מושיק סיני (26) הוא מנהל הבידור במלון "המלך שלמה" מקבוצת "ישרוטל" והוא מתכנן ללכת לישון כשיסתיים הקיץ.
"היום שלי עמוס מאוד, בקושי יש לי זמן לשיחת טלפון. היום מתחיל בהפעלות מסביב לבריכה, יש לנו משחקי כדור, תהלוכות של פיראטים, של ליצנים, כל יום משהו אחר. אני משתתף בתהלוכה מדי פעם אבל הצוות עושה את זה על בסיס קבוע. בצהריים יש לנו טורנירים לאורחים, למשל 'שש-בש', כדורעף, פלייסטיישן. בהמשך היום יש "סנופי דיסקו" לילדים ואחרי זה יש או מופע של צוות הבידור או מופע חיצוני של קברט או הופעות אורחות. בנוסף, יש את מועדון הילדים שעובד כל היום.
"בנוסף, אני משחק במופע 'אף אחד לא קם' שמורכב מקטעים של 'הגשש החיוור', יש לי שם תפקיד ראשי וזה רץ פעמיים בשבוע".
מתי הולכים לישון?
"בתכל'ס אף פעם. אי אפשר לישון מיד אחרי המופע כי האנרגיות והאדרנלין דועכים רק בשלוש-ארבע לפנות בוקר, אז בדרך כלל אנחנו יוצאים ומבלים אחרי שמסיימים את עבודת הבידור. אני נמצא בזוגיות כבר שנתיים אז הרבה פעמים אני בערב הולך לבלות עם חברה שלי".
מושיק הגיע לאילת מיד אחרי הצבא, "שירתי באגף מודיעין ב-8200, וכשהשתחררתי לא חיפשתי עבודה מועדפת אבל חשבתי שצוות בידור זה נחמד, כי אני אוהב משחק ושירה. מפה לשם אני פה כבר חמש שנים. עברתי לא מעט מלונות ותפקידים עד שהגעתי למלון הזה, אבל עכשיו אני מבסוט".
בקיץ קשה יותר?
"כן, בקיץ מטורף פה. זה בא לידי ביטוי בעומס, בכמות של האנשים, באוגוסט בכלל נגמרות הקייטנות ויש עומס גדול. יש ילדים שמכבדים אותנו אבל יש ילדים חצופים ובעייתיים. האמת שלרוב זה ילדים שגם ההורים שלהם בעייתיים. רואים את ההורים ומבינים למה הילדים כאלה. לפעמים קשה לנו להשתלט על הילדים כי אנחנו לא רוצים לחנך אותם מצד אחד ומצד שני רוצים סדר".
מה אתה הכי אוהב בתפקיד?
"את הילדים וההופעות. אני גם אוהב להיות המנטור והמכווין של הצוות שלי ולהשתמש בידע והניסיון שלי כדי להוביל אותם".
איך היית מתאר את האורחים הישראלים?
"האורחים הישראלים שונים ממלון למלון. יש מלונות שהאורחים שם הם ממש הישראלי המכוער והמצוי והם מרגישים שקנו את האנשים אם שילמו למלון אבל פה אנשים מאוד מקבלים אותנו ולא מתלוננים. לפחות לא מתלוננים על הבידור"
מה החלום שלך?
"החלום שלי הוא להתפתח במה שאני עושה, אני לא אתנגד להיות כוכב. אני חושב שיכול להיות שאגיע לאיזה ריאליטי אבל עדיין לא ניסיתי, בינתיים אני נהנה פה באילת".
רותם בלי הפסקה
לפני קצת פחות מעשור כשרותם בן תורה (29) השתחררה מהצבא היא הגיעה לעבודה מועדפת בצוות בידור במלון "דן פנורמה" באילת והתאהבה, מאז הפכה למנהלת הבידור של המלון. היא חיה שם עם בעלה שמביים את ההצגות בהן היא מככבת, יחד הם מגדלים שני ילדים קטנטנים (שנה וחצי ושנתיים וחצי) ואפילו את הסבתא מחדרה הם הביאו כדי שתגור קרוב אליהם.
