איך צריך להיראות הלוגו של הרכבת הקלה בגוש דן? פרויקט עיצוב מיוחד

בשעה טובה, ולא מאוד מוצלחת, החלו בסוף הקיץ העבודות לחפירת הרכבת הקלה בגוש דן. בזמן שבערים סיניות נידחות מיליוני בני אדם נוסעים וחוזרים ממקום למקום מתחת לאדמה, כשבלונדון מתחילים לחשוב על מנהרות תת-קרקעיות לאופניים בלבד, ולאחר שבאוגוסט הושקה התחתית הרביעית באיראן (הפעם בעיר תבריז) - ישראל מנסה להצטרף למועדון שכבר מונה 190 ערים ברחבי העולם. 

ההשפעה העירונית של הרכבות התחתיות היא עצומה גם בסביבת הרחוב: הכניסות לתחנות וכל מערך השילוט סביבן הופכים לחלק בלתי נפרד מהעיר, עם פוטנציאל ליצירת סמלים עירוניים מובהקים. למה לא אצלנו? נת״ע, שמופקדת על הפרויקט, עדיין לא פירסמה מכרז למיתוג הרכבת הקלה, אז החלטנו לעשות את זה בעצמנו: פנינו למעצבים ולחברות מיתוג, העברנו להם את ההדמיות של התחנות, וביקשנו מהם לעצב סמל לתחתית של גוש דן. ביקשנו לבחון לא רק פתרונות מקובלים או "נכונים", אלא גם כאלה עם מסר אישי, פורובוקטיביים או משעשעים. התוצאות לפניכם: 

מיכל סהר בחרה להשתמש באחד הסימנים היותר מזוהים עם ימינו: ההאשטאג. באמצעות משחק בשני צבעים סהר שזרה את ארבעת הפסים יחד, בסמל שמזכיר מארג קווים תחבורתי ומשדר תנועה ועומק תלת-ממדי. הסמל מצליח להיות פשוט ומורכב בעת ובעונה אחת, והשילוב בין הכחול הים תיכוני והירוק הזרחני הוא רענן ומעודכן. ''בחרתי בסימן ולא באות", מסבירה סהר. "#, מעל ומתחת, משתלב בתוך העיר ומאפשר לעבוד עם הלוגו בהרבה יישומים עתידיים''.

לוגו בעיצוב מיכל סהר

לוגו ושם התחנה, בעיצוב מיכל סהר

הדמיה של הלוגו הזוהר בכניסה לתחנה. עיצוב: מיכל סהר, על בסיס הדמיה של נת״ע

נדב שלו יצר אייקון זכיר, בעל אלסטיות ותנועה. הסמל מורכב מצורה בתוך צורה, עם רווח פנימי שנצבע באדום. בצורה הפשוטה, שנראית כאילו נלקחה משנות ה-50, יש התחלה, אמצע וסוף. "ה-ט׳ של 'טרנזיט' שואלת על זהות ועל הזדהות", מסביר שלו. "היא פליט הגונב את זהותו של אחר, ומנסה בזהותו החדשה לחזור לעבר, אם כי הוא אינו בטוח שרצונו בכך באמת. היא פוליטית בלי לדבר על פוליטיקה". 

הטרנזיט של נדב שלו

ה-H של יותם הדר:

יותם הדר לא היה היחיד ששלח לנו אות לועזית. הוא הוסיף קו פנימי במרכז האות H, ובאמצעות התוספת הפשוטה הפך אות רגילה ללוגו אלגנטי שמעלה במחשבה מסילת רכבת. בתרבות הישראלית, שכבר דוברת לועזית שוטפת, לוגו כזה יכול להתמזג היטב ברחוב. 

H של ״הקלה״, בעיצוב יותם הדר

"לדעתי לרכבת הקלה כבר יש שם די מוצלח, 'הקלה'", מסביר הדר. "בנוסף לכפל המשמעות, מדובר במלה קלה להגייה ובעלת תעתיק פשוט - Hakala, והיא משתלבת היטב בשפה יומיומית. למרות שתוואי הרכבת לא אטרקטיבי עבור תיירים, הגיוני לסמן אותה באמצעות אות לועזית, כמקובל בעולם. הוספת קו אנכי נוסף לאות H מייצרת תו מזוהה בצורת מסילה, והשימוש בשחור-לבן יבליט את הסמל בהמולה הצבעונית של תל אביב".

