הדפסה
לכתבה באתר
צלצול האינטרקום בדירתו של אורי להבי ברחוב אוליפנט בתל אביב מקפיץ את כלבו ג'רי, שצמוד אליו כבר תריסר שנים. נביחותיו הקולניות מקבלות את המבקר מלמטה, אך סערת הרגשות שוככת כשנכנסים לדירה המוארת של המנהל האמנותי ומנכ"ל חברת האביזרים דניאלה להבי.
רעש מסוג אחר שמפר מדי שעה בבוקר את שלוות דיירי שכונת הקיבוץ התל אביבית, הוא פעמון בית הספר לאמנויות הסמוך. זהו פסקול שמלווה את להבי מילדות, מאחר וכאן העביר את ימי בית הספר היסודי.
>>בקרו בכל הבתים של אנשי האופנה
להבי הוא תל אביבי מלידה, והתגורר לרוב בשכונותיה הצפוניות של העיר. מגיל שנתיים התגורר בשני בתים במקביל: ברמת אביב ג' וברחוב חיסין בלב תל אביב. "מגיל שנתיים גדלתי בשני בתים, אז בית עבורי הוא מקום חשוב", הוא אומר. "בחיי הבוגרים גרתי עד כה בשלוש דירות: ברחוב העבודה, ביהודה הלוי ועכשיו באוליפנט. תמיד גרתי בתל אביב, ואני לא מדמיין את עצמי חי בעיר אחרת", הוא מוסיף ומזהיר כי "הבית הנוכחי הוא לא בהכרח הבית האחרון שלי".
כמי שחי ונושם עיצוב מילדות כבנה של מעצבת האביזרים המנוחה דניאלה להבי, לא מפתיע לגלות כי החשיבות לאסתטיקה עברה אליו בדי.אן.איי. בסלון הדירה מתגלה סגנונו של להבי, שניחן בטעם טוב, אותו הוא גם משתדל להטמיע בעיצובי התיקים והנעליים של המותג שהקימה אימו, שנפטרה לפני כמעט שנתיים ממחלת הסרטן. במרכז הסלון אפשר למצוא תמונה מחייכת שלה, וכיסא נדנדה מעץ שקיבל ממנה במתנה לפני שבע שנים, שהיא ריפדה עבורו בעור קרוקו בצבע שוקולד.
התשוקה לעיצוב ולאמנות מטפסת גם על קירות הבית, המעוטרים עבודות אמנות, כמו ציור של אישה לבושה כחול של הצייר הישראלי משה מוקאדי, שקיבל במתנה מסבו, יהודה אסיא בן ה-98, מאספני האמנות הגדולים בארץ. "זה ציור שהכי אהבתי כילד מהאוסף של סבא", אומר להבי. על הקיר המקביל אפשר לראות עבודה קטנה וממוסגרת של האמן אדם יקותיאלי הפועל תחת השם Know Hope.
עיצוב הדירה אקלקטי, אך הרמוני ומאופק. גיליונות ישנים של מגזין העיצוב מונוקל המונחים בסדר מופתי על מדפי הספרייה, באים לאשר כי הדייר מבין דבר או שניים בעיצוב עכשוי. להבי יודע לספר את ההיסטוריה מאחורי כל אחד מהפריטים בבית, חלקם של מעצבים ישראלים, חלקם של מעצבים בינלאומיים, כמו גוף תאורה של אסף ויינבום, שהדוכן שלו ביריד צבע טרי היה לצידם של להבי במשך שנתיים רצופות, עד שלהבי רכש אחד לביתו, בעוד הספה בסלון היא של חברת מוטו הסקנדינבית, אותה הזמין באופן מיוחד מדנמרק, בסיעו של אורי רייז מרשת האופנה סטורי, שעשה לו הזמנה מיוחדת (קבוצת 911 בבעלותו של רייז מייבאת מוצרים אחרים של החברה). בשביל מה יש קולגות אם לא לפרגן אחד לשני?
"דגש על חומר ותפיסה אסתטית של משהו שמצד אחד הוא נקי, ומצד שני הוא לא מינימליסטי מדי". קולקציית סתיו-חורף 2015-16 של המותג דניאלה להבי (צילום: אסף עיני)
הנכס: 100 מ"ר, סלון רחב ידיים ושני חדרי שינה מרווחים.
השכונה: רחוב אוליפנט בשכונת "הקיבוץ" בתל אביב, הסמוכה לבית הספר לאומנויות. כינויה של השכונה הוענק לה בשל הגינות המחוברות בין הרחובות אוליפנט, מאז"ה ונחמני. איזור זה גם מכונה אוף-שינקין. עבודות הרכבת הקלה המתבצעות בסמוך לשכונה האריכו ללהבי את הדרך לעבודה בחמש דקות מדי בוקר. בקטנה.
