אין דבר שמשמח יותר את מעין צלנר מלראות נחילי ילדים בפתח היכל התרבות בתל אביב, שם עולים מופעים שהפיקה. בטח שמעתם עליהם: "סינדרלה" עם בר רפאלי ו"מה קשור", "שלגייה והצייד" עם גלית גוטמן ויעל בר זוהר, "101 כלבים דלמטים" עם דנה אינטרנשיונל ועוד. אבל הילד הפרטי שלה, אוראל בן השש, לא זוכה ליהנות מהם.

 

"אוראל אובחן כאוטיסט בגיל שלוש", מספרת צלנר (29). "הוא נולד בחודש שישי, אחרי אירוע מוחי קל שעברתי. יילדו אותי אחרי שהייתי מחוסרת הכרה שבוע שלם ושכבתי במחלקת טיפול נמרץ. הייתי מוגדרת במצב אנוש, חשבו שזה הסוף. כל המערכות בגוף שלי קרסו. כשהתעוררתי הייתי במצב קשה, נפוחה כמו בלון, כולי בצקות. אחרי חודש יצאתי מבית החולים, בידיים ריקות. אוראל נשאר בפגייה".

 

יש קשר בין ההיריון הלא תקין לאוטיזם?

"אף אחד לא יכול להגיד את זה, אבל לדעתי יש קשר. כל איחור בהתפתחות ייחסנו לעובדה שהוא נולד פג. עד גיל שלוש הוא התפתח כמעט כרגיל, הוא אפילו אמר

"הידיעה שיש לי ילד אוטיסט הפכה אותי לאדם רגיש וסובלני יותר. זו זכות שנבחרתי להיות אמא של אוראל, ואני לא רוצה שירחמו עליי"

כמה מילים, ואז הייתה נסיגה. עוד לפני שאמרו לנו שהוא אוטיסט אני כבר ידעתי, כי בלב אמא יודעת. הוא מוגדר במצב בינוני על הספקטרום".

 

איך הרגשת כשבישרו לך על כך?

"עשר דקות לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. 48 שעות התאבלתי, וזהו, זה נגמר שם. המשכתי בחיי. לא נתתי לזה להוריד אותי, כי אני יודעת שאפשר לחיות עם זה. הידיעה שיש לי ילד אוטיסט הפכה אותי לאדם רגיש וסובלני יותר. זו זכות שנבחרתי להיות אמא של אוראל, ואני לא רוצה שירחמו עליי. אוראל הוא ילד מיוחד מאוד, ואין דבר מתגמל יותר מלקבל ממנו חיבוק ונשיקה".

 

כמה ילד מיוחד כזה עוצר את הדרייב בקריירה?

"לא עוצר, להפך. אוראל הוא הקמע של העסק. לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי, אם אוראל לא היה בחיים שלי. העסק התחיל לצמוח עם הלידה שלו, וגדל להיות 'מפלצת' כזו כשגילינו שהוא אוטיסט".

 

איך את מתמודדת עם זה שהוא לא יכול ליהנות מהמופעים שאת מפיקה?

"זה קצת כואב, אבל מצד שני זה דווקא נותן לי דרייב אדיר להמשיך ולשמח ילדים כמה שאני יכולה. אני לא כועסת על העולם ועל אלוהים, אני מקבלת את מה שהוא נתן לי באהבה. התאבלתי על זה, אני לא אומרת שלא, אבל זה עבר לי. יש לי יכולת להכיל את זה. אמרתי לעצמי: 'אוקיי, זה הבן שלי, ואני אתן לו את החיים הכי טובים, כי זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות בשבילו'".

 

"לא נותנת לדברים הרעים לעכב אותי"

צלנר, שמתגוררת בנס ציונה, נולדה ברמלה לאב מסעדן ואם מנהלת לשכה בשירות הציבורי. היא למדה בתיכון קריית שרת בחולון, שירתה כמד"סית בחיל האוויר, ואת החברה "מ.מ הפקות" הקימה במהלך שירותה, ביחד עם מי שהיה בעלה עד לא מזמן, מאור מימון (29). למרות הפרידה, השניים נותרו שותפים בעסק. "זה לא פשוט להמשיך לעבוד ביחד, אבל אנחנו מתמודדים", היא אומרת. "אנחנו לא נותנים לעסק להיפגע ממה שקורה בחיים הפרטיים שלנו".

 

הם התחתנו כששניהם היו בני 23 ב"סטואה" בנמל תל אביב, וכיאה לזוג מפיקי־על, "זו הייתה הפקה מטורפת, כמו שאנחנו יודעים", היא אומרת. חצי שנה אחר כך כבר היו הורים לאוראל, ולפני חודשיים נפרדו, אחרי 13 שנה ביחד.