הדמיה של שלט עם הלוגו של ״הקלה״, בעיצוב יותם הדר

המ׳ של אברהם קורנפלד:

תהיתי כמה ישתמשו באות מ׳ כדי לעברת את ה-M המוכר של המטרו. באמצעות הצורניות מצליח אברהם קורנפלד לשדר תנועה סיבובית ועומק, ולהזכיר לוח מטרה ופתח מנהרה גם יחד. גם כאן, הנוכחות עזת הצבע של הלוגו תהפוך אותו במהרה ללוגו עירוני חדש, כתם צבע קבוע במרחב. 

המ׳ של ״מטרו דן״, בעיצוב אברהם קורנפלד

"'מטרו דן' הוא השם שבחרתי למערך התחבורה שיחבר בין תל אביב לפריפריה", מסביר קורנפלד. "האות מ׳ מורכבת מקווים המייצגים מסלולי נסיעה, והיא מצטטת לוח־מטרה ופתח של מנהרה. צורת הסמל והצבע האדום משלבים יחד מסרים של יציבות, תנועה, אנרגיה ודיוק".

הלוגו בכניסה לתחנה. עיצוב: אברהם קורנפלד, על בסיס הדמיה של חברת נת״ע

נעמה נחושתאי מציגה ת׳ פשוטה, עם פס תחתון להדגשה, שנראה ספק מנהרה-ספק רכבת מתחת לעיר הגדולה. הכהויות העדינות בקצוות שטחי התכלת מביאים מעט מהלכלוך, האבק והחספוס המקומי. 

ת׳ של ״תחתית״, בעיצוב נעמה נחושתאי

הגרסה הרוחבית של הלוגו בעיצוב נעמה נחושתאי

"אני בעד התחתית ות' זה תחתית", אומרת נחושתאי. "ענבל פרלמוטר שרה בשנות ה-90 'העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב'. רוב הרכבת הקלה תהיה מתחת לאדמה ולנערות אורבניות מגיעה תחתית אמיתית, עם האופציה הנהדרת לרדת אל מתחת למדרכות העיר המהבילה, לברוח מהשמש המסנוורת, להתחבר לאוזניות ולשכוח את עצמך במוסיקה, כמו בכל עיר נורמלית אחרת בעולם. לחיי השפיות". 

הדמיית הלוגו בכניסה לתחנה. עיצוב: נעמה נחושתאי, על בסיס הדמיה של חברת נת״ע

ובלילה. עיצוב: נעמה נחושתאי

הסמיילי של שלומי נחמני:

נחמד היה לגלות אופציה שאיננה אות או סימן טיפוגרפי כלשהו, אלא פשוט סמיילי. שלומי נחמני מחבר בין שתי נקודות, יוצר תנועה, ובכך מבטא באופן מדויק גם את מהות הרכבת, וגם מסר של אופטימיות ושמחה. 

הסמיילי בעיצוב שלומי נחמני

"בחרתי להיות חיובי", מסביר נחמני. "רכבת קלה זה קול! זה חלום ותיק של תל אביב, ועכשיו הוא מתגשם. אז למה לא לשמוח ולהתרגש לקראתו בעצם?! הסמל הוא קודם כל חיוך, הסמיילי המוכר, אבל כזה שמסמל את המנהרה התחתית, כשהעיניים הן תחנות שמחוברות זו לזו באמצעות אותה מנהרה. הבחירה בצהוב ושחור אמנם אוטומטית בזכות הסמל מפורסם, אבל אלו גם צבעים קלאסיים לשילוט רחוב, חזקים מבחינה מיתוגית. אני אישית אוהב אותם יחד (אולי בגלל שאני ירושלמי בדם). הרעיון היה לתת תחושה כיפית לנוסעים - כשאתה רואה חיוך, אתה מחייך חזרה. ואפשר בקלות לדמיין את התפתחות השפה הגרפית הכוללת".

