קיטשן גארדן: גן ירק
הוד השרון. מעצב: ירון טל
גן ירוק עם תבלינים, צמחים וריחות. הצמחים שבמסעדה מקנים תחושה פראית – לגעת, לקטוף ולהרגיש. בחממה החדשה של השף שגב משה תוכלו להרגיש את הילדות הרחוקה בפרדסים ואת הטעמים המוכרים אך הרעננים וקצת שונים. מי שעיצב את מסעדותיו של שגב משתתף גם בפרויקט הזה כמקום שלוקח צעד קדימה, חי ונושם. המעצב ירון טל יצר מקום דינמי שבו קיימת אפשרות לאכול מהקירות עם ריח נהדר שמקיף מסביב. עבורו הכניסה למסעדה היא כדי לקחת פסק זמן. טל הלך עם רעיון הירוק עד הסוף. במקום נעשה שימוש גדול בחומרי בסיס כמו עץ, צמחייה, מתכת ותאורה חמה שנותנת את התחושה של החממה. הפרויקט דרש הרבה מאמצים ומצריך גם היום תחזוק יומיומי, בעיקר של הצמחייה.
במסעדה תוכלו לקבל אינטימיות בין שלל צמחים ולמצוא את המקום שלכם בתוך אותה פנטזיה עיצובית. הלקוח יכול ליהנות ממגוון רחב של מנות וטעמים. תחילה מוגשות לשולחן מנות ראשונות רבות וכל שצריך לעשות הוא לבחור מנה עיקרית, חוויה שיתופית וחברתית.
- קיטשן גארדן
- הרקון 2, הוד השרון, 053-6130974
KISU: מתובלת וצבעונית
קריית אונו. מעצב: ירון טל
המטבח האסייתי מלא בריחות ובצבעים. אם תסתכלו מקרוב על המנות, תוכלו להבחין בפרטים קטנים הדורשים דיוק והתמחות בדבר. מחוץ לתל אביב נולדה לה מסעדה המאמצת לחיקה את הסגנון היצרי. ירון טל, מעצב מסעדת KISU, ברא מקום דרמתי אך עם זאת בעדינות מסוימת. השראתו מהמטבח האסייתי מתבטאת במשושים צבעוניים מזכוכית הנמצאים בכניסה, בקיר עם חתיכות עץ שעושה שימוש בחומר המסורתי, ובתאורה החמה הנותנת חיים למקום.
המקום, שנראה טוב גם ביום וגם בלילה, מתאפיין בחיתוכיו המדויקים ובצבעים הנקיים. ראוי לציין את ציור שדות האורז עשוי החרוזים שנעשה בברצלונה בהזמנה אישית ומשמש כמחיצה בין מעבר השירותים למסעדה.
המסעדה מעבירה טקסטורות ודוגמאות שונות בנוסף לשימוש בחומרים בעלי קונטרסט חזק.המטבח האסייתי מדבר על צבעוניות, עץ וירוק. החלל שהקים טל הוא מודרני ובעל פרטים רבים הנשענים על אותם חומרים ואחרים, מה שנעשה כאינטרפרטציה לארץ.
טל בחר כמנה מועדפת במרק הטום יאם, מתוך חיבה לפירות ים ומרקים.
- KISU
- דרך רפאל איתן, קריית אונו, 03-7501111
בליני: טוסקנה פינת תל אביב
נווה צדק. מעצב: ניר פורטל
בחלום שלי הגעתי לאיטליה. קיר הלבנים הסמוך למטבח פגש בצבעים החמים של הקירות המוארים בתאורה המשכרת. הריחות, האוכל, המפות המשובצות, כולם חלק מהאילוזיה שיצר המעצב ניר פורטל כאשר נגעה ידו במסעדת בליני. פורטל גדל בתל אביב, למד אדריכלות בבצלאל, והיום הוא בעלים של סטודיו מצליח. בין עבודותיו תוכלו למצוא את מסעדת הזקן והים ביפו, בר דבלין, מועדון הפורום וחדר הכושר החדש VIM.
