יש לי פילה ענקית כחולה ואני ממש אוהבת לשחק לה בשיער ולעשות לה צמות.

 

*  *  *

 

מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?

ילדים בגילאי 6-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם. שלחו אלינו במייל  את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.