הלוגו בכניסה לתחנה. עיצוב: שלומי נחמני, על בסיס הדמיה של נת״ע

עוד זווית של הכניסה לתחנה, בעיצוב שלומי נחמני

ובלילה. עיצוב: שלומי נחמני

נירית בנימיני שלחה שתי אופציות מעניינות, ובחרתי להציג את שתיהן בשל סגנונן השונה. הפ׳ של ״הפעמונית״, שנראית כמו אות קליגרפית עם אופי קדום, מציירת כתם דומיננטי ומלא תנועה. בניגוד לסגנונות הסן-סריפים המקובלים, בנימיני מצליחה להקנות ללוגו משהו מהמורשת המקומית הישראלית.

הפ׳ של ה״פעמונית״ בעיצוב נירית בנימיני

הפ׳ בצבע מלא, בעיצוב נירית בנימיני

"כשהתחלתי לנסח רעיונות וסקיצות ליוותה אותי המחשבה שהרכבת הזו היתה צריכה להיות קיימת כבר לפחות 60 שנה", מסבירה בנימיני. "רציתי להשתעשע דווקא עם טיפוס של אות בעלת מאפיינים גרפיים בסגנון העבר (אות מקורות), ולנסות להפיח בה תחושה חדשה, להפוך אותה לסמל שיכול להשתלב בסביבה המודרנית.

בהתבוננות באותיות זיהיתי פוטנציאל לשימוש מעניין בחלל הפנימי של האות פ׳. אז גם חיברתי לה את השם המעט נאיבי, שאפשר לדמיין שהיו מעניקים לרכבת בשנות החמישים. פ' יכולה לייצג את השם הבנאלי 'פרוורית', או משהו קסום יותר, כמו 'פעמונית'. לחילופין, היא יכולה לאזכר את שמו של המהנדס הלבנוני ג׳ורג׳ פרנג׳יה - הראשון בהיסטוריה המקומית ששירטט תוכנית למסילת ברזל ביפו, בסוף המאה ה-19. וכמובן, פ' יכולה לייצג גם את המשפט 'פאדיחה שעד עכשיו לא קמה כאן רכבת'".

הלוגו בכניסה לתחנה. עיצוב: נירית בנימיני, על בסיס הדמיה של נת״ע

ובלילה. עיצוב: נירית בנימיני

״קל״ של נירית בנימיני:

באופציה השנייה שהציעה נשארה בנימיני עם אותו כחלחל ים תיכוני. גם כאן יש תנועה, ועל אף הסגנון, שהפך לנוקשה וכמעט מכני, הקווים הדקים והפונטים הסטנסיליים מעניקים לו קלילות וזרימה. 

"קל" בשחור-לבן, בעיצוב נירית בנימיני

"קל" צבעוני, בעיצוב נירית בנימיני

"בתקווה שהרכבת אכן תביא עמה הקלה לתושבי גוש דן, 'קל' היה צירוף אותיות מתבקש מבחינה מילולית, ובעל יתרונות מעניינים מבחינה גרפית", מסבירה בנימיני. "שתי אותיות שיוצאות מהשורה הנוקשה, אחת כלפי מעלה ואחת כלפי מטה. כבר יש עם מה לעבוד, במיוחד כשמדובר בערכים כמו תנועה, מהירות, עלייה וירידה לתחנות תת קרקעיות וכו'. מבחינה סגנונית חיפשתי צורה מינימליסטית, מופשטת וגיאומטרית, שתשקף את רוחן של צמד האותיות האלה ותהווה סימן גרפי בעל נוכחות ואופי. אני בדרך כלל בעניין של שחור-לבן, אבל כשמדובר בהתמצאות ובשילוט במרחב העירוני זה לא תמיד מספיק מזוהה. הגוון התכלכל-טורקיזי מתאים בעיני לקייציות של העיר תל אביב, ומשתלב יפה עם הקירות שמצהיבים באבק. הגוון הכהה נדרש כדי לאפשר קונטרסט מתאים".

הלוגו בכניסה לתחנה בלילה. עיצוב: נירית בנימיני, על בסיס נת״ע

וביום. עיצוב: נירית בנימיני

הפתרונות של ״פירמה״:

בחברת המיתוג פירמה הכריזו על האתגר שהצבנו כעל משימה כלל-משרדית, והציעו כמה פתרונות. הראשונה - "זורמת" - מבוססת על האות M שאנחנו רגילים לראות במערכות מטרו רבות ברחבי העולם, אלא שהפעם היא רכה, ונראית קצת כמו הגרסה הישראלית, עייפה מהחום והלחות, של חברותיה הבינלאומיות. 