בליני הוקמה לפני 25 שנה אך שופצה לפני חמש שנים על טהרת הדימוי הסיציליאני, ללא ניסיון התאמה לארץ. התפאורה של נווה צדק אפשרה לפורטל להחיות את איטליה כאן בתל אביב, אולם הדבר נעשה במסגרת חוקי השימור של המקום. פורטל הצליח להפיח את הרומנטיקה ואת החום האיטלקיים במעט אלמנטים ובהרבה חשיבה.
ישנו סיפור על התמונות במסעדה התורם לאשליה שנוצרה. המיתוס הוא על הצייר דוד טרטקובר שציוריו התלויים במסעדה היו כתשלום על החוב שצבר מאכילתו הקבועה במקום, מה שנשאר על הקיר וקיבל מקום של כבוד.
מבחינת מנות, מספר פורטל כי הוא מזמין בקביעות את מנת הפפרדלה א-לה קצ’יטורה - פסטת פפרדלה רחבה עם רוטב ציידים אוסובוקו, פטריות פורטובלו ונתחי פילה בקר. המלצתו של פורטל על מסעדה מעוצבת היא מסעדת Avanti בתל אביב שעוצבה בחוכמה ובפשטות על ידי סטודיו OPA.
- בליני
- יחיאלי 6, מרכז סוזן דלל, נווה צדק, תל אביב, 072-3340485
בורגרים: ברוקלין ואורבניות
רמת אביב, מרכז ברושים. מעצב: אביב סאסי
ניו יורק, ארצות הברית. הרחובות הומים והאוכלוסייה צעירה. תרבות הבילויים וחיי הלילה היא חלק נכבד מהמרחב האורבני. במרכז תל אביב, במתחם סטודנטים חדש, נפתחה מסעדת הקונספט של “בורגרים”. הקירות המהווים את לב המסעדה מעוטרים בגרפיטי צבעוני ובועט של ארד לוי, בעוד חלקים אחרים מכוסים בבריקים כהים שתומכים בסצנה העירונית.
אביב סאסי, בוגר תואר בעיצוב פנים ואדריכלות במכללה למינהל בראשון לציון, מתכנן בימים אלה בעיקר מתחמי מגורים ומקומות מסחריים. דוגמאות לעבודותיו הם קפה ליאון, רשת בורגרים וסניפי כפר השעשועים.
עיצוב סניף הקונספט, שנמשך שלושה חודשים ונעשה בהתאמה לקהל הסטודנטים שמגיע מחוץ לארץ, נעשה בהתאמה מלאה לאוכל ולאווירה, ככפתור לפרח. המבורגר וצ’יפס מעולם לא נראו כך בישראל הים תיכונית, אולם סאסי הצליח להביא את ברוקלין לכאן במסגרת הקווים שהוצבו לו ברשת. המלצתו למנה היא בורגר נתח קצבים וספיישל כנפיים בצ’ילי, והסיבה פשוטה: “הן מעולות, הן כשרות, ויש להן טעם אמריקאי מתוק וטעים”.
- בורגרים
- מתחם ברושים, רמת אביב; רח’ ג’ורג’ וייז 20, תל אביב, 03-6769717
הגלריה של אלמוג: מסעדה רומנטית ויקטוריאנית
מושב נווה ימין. מעצבת: אלמוג רוקח
עליסה בארץ הפלאות, זו התחושה. נכנסים לתוך חממה לשעבר של דגי נוי ועפים לוונדר-לנד. אלמוג רוקח היא הקוסמת והמעצבת, שרוכשת בשוקי פשפשים בעולם ובחנויות לעתיקות רומנטיקה במיטבה.
הגלריה שבה כל דבר מוצע למכירה, מזמינה לשקוע בכיסא נוח ושולחן לזוג עד למשפחה מרובת ילדים ולעכל את הגלויה שמקיפה מכל עבר. פורצלן הוא המוטיב המרכזי. כרכרה רתומה לסוסים, שסינדרלה יושבת בתוכה, מובלת לנשף באיחור כמובן. דלת שנפתחת לחצר זורקת לוורסאי. מזרקת ענק משפריצה מים מרעננים. תמצאו פסלי גינה וריהוט על דשא סינתטי ונעים למדרך. טיסה קצרה לאירופה.
