שלושה ילדים, שתי קומות דירה אחת: הצצה לדירתם של ענת וקובי סודרי

לפני עשור קנו ענת (43) וקובי (48) סודרי את הדופלקס בשכונה צפון תל אביבית – ארבעה חדרי שינה וסלון, 180 מ”ר בנויים בשתי קומות, בצירוף שתי מרפסות בשטח כולל של 100 מ”ר שצופות על הנוף האורבני של גוש דן. “את כל הכסף שהיה לנו השקענו ברכישת הדירה”, הם מספרים. “העיצוב של הבית השתנה במהלך השנים יחד עם שינוי הטעמים ועם האילוצים והצרכים שבאו עם שלושה ילדים. אבל שאפנו תמיד ליצור בית שמשלב עיצוב יפה לעין עם שימושיות, כזה שמשדר אווירת נינוחות והתפרקות, נווה מדבר בתוך המירוץ של החיים”. את השאיפה הזאת הם הגשימו במאמץ משותף אחרי שנים.

הגדרת התפיסה העיצובית

“תכנון עיצובי הוא לא אלתור אלא ביטוי לתפיסה עיצובית מוגדרת”, מסבירה ענת. “כשהגדרנו את המטרה של בית מעוצב ושימושי, התאמנו אותה למגבלות התכנון של הדירה, לטעמים האישיים שלנו, לצרכים האישיים והמשפחתיים וליכולות הכספיות. לשם כך החלטנו לנצל את כל שטחי הדירה והחלוקה ביניהם באופן מלא. ניצלנו בקומה הראשונה את ההפרדה בין המתחם ה”פרטי” של חדרי השינה למתחם ה”ציבורי” של הסלון, המטבח ופינת האוכל, ניצלנו את החלוקה לשתי קומות להפרדה בין חלל המגורים לחלל העבודה והבילוי, וניצלנו את החלוקה בין שטחי הפנים למגורים ועבודה לשטחי החוץ לאירוח ובילוי. את כל האזורים הנפרדים האלה חיברנו בקו עיצובי אחיד שיצר הרמוניה. יצרנו כביכול שלושה מעגלים עיצוביים: האחד של הקומה הראשונה, השני של הקומה השנייה והשלישי שמחבר ביניהם ובין שטחי החוץ”.

הילדים למדו לכבד את הבית (צילום: עוזי פורת )

אסייתי רך

את הקו העיצובי האחיד הזה מגדירים השניים בתור “אסייתי רך”. לשם כך נעשה שימוש בכל חלקי הבית, הן הפנים והן החוץ, בכמות מצומצמת של סוגי חומרים וצבעים דומים המשדרים חום ונינוחות. הם עושים שימוש נרחב בבמבוק, עץ ובד. הקירות נצבעו חלקם בגוון בהיר וחלקם טויחו בטיח בטוני אפור. בהתאם נעשה שימוש בקשת צבעים רכה ומעושנת של גוני חום, תכלת, אפור וירוק בפריטי הריהוט והנגרות, בעוד בתאורה נעשה שימוש בגוונים חמים וצהובים.

את הכל משלים שילוב פריטי אמנות הכולל ציורי שמן של אמנים ישראלים (“שנבחרו בגלל המראה ולא בגלל השם”), פסלים אסייתיים ולצידם פס צילומי שחור-לבן של רגעים בחיי המשפחה העובר לאורך המסדרון של חדרי השינה ומטפס עד הקומה השנייה.

פסלים אסייתים לצד יצירות ישראליות (צילום: עוזי פורת )

כפר נופש בבית

“בדירות רבות, החוץ, ובעיקר מרפסות הגג, מוזנחים, ומשמשים לא פעם כמגרש איחסון” מסבירה ענת. “אנחנו החלטנו להפוך אותם למקומות מרגוע ובילוי. מיני כפר נופש שנמצא מחוץ לבית, אבל לגמרי בתוכו”. בהתאם, עוצבו המרפסות לפי אותו קו עיצובי של הבית כולו, תוך שימוש באותם סוגי חומרים, צבעים, תאורה ופריטי עיצוב אסייתיים. התוצאה הקסומה נובעת לא רק מהתכנון, אלא גם ואולי בעיקר מהעובדה שהביצוע בפועל והתחזוקה השוטפת נעשו ונעשים על ידי שניהם “בדם, יזע ודמעות”.

המרפסת כמקום לבילוי ומרגוע (צילום: עוזי פורת )

הילדים לא מנוילנים

בבית הזה, חשוב להזכיר, חיים שלושה ילדים. איך זה הולך ביחד? לפי ענת וקובי הכל שאלה של חינוך. “הילדים גדלו לתוך הבית הזה ולמדו לכבד אותו. הם משחקים בכל חלקי הבית, הם מארחים חברים, אבל הם גם יודעים שלא מקשקשים על הקירות, לא מורחים שוקולד על הריפוד, ובסוף כל יום מחזירים את כל הצעצועים למקום, בדיוק כמו שמפנים את הצלחות לכיור. הרבה פעמים לקוחות אומרים לי שאין סיכוי שהילדים ישמרו על הבית לאורך זמן, ואני משכנעת אותם שהכל עניין של חינוך ואפשר לחנך גם ילדים קטנים למשימה זו. הבונוס, כמובן, הוא בית יפה ונקי”, מעידה ענת סודרי. נראה שהצליח לה.