 

צלנר ומימון הכירו בגיל 16. הוא היה תלמיד תיכון חובב תיאטרון שהחליט לכתוב, לביים ולהפיק מחזמר ענק בשם "קספר", המבוסס על דמותה של רוח הרפאים החביבה. הוא הצליח לשכנע את אביו להשקיע במיזם 170 אלף שקל, גייס צוות שחקנים, ביניהם גיא אריאלי, שהיה אז כוכב, לתפקיד הראשי, וגם קבוצת רקדניות - שבהן הייתה גם מעין. המופע נכשל וירד אחרי שתי הצגות, אבל האהבה ביניהם פרחה.

 

השניים החליטו להמשיך ביחד להפקה הבאה וקבעו גם חלוקת עבודה: מימון מנהל את הצד האמנותי־יצירתי, צלנר אחראית על הניהול והשיווק. "לקחנו כמה דקות
"כולם אמרו לי 'למה שבר רפאלי תשתתף בהצגת ילדים? היא מותג בינלאומי'. לא היה קל להגיע אליה, זרקו אותי מהדלת, הגעתי דרך החלון, ונתתי לה הצעה כספית נדיבה"
ללקק את הפצעים מהכישלון של 'קספר', ומיד התעשתנו כי אני לא נותנת לדברים הרעים לעכב אותי", היא מספרת. "כל אחד מאיתנו הביא מהבית כמה עשרות אלפי שקלים, הקמנו את המשרד ובהמשך יצאנו להפקה חדשה: 'עמי ותמי', בעלות של 150 אלף שקל. ידענו לא לחזור על טעויות, ובאמת ההצגה רצה יותר מ־100 פעמים. בסוף כיסינו את ההשקעה ואפילו הרווחנו".

 

מה גרם להצלחה הגדולה?

"שלושת כללי הברזל שקבענו כבר בהתחלה: להרים רק הצגות קלאסיות שהן מותג, ללהק רק כוכבים מושכי קהל ולשמור על מסגרת התקציב. למדנו דרך 'קספר' ו'עמי ותמי' מה מלהיב אנשים, ומהפקה להפקה השתפרנו. היום אנחנו שחקן משמעותי מאוד בתחום הצגות הילדים".

 

איך עשיתם את זה?

"אני חושבת מחוץ לקופסה וממציאה את עצמי שיווקית בכל שנה מחדש. עשיתי הסכם עם רשת שיווק, כשהצעתי ל'שופרסל' לשווק ללקוחותיהם בהנחה את ההצגות שלי. אחרי שנה כולם עשו את זה.

 

"גם להביא את בר רפאלי ל'סינדרלה' הייתה הברקה שלי. מי חשב שבר רפאלי תשחק בהצגה? ערב אחד ישבתי בסלון ופתאום קפצתי ואמרתי למאור 'בר רפאלי'. הוא גיחך כמו כולם. כולם אמרו לי 'מה, את עושה צחוק? מה קשורה בר רפאלי, ולמה שהיא בכלל תבוא? היא מותג בינלאומי'. לא היה קל להגיע אליה כי בר נורא לא נגישה, אבל לא ויתרתי. זרקו אותי מהדלת, הגעתי דרך החלון, נתתי לה הצעה כספית מאוד נדיבה וזה קרה. עד שזה לא התפרסם ב'גיא פינס', אף אחד לא האמין לי. זה היה מהלך שיווקי מדהים".

 

מה עם הצגות למבוגרים? חשבתם להיכנס לתחום הזה?

"אנחנו עובדים בדיוק על גרסה משלנו ל'יוסף וכתונת הפסים', וזה נמצא כרגע בשלבי ליהוק מתקדמים. הכוכבים יודעים שאצלנו הם יעשו אמנות טובה".

 

אמנות או בידור?

"גם וגם. אני יודעת לשלב בין השניים, גם לתת בידור טוב וגם אמנות איכותית של קלאסיקות ששרדו במשך דורות".

 

על אלונקה עם הנייד

אחת הצרות שבהן נתקלו בני הזוג בעבר, "חבלי לידה", היא קוראת לזה, היה מאבק תקשורתי שגלש גם לבית המשפט, שבמסגרתו שחקנים רבים התלוננו נגדם בשח"ם, ארגון שחקני ישראל, על יחס משפיל והלנת שכר. במקביל נפתחה נגדם קבוצה בפייסבוק בשם "גם אני מ.מנוצל", וכל ניסיונותיהם לבקש מבית המשפט לסגור את הקבוצה לא צלחו.

 

בנוסף לכך, קבוצת שחקנים בראשות שח"ם הפגינה לפני שלוש שנים וחצי בכניסה להצגה שלהם "שכחו אותי בבית", בטענה לאי סדרים והלנת שכר. בין המפגינים היו גם שחקנים מוכרים כחני נחמיאס.