רוקח, שמשמשת גם כשפית, מכינה את מה שהיא אוהבת לאכול. בופה עשיר חלבי כולל כ־15 מנות חמות, 10 סוגי סלטים, גבינות, מאפים וקינוחים. המלצתה של רוקח הייתה מנת “בוקר אלמוג” – ביצים עלומות, סלמון מעושן על בריוש עם רוטב הולנד, סלט הבית שמורכב מכרוב אדום, כרוב לבן, גזר, נבטים ורוטב ויניגרט.
במקום יש אינספור פריטים ייחודיים, והמעניינים שבהם: שידה צרפתית משריון צב מהמאה ה־18, תוצרת “בול”, כ־40,000 שקל; מנורה אוריגינלית תוצרת “גאלה” עם תעודות שמוערכת החל ב־26,000 שקל; מזרקת גינה בסגנון ארט-נובו, בגובה 5 מטרים, 40,000 שקל.
- אלמוג
- הגפן 3, נווה ימין, 053-9441661
קימל בגלבוע: כפר פסטורלי בצרפת
מעצב: שאול בן אדרת
בנופים הפסטורליים בצפון ארצנו, למרגלות הר הגלבוע, שוכנת לה מסעדה חמימה עם אווירה כפרית של איטליה-צרפת. הקירות המעוטרים בצבעי תכלת פסטליים ונחושת מתחברים עם רהיטי עץ לבן, צמחייה פורייה וערוגת ירקות עם צמחי תבלין בחוץ.
שאול בן אדרת, שף במקצועו, בעל שם בעולם הקולינריה הישראלי, הקים, עיצב ובישל לנו את מסעדת קימל בגלבוע. בן שחם, מי שהיה בזמנו טבח בקימל התל אביבית, הביא את השף בן אדרת לגלבוע ולמעשה הניע את היווצרותה של המסעדה שאותה מנהל היום שאול עם אשתו אורית.
המסעדה נוצרה מתוך חוש טכני ועיצובי, טעם טוב באמנות וידיים שמשתוקקות ליצור, דבר שמתבטא גם באוכל השוקק. בן אדרת ראה את המסעדה בעיני רוחו כמקום נעים ומזמין שבו הנוף הנשקף מבעד לחלונות משמש כתמונה וכבסיס אווירתי. שלושת השנדלירים במרכז המסעדה הם דבר מיוחד במינו עבור בן אדרת. הוא תכנן ושרטט אותם והם יוצרו בעבודת יד בפירנצה. כל שנדליר בקוטר של ארבעה מטרים על גובה של שלושה מטרים.
כובע השף שאותו חובש בן אדרת מקשה עליו בבחירה בין מנותיו. “כולם היו בניי”, הוא מסביר, אך על קצה המזלג הוא מזכיר את סלט הסלק והפטריות עם דפי הפסטה.
- קימל בגלבוע
- מתחם סקי בגלבוע, 04-6895566
שלו ביער: כבוד להיסטוריה
טבעון. מעצבת: רוני גליקו
חצר שיושבת בתוך יער מזמינה לטיול בנוסטלגיה לוקאלית. פסלו של אלכסנדר זייד “השומר” נמצא במרחק הליכה, וביער עצמו אפשר להניח פרח על קברו לצד עוד מצבות של מיתוסים שהגנו בחירוף נפש על הישוב במאה הקודמת. החצר, שהייתה קפה תרבות מיתולוגי ובו הופיעו אמני עמק יזרעאל, הפכה לגינה של מסעדת “שלו ביער”.