הדיריים: אורי להבי, 32, ג'רי, כלב מעורב בן 12.
ותק בדירה: שנה. קודם התגורר בבניין באוהאוס ברחוב יהודה הלוי הסמוך.
מי עיצב את הבית? "האדריכלים פיליפ טומנאק וקרינה טולמן, שאחראים על עיצוב החנויות שלנו מאז שנת 2007".
איך זה לעבוד עם מעצב נוסף על המרחב האישי והפרטי? "אנחנו מכירים אחד את השני שמונה שנים, אבל בעיצוב דירה יש משהו מאוד אינטימי מחנות. היה מצחיק לחשוף בפניהם הרגלים אישיים שהם לא מכירים עלי, כמו איך אני רוצה את הארון מחולק ואיך אני מבשל בבית. זה פרויקט מספר 14 שאנחו עושים יחד, כך שיש לנו שפה משותפת וטעם דומה, ובאמת אפשר למצוא בדירה חומר לשיש כמו השולחן המרכזי בחנות ברוטשילד, או ארון שאפשר למצוא בחנות שלנו בקניון רמת אביב".
כיצד הוגדרו תחומי ההחלטה המשותפת על עיצוב הדירה? "הגדרתי להם מה חשוב לי בחלוקת החלל, והם הגיעו עם מספר אופציות שמתוכה בחרתי את זו שמצאה חן בעיני. היו לנו הרבה דיונים סביב החלוקה, אבל בסופו של דבר הבחירות שלנו היו די זהות".
מה היה חשוב לך במיוחד בעיצוב הבית? "הסיבה שבחרתי את הדירה היא העצים הירוקים שמקיפים אותה והאור הטבעי שנכנס אליה, לכן יש חלונות גדולים בסלון. היה חשוב לי שתהיה מרפסת קדמית שממשיכה את הסלון, ולשמור על חזות הבניין עם המשרבייה הקיימת. ידעתי שבמטבח אני רוצה נירוסטה ושיש מבטון, כי יש לי פטיש לבטון. ודבר אחרון שהיה לי חשוב היא ספריה גדולה בסלון".
האם יש קשר בין סגנון עיצוב האביזרים של המותג דניאלה להבי לסגנון העיצוב של הבית? "יש המון דגש על חומר ותפישה אסתטית של משהו שמצד אחד נקי, ומצד שני לא יתר מינימליסטי. זה לא בית סופר חם, כן? ומצד שני זה גם לא בית כפרי. זה בית חמים במידה".
כיצד אתה מתלבש בבית? "בדרך כלל במכנסי טרנינג קצרים או ארוכים ובלי חולצה. אם מגיעים אורחים, אז עם חולצת טי נעימה".
מה הפינה האהובה עלייך? "כשנעים יותר, בחוץ, אני יושב על הכורסאות במרפסת הקדמית. אני יכול לשרוץ שם שעות. אם לא, אני אוהב להיות במטבח: לפעמים בצד שיושב על הבר, לפעמים בצד המבשל".
היכן אתה נוהג להירגע בבית? "במרפסת החיצונית".
היכן אתה נוהג לשתות את הקפה שלך בבוקר? "אני שותה תה ירוק על הבר במטבח".
עד כמה הדירה משקפת את אישיותך? "כל הבחירות כאן נעשו על ידי במאת האחוזים, כי אני מאמין בבית שנבנה עם האדם. אדריכלים שעובדים איתך עושים את כל מה שדבוק לקירות ולרצפה, אבל כל מה שמעבר צריך להיות אתה. יש פה הרבה שאריות מבתים קודמים שלי, ולא הכול פה עוד מוכן לגמרי. אבל לאט לאט אני בוחר ומכניס דברים לבית".
האם יש לך חדר ארונות? "לא. זה בית של 100 מטר, לא וילה של 350 מ"ר. אבל יש לי ארון גדול. אני מאמין שיש משהו נעים בלהתלבש באור יום. חדר ארונות זה כוך חשוך"
על מה אתה מעדיף לבזבז יותר: כלי בית ורהיטים או בגדים ואביזרי אופנה? "דברים לבית זה קניות של כיף, אני יכול להיכנס לחנות ולרכוש משהו שאהבתי. בגדים זה סוג של הכרח, אני מעדיף דברים פשוטים ולא אקסטצנטריים, וגם הקניות שלי מאוד אגביות. אני יכול להיכנס לחנות ולצאת 4 חולצות ו-3 זוגות מכנסיים שאני צריך כדי שישרתו אותי".