ה-M של צוות "פירמה": יהורם דוידי, טל רובינשטיין, היא-לי נאמן, ענבל צימרמן, פולינה סוגולוב, אסף עבדת, יבגני צ׳רנייבסקי

הלוגו בכניסה לתחנה. עיצוב: ''פירמה'', על בסיס הדמיה של חברת נת״ע

פתרון אחר משדר בינלאומיות, היי-טקיות מתכתית ואורבניות. אם תסתכלו היטב, תוכלו לראות איך האותיות N ו-A יוצרות יחד את ה-M של "מטרו". בנוסף, צירוף האותיות נשמע בעברית כמו "נע" (או "נא", למי שמעדיף התרסה). 

ה-NA של צוות "פירמה": יהורם דוידי, טל רובינשטיין, היא-לי נאמן, ענבל צימרמן, פולינה סוגולוב, אסף עבדת, יבגני צ׳רנייבסקי

הפעם בדברי ההסבר המעצבים ציטטו את שירו של נתן אלתרמן מ-1936:

“הרכבת התחתית
שוב הושיט לנו אצבע קטנה העתיד
ושוב התחמק, הנבל!
כבר זכינו כמעט לרכבת תחתית
והנה אכזבה
חבל”

"עד היום הרכבת הקלה כאן הייתה בגדר פנטזיה", הם מסבירים. "גם עכשיו נדמה שהפרויקט לא יסתיים לעולם. מאחורי האותיות של NA מסתתרת ביקורת. NA נשמע כמו משהו שזז וזורם, אך בעצם מכיל צמד אותיות שמשמעותן הוא not available, כי בעצם שמו על הציבור NA במשך שנים". 

הלוגו בכניסה לתחנה. עיצוב: "פירמה", על בסיס של הדמיה של חברת נת״ע

ובלילה. עיצוב: "פירמה"

ואם כבר ''נא'', אז הנה גרסה חצופה עוד יותר: ''פירמה'' לקחו את המלה טררם, והפכו את ה-T כך שהמחווה ברורה. משחק המלים בין "Tram" (שמקורה בסקוטלנד ומשמעותה "חשמלית"), ובין "טררם" מסביר מה הם חושבים על הפרויקט: "המון רעש וצלצולים בפרויקט שהוא מעט מדי ואולי גם מאוחר מדי. פשיטות רגל של עסקים קטנים, שנים של פקקי תנועה - וכל הרעש הזה בשביל קו אחד. ה-T הפוך, כמיטב שיטות הקומבינה הישראלית ודרכי הקיצור. לא סופרים אף אחד, עושים רעש גדול ובעצם מראים לנו מה באמת חושבים עלינו מקבלי ההחלטות". 

ה-T ההפוכה של "פירמה"

כניסה לתחנה בשעות הלילה. עיצוב: "פירמה", על בסיס הדמיה של נת״ע

וביום. עיצוב: "פירמה"

ולסיום, ההצעה הפרובוקטיבית של מתן שליטא: 
האנטי-עיצוב של מתן שליטא, מהשחור-לבן דרך השימוש בפונט פרנקריהל הסריפי, מבטא בעיקר ביקורת חריפה: לא רק דרך האייקון (האות ז׳ והצורה הפאלית שלה), אלא גם בשם שניתן לרכבת.

ה-ז׳ של מתן שליטא

"בחרתי באות כדי לתאר את התחושה של תושב תל אביבי, בעל סטודיו צמוד לאתר חפירות הרכבת הקלה", אומר שליטא. "למראה ההתנהלות הדורסנית והמעליבה של המדינה כלפי התושבים בכלל ובעלי העסקים במתחם בפרט. שמו זין אחד גדול על התושבים. אני מציע להעביר את מיליארדי השקלים שיושקעו בקו הישר למימון ועדת החקירה הצפויה, הדבר הוודאי היחידי שיקרה בעקבות הפרויקט הזה". 

הלוגו בכניסה לתחנה. עיצוב: מתן שליטא, על בסיס הדמיה של חברת נת״ע

ומעוד זווית. עיצוב: מתן שליטא