רוני וכפיר גליקו, שרכשו את המקום ב־1998, הפכו חורבה לפנינת שימור. תמונות זרוקות בקרטונים עברו רסטורציה ומסגור. ספרים מתפוררים שבהם נכתבו עקרונות התנועה, קיבלו כריכה הולמת. אותה חצר נהפכה לדק עם בר חיצוני, גינת תבלינים ריחנית וצמחייה סבוכה שמספקת צל. בפנים יש ריהוט מעץ מלא, שנדלירים נוצצים ואח בוערת בימים סגריריים. רוני, שהיא השפית והמעצבת, מסכמת את הרוח הכללית: “עתיק עם פאסון עדכני. אירופאי עם טאץ’ ישראלי”.
כבוד להיסטוריה, לבית אגודת “השומר” בשלהי שנות ה־50, שימש כבסיס וכמוטיב לעיצוב המסעדה. ראוי לציין את חדר ה־IP, עם הספרים וכתבי העת מהתקופה ועליהם הזרקורים הקטנים, תריסי העץ המקוריים, וזמן שעצר מלכת.
שיטות בישול קלאסיות צרפתיות עם מרכיבים מקומיים המשתלבים עם העיצוב הפסטורלי, הביאו את התואר של אחת מעשר המסעדות הרומנטיות בארץ, והתואר “הצרפתייה של העמק”.
במסעדה ממליצה המעצבת על פטה כבדי עוף עטוף בשוקולד לבן בלגי ולצדו צ’אטני פסיפלורה, בצלצלי מדורה וטוויל מתובל בפלפל שחור.
- שלו ביער
- שיכון אלה 2, פינת השומרים, קריית טבעון, 04-9831837
ז’אזו בר יין: יקב טמפלרי
מתחם שרונה. מעצב: דן טרוים
לא הרבה ישראליות זכו לכבוד להיות ברשימה הסופית של מועמדות לפרס בתחרות עיצוב המסעדות החשובה בעולם. ז’אזו בר יין, מערה שהייתה יקב טמפלרי תוסס וקיבלה טוויסט אדריכלי מרתק, עשתה זאת. האדריכל דן טרוים נענה לאתגר, לקח חלל מאיים בנוכחותו הקולוסאלית ויצר ממנו בון-טון עתיר השראה, ספוג בארומה של גפנים שהיו היקב הראשון בארץ לייצור עצמי. במרתף הזה בן 150 השנה יושן יין בטמפרטורות אופטימליות.
היום מדרגות אבן אותנטיות מובילות לחלל מרכזי, מפלס תחתון ועליון, וכך יש חלוקה טריטוריאלית מעניינת. קוד לבוש אלגנטי הוא משהו שהתבקש לטעמם של שני ועובד זיתוני, הבעלים של המקום שחוגג שנה וכבר הוכתר בסופרלטיבים גם מירחונים מקומיים.
הקשר בין האוכל לעיצוב הוא שילוב בין חדש ומרגש, היסטורי ועכשווי, עם מנות בגודל שמשאיר מקום לחוויית בילוי מתמשכת, פרי יצירתה של השפית בעלת המוניטין, עדי לוי.
טרוים ממליץ לטעום את המנה המומלצת במסעדה – הטורשון, סוג של טרין כבד אווז, בריוש עשיר בחמאה. עוד מנה – מוח עצם שמוגש פתוח לאורך עם ציר בקר מעושן, זרעי חרדל, צ’יפס שום, שאלוט, סלט מיזונה וספגטי צנון.
שני זיתוני מספרת על הפריט הייחודי בעיניו במקום – אריחי קרמיקה בצבעי מוקה, זהב ושחור, בעיצוב שמתחקה אחר אולמות נשפים בפריז. כמו כן יש כיסאות קש מאמנית קליעה איטלקייה, בר שולחני משלד ברזל שמשטחו העליון עשוי עץ בשילוב שיש קררה, ועל הקירות צילומים ואיורים של האמן ג’ו בוי.