 

הטענות הוכחשו אז על ידם, וגם היום, ממרחק הזמן, צלנר מכחישה ואומרת שזה היה חלק ממסע ההסתה נגדם, שהציתו מתחרים שראו בהם איום. "הרעיון היה לקבור אותנו. זה היה מהלך שיווקי של מתחרים שגייסו שחקנים שהיו תלויים בהם לפרנסתם", היא מסבירה. "כל השחקנים שהפגינו נגדנו התנצלו בפנינו מאוחר יותר ולכולם סלחנו, כי אנחנו יודעים מאיפה זה בא. באותה תקופה הייתה אווירה של מחאה באוויר, זה היה כמה חודשים אחרי מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד וכולם מחו נגד כולם. אנחנו היינו הקורבן, והיום כולם יודעים את זה. עובדה שחני נחמיאס חזרה לעבוד איתנו לפני שנה, לאותו תפקיד ולאותה הפקה של '101 כלבים דלמטים' שביים צדי צרפתי".

 

איך עברתם את התקופה הזו?

"תקופה לא נעימה בכלל. היה קשה להילחם נגד כל העולם, אבל זה לקח יום־יומיים ועברנו הלאה. היום אנחנו סגורים על פרויקטים עד סוף 2017, למרות שכבר קברו אותנו".

 

היא מכורה לעבודה, עובדת 24/7 ונהנית מכל רגע. "כשאני באמצע הפקה, אני מורעלת. זה אופי. כשהייתי בחודש החמישי עם אוראל חטפתי רעלת היריון והייתי
"אין לתאר כמה דלתות נטרקו בפניי. סוכנויות שחקנים חסמו אותי, מפיקים לא נתנו לי להגיע לאמנים מסוימים שרציתי, מזכירות טרקו לי את הטלפון בפנים"
בשמירת היריון חודש וחצי. הגעתי לבית חולים במצב קשה מאוד, ובכל זאת, גם על האלונקה בדרך למיון עוד הייתי עם הנייד, כי הייתה לנו הפקה של 'ספר הג'ונגל' שעמדה לעלות. עד שהאחות לא צעקה על מאור שייקח לי את הנייד מהיד, לא הפסקתי".

 

 

"אוראל הוא מקור ההשראה שלי"

היום היא עסוקה בשתי ההפקות של המשרד שלהם לחג חנוכה הקרוב: "הקוסם", שתעלה בהיכל התרבות עם כוכבי הנוער רוני דלומי, טל מוסרי ותובל שפיר ו"הדרקון המתוק שלי 2", שתעלה במשכן לאמנויות הבמה, עם יובל המבולבל (יובל שם טוב) ומיכל הקטנה (מיכל ויצמן), "שהם הטופ היום לילדים עד גיל שש", היא אומרת. "זו הפקה שעשינו בשנה שעברה וזכתה להצלחה היסטרית, ועכשיו אנחנו עושים הפקת המשך".

 

בימים אלה היא עושה צעדים ראשונים כמנהלת עסקית עצמאית, בנפרד מבעלה לשעבר, ושני לקוחותיה הראשונים הם יובל המבולבל ומיכל הקטנה. "גם מיכל וגם יובל מנהלים את עצמם, אבל כל ההסכמים והחוזים שלהם עוברים דרכי, כך שאת יכולה להגדיר אותי כמנהלת העסקית שלהם.

 

למשל, ניהלתי ליובל משא ומתן מול רשת בורגראנץ', שרצו אותו כפרזנטור לקיץ. סגרתי לו חוזה של 100 אלף דולר. למיכל אני מפיקה הצגה חדשה בשם 'מיכל הקטנה והמפלצות'. זה לא אומר שאני עוזבת את המשרד ונפרדת ממאור, אבל אני רוצה להתפתח גם כמנהלת עסקית עצמאית, ואני שמחה שהתחלתי ברגל ימין עם שני תותחיֿ־על כמו יובל ומיכל".

 

את אישה אמידה?

"אני חושבת שכן, והכל בעשר אצבעות. אף אחד לא נתן לי שום דבר, הכל בדם ויזע. לא היה קל להגיע לאן שהגעתי, אין לתאר כמה דלתות נטרקו בפניי. סוכנויות שחקנים חסמו אותי, מפיקים לא נתנו לי להגיע לאמנים מסוימים שרציתי, מזכירות טרקו לי את הטלפון בפנים. התמודדתי עם חלאות אדם שדיברו עליי לשון הרע בלי הרף, גם אישית וגם עסקית, כי אנשים לא אוהבים לפרגן להצלחה של אחרים".

 

זה קשור לדעתך לעובדה שאת אישה?

"תראי, התותחים הכבדים בתעשייה הם רק גברים. מלבד שתי מפיקות ותיקות מאוד, מרים עציוני וציפי מייזלר, אין נשים בענף הזה כי זה מקצוע אכזרי. אבל אני לא מתלוננת, יש לי חיים טובים.

"אוראל הוא מקור ההשראה שלי והכוח שלי להתמודד עם כל הדלתות שסגרו לי בתעשייה הזו ועם כל החלאות ששמו לי רגליים. היום אני יכולה לטפוח לעצמי על השכם ולהגיד לעצמי 'מעין, למרות הכל, עשית את זה'".