הדפסה
לכתבה באתר
שרשרת המגדלים לאורך חוף הים של תל אביב מתהדקת והולכת סביב צווארה של העיר. מול גן צ'רלס קלור, עומד להיבנות עוד מגדל שמחכה לאישורים, והפעם לא מדובר במבנה חדש אלא בהגבהה של מגדל בן 45 שנה. את הפרויקט יתכנן האדריכל הכוכב דניאל ליבסקינד
(מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ו"מגדל החירות" על חורבות התאומים במנהטן), ו-Xnet חושף את הדמיות הפרויקט ופרטיו.
היזם שעומד מאחורי הפרויקט מבקש להגביה בשמונה קומות את "בית גיבור" בן 17 הקומות, שבקומת הכניסה שלו נמצאת מסעדת "הרברט סמואל", ולשנות משמעותית את חזיתותיו המלבניות המאופקות. כיום משמש הבניין למשרדים, אך היזם כבר השיג תוכנית בניין עיר מאושרת להסבת המשרדים למלונאות ולמגורים – תקדים משמעותי בגוש "בית הטקסטיל" של מנשיה. שמו של הפרויקט יהיה Waves (גלים).
חומת המגדלים שחוסמים את הים כבר ספגה כאן ביקורת חריפה לא פעם. הפעם לא מדובר בחסימה של שטח פתוח נוסף, כנהוג בשנים האחרונות, אלא בהגבהת בניין שמתיישרת עם גובה המגדלים לפי מדיניות העירייה הנוכחית. ואולם, השינוי המבוקש בחזיתות "בית גבור" ישפיע לא רק על המבנה הבודד - ויעזור לו להימכר תחת המותג "דניאל ליבסקינד" – אלא על הקומפלקס הכולל.
>> האם הראוותנות של זאהה חדיד וליבסקינד נמאסה גם על העשירים? מילאנו כמשל
המתחם כולל שלושה מגדלי משרדים - בית התעשייה, בית הטקסטיל ובית גבור – שמחוברים ביניהם במבנה מסחרי נמוך בן שלוש קומות. הם תוכננו כמקשה אחת על ידי האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ ב-1971, כחלק מפיתוח מתחם מנשיה, ובנייתם הושלמה ב-1975. הם מתאפיינים בחזית לבנה הבנויה מאלמנטים טרומיים מבטון שצבועים בלבן, עם חלונות משופעים הנותנים מראה אחיד לקומפלקס. המבנה עצמו נבנה כולו מפלדה, כך שבשילוב עם האלמנטים הטרומיים החיצוניים מדובר במבנה מתועש המתאים לשימושו כבית תעשייה. עם השנים נבנה עוד מגדל מעל המבנה הנמוך, עם חזיתות זכוכית שונות מאלו של הקומפלקס הקיים (בתכנון דן איתן), ומגדל נוסף שפונה לכיוון רחוב המרד. כאשר דן איתן תכנן את המבנה האמצעי, הוא ביקש וקיבל מניב ושוורץ את הזכות להשתמש באלמנטים הטרומיים שפיתחו, וכך התקבל רצף תכנוני במראה אחיד.
מי יגיד לא לאדריכל-על?
השינוי העכשווי, שנמצא בשלב סופי של תוכנית עיצוב אדריכלית, שובר את המתחם. הוא משנה את חזיתותיו של בית גבור, תוך הוספת מרפסות וקומות, לבלי הכר. זאת עבודה ראשונה של ליבסקינד בתל אביב, וכאשר מדובר באדריכל-על, ספק אם אפשר יהיה להדוף את העיצוב שלו: כיצד אפשר להטיל ספק בכישוריו של אדריכל זר כה מפורסם, שהסכים לתכנן מגדל בעיר העברית הראשונה?
סביר להניח שליבסקינד יוכל לעשות כטוב בעיניו. כך מתאר זאת שותפו הישראלי לפרויקט, שמפורסם הרבה פחות ממנו – האדריכל הירושלמי יגאל לוי - שמתכנן איתו במקביל "מגדל פירמידה" במרכז ירושלים: "אנחנו מקלפים את הקליפה עד שלד הקורות והתקרות הטרומיות, מחפים בזכוכית ומוסיפים מרפסות, וכך יוצרים את אפקט הגל. אבל מהות הפרויקט היא שאנחנו פותחים לראשונה את נווה צדק לים, על ידי רחוב הולכי רגל שרוחבו מעל 13 מטר בין רחוב המרד לרחוב קויפמן. זה מעבר שחותך בין בית גיבור לבית התעשייה עם חזיתות מסחריות לאורכו, ופתוח לשמיים במקום פסאז' סגור של עליות וירידות שמזדחל בין לובאים ומדרגות, כפי שיש היום. בשביל זה אנחנו הורסים חלק מהבניין הנמוך. זה יעשה רק טוב לאזור".
ויהיה לכם חיבור לכיכר השעות היפות, שנטושה כבר שנים?
"נפתח מסעדה של המלון לכיכר, שהיא היום כיכר השעות המתות. זה חלק מתכנון מחודש של הכיכר שיוזמת העיריה בעקבות הבאזז שיצרנו, והיא מנסה לטפל במתחם כולו".
אגב, מי זה "אנחנו"? מי היזם? כי ליבסקינד לא ענה לשאלה שלי.
"אתה כאדריכל בטח יודע שהיזמים מעדיפים לשמר על פרטיות".
ובכן, מאחורי התוכנית המאושרת להסבת המגדל ממשרדים למגורים ולמלונאות עומד האדריכל דן דרין (לשעבר מ"מ ראש עיריית תל אביב, ראש מינהל הנדסה ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה), יחד עם בנו שי זליג דרין דרבקין.
שלום לאדריכל אמנון שוורץ.
"שלום".
שמעת שמוסיפים 8 קומות לבית גיבור?
"כן. גיבור ספורט ברמת גן".
לא, בית גיבור בתל אביב. בטיילת.
"אני לא יודע מזה. זה נעשה ללא ידיעתי".
ועכשיו שאתה יודע, מה אתה אומר?
"היה צריך לתת את התכנון לאדריכל שיצר את הבניין ושיש לו חוש ויחס לבניין הקיים, יותר מאשר לאדריכל אחר שרוצה שכר ועבודה הכי מהר שאפשר".
האדריכל הוא דניאל ליבסקינד.
"אה. ליבסקינד תותח. אני מאוד מעריך את ליבסקינד, אבל זה לא עושה אותו יותר רגיש לצורה הקיימת".
אז תתנגד?
"אם יש סיכוי, אז אתנגד. התקדימים הם לא לטובת האדריכלים. רוב הנסיונות נכשלו, לצערי. אני אתייעץ עם עו"ד, אם בכלל יש לי סיכוי".
> ''כל הדיקטטורים הגדולים היו אדריכלים כושלים", ראיון עם ליבסקינד