- ז’אזו בר יין
- שבזי 47, תל אביב, 03-5164557
פונדק אלביס: אגדת רוק
נווה אילן. מעצב: אורי יואלי
יש מעט גיבורי תרבות שזוכים לחיי נצח. כזה הוא אלביס, מלך נענועי האגן וסמל סקס מרייר. במסעדה על אם הדרך לירושלים, אייקון בזכות עצמה, הוא ממשיך לשיר 24/7 כבר 41 שנה. זהו מפעל חיים של אורי יואלי, שלפני שש שנים קיבל את הזיכיון הבלעדי לפתוח סניפי רשת אלביס בכ־20 מדינות. במקום שעולים אליו לרגל גם אופנועי הארלי דוידסון מסוקסים ונהגי רכבי אספנות, חווים את “גרייסלנד” בקטנה, אחוזתו של האל, בארצות הברית.
מה שהניע את יואלי הוא כל מה ששייך וקשור לאגדת הרוק אלביס. מדובר במחסנים עם עשרות אלפי פריטים שאת חלקם תרמו אנשים שהתלהבו מהמקום. על הקירות רפרודוקציות וצילומים מהופעות ומסרטים שבהם כיכב. פסלים בגדלים שונים ועשרות פריטים מעוצבים בהפקה בלעדית, וכך גם כ־60 מאגים של אלביס שאספנים מלקטים באדיקות לשלל המצטבר. מהכרמים השכנים של יקב בוטיק טפרברג מופק קברנה סוביניון במהדורה מיוחדת עם צילום של אלביס הצעיר והמבטיח. אין כוכב הוליוודי שלא ביקר כאן, ואין מדיה שמכבדת את עצמה בארצות הברית שלא דיווחה על אלביס מהולי-לנד.
כדאי לציין את תקליט הזהב האורגינלי בכ־10,000 דולר ושני פסלי החוץ של אלביס שהם פריטי אספנות בשווי מאות אלפי דולרים.
השף אמנון יואלי השיג את המתכון המקורי להמבורגר “בינוני-עשוי היטב”, שאלביס היה אוכל על בסיס יומי בדיינר בממפיס. המלצתו של יואלי היא 300 גרם המבורגר אלביס, עם גבינה או בלי, בצל ותוספת צ’יפס.
- אלביס - נווה אילן, 02-5341275
דלאל: אקלקטיות וסיפורים
נווה צדק. מעצבת: אנדריאה (דושי) לייטרסדורף
פינת חמד בתוך נווה צדק עם גישה צרפתית ואטיטיוד ים תיכוני. ארון יין מפריז, חלונות מיפו העתיקה – אקלקטיות היא שם המשחק. אסתטיקה שייחודית לנווה צדק מתלבשת על מסעדה בת כלאיים אמריקאית-ים תיכונית-פריזאית.
אנדריאה (דושי) לייטרסדורף, נשואה טרייה, הגיעה ממשפחה של אדריכלים, אבל למרות זאת החליטה בגיל צעיר שאדריכלות היא לא תלמד. מתוך עיסוקה בתחום הנדל”ן היא קנתה נכסים בנווה צדק ואת חלקתה של דלאל. העיצוב שאותו הגדירה ברוב דיוק, מצליח לשמור על המאפיינים הייחודיים לאזור התל אביבי ובכל זאת לצאת ממנה וליצור את הנישה הייחודית לה. המסעדה נבנתה במקום בית עתיק, בעוד הקונדיטוריה של דלאל שמרה על אפיון המבנה שהיא נמצאת בו, מבנה ששימש כקונדיטוריה 70 שנה קודם לכן. דלאל בנויה משלל אלמנטים ממקומות שונים: מגזינים, שווקים בחו”ל או מבנים ישנים. דוגמה לכך היא עמדות המלצרים בנות יותר מ-100 שנה שהשימוש המקורי בהן היה כקרשי חיתוך עבור קצבים והן הגיעו משוק הפשפשים בפריז הנמצא בשער קליאנקור.
דלאל, שחוגגת השנה שמונה שנים, ממשיכה למשוך את הקהל הרחב שוב ושוב, דבר שלייטרסדורף מסבירה כחוויה שמשתנה כל פעם.
המנה המועדפת על לייטרסדורף היא הטורטליני מכיוון שכלפי חוץ היא נראית פשוטה אך בפנים נמצאת הפתעת הכמהין.
- דלאל
- שבזי 10, תל אביב, 03-5109292