"היום שלי מתחיל ב-10 בבוקר ומסתיים בערך בחצות. אני נושמת קצת בין לבין ויש לנו צוות מתחשב אז איכשהו מסתדרים. הילדים שלי בגן עד ארבע הילדים ואז אני איתם עד שהם הולכים לישון. אם בעלי לא יכול להישאר איתם אנחנו קוראם לסבתא שעברה לגור איתנו באילת. העבודה שלי משאירה אותי חיה ולא נותנת לי להיסחף לשגרה הבורגנית".
בקיץ קשה יותר?
"כן, ברור. כל השנה יש עבודה אבל יש הבדל בקיץ מבחינת כמות הילדים, אז שמים דגש על פעילויות עבורם. השעות קשות ואני הרבה זמן על הרגליים, העבודה היא עבודה פיזית, אין שום דבר שקשור לישיבה. מי שלא אוהב את זה באמת לא יכול לעמוד בעומס".
מה את הכי אוהבת בתפקיד?
"את הקשר עם האורחים. לאחרונה הופעתי על הבמה במחזמר 'צו גיוס' והיה זוג בקהל שלא הפסיק לבכות ואז גילינו שזה הנופש הראשון שלהם מאז מבצע 'צוק איתן' בו איבדו את בנם. הם רשמו לנו הקדשה ובה כתבו ושהמופע ריגש אותם מאוד מאוד ושעשינו להם טוב וזו המטרה".
איך היית מתארת את האורחים הישראלים?
"האורחים הישראלים ביולי-אוגוסט הם לא קלים. הם לא מפסיקים להתלונן ושום דבר לא מספיק להם. אבל אם 700 מתוך 800 אורחים מרוצים, זה מספק אותנו. אני רוצה שהאורחים יעריכו את העבודה שלנו ויזכרו שיש אנשים בצד השני שעושים לא מעט עבורם".
מה החלום שלך?
"פעם היה לי חלום להיות כוכבת אבל בניתי את חיי באילת ויש לי סיפוק אדיר ממה שאני עושה, וזה משאיר אותי שפויה. היום אני חולמת רק לפתח את העבודה שלי ולגדול ולעשות את הכי טוב שאני יכולה, אני כבר לא חולמת להיות שחקנית גדולה".
נוף לבריכה
דניאל קליין (36) הגיע למלון "U coral beach club" מרשת מלונות "פתאל" באילת, אחרי שעבד בצוותי בידור בעשרות קלאב מדים ברחבי העולם. קליין גדל בקיבוץ "הגושרים" שבצפון והחליט לפני קצת פחות משנה לחזור לאילת, שם החל את דרכו לפני 15 שנה. היום הוא מנהל את צוות ההווי והבידור, מה שמצריך ממנו לחייך, לשמח ולבדר כל יום, כל היום. בכל זאת, מלון "הכל כלול".
"אני מגשים את החלום שלי", מספר קליין. "עבדתי במלון הזה במתכונתו הקודמת לפני 15 שנים וחזרתי לפה עכשיו. התגלגלתי לעבודה בצוות הווי ובידור אחרי הצבא, הייתי חובש בגדוד 50 של הנח"ל ובמקרה בחורה שהכרתי היתה בראיון עבודה ואמרה לי שמחפשים אנשים דוברי צרפתית, אז ניסיתי והתקבלתי. אחר כך עבדתי בקלאב מדים בכל העולם, בטורקיה, בספרד, בארצות הברית, בפנמה, במקסיקו - איפה לא?
"אחרי חמש שנים לקחתי הפסקה וטיילתי בעולם, גרתי קצת בארצות הברית ואז חזרתי לארץ ללמוד תואר ראשון בחינוך גופני בווינגייט. הקמתי בית ספר לטניס ב"בית יצחק", הייתי מורה לחינוך גופני ואז קיבלתי הצעה לחזור לרשת "פתאל" ועברנו לאילת".
קליין מתחיל את היום בשמונה בבוקר בישיבת בוקר עם ההנהלה, אחר כך הוא עושה סיבוב בכפר הנופש ורואה שאין בעיות ושכולם מרוצים. במהלך היום הוא מרקיד את האורחים ומעביר משחקים ספורטיביים בבריכה, מנחה תחרויות טריוויה, מפעיל את הקייטנה וממשיך למופעי הערב.
היום שלו מסתיים בשעות הקטנות של הלילה אבל הוא כבר רגיל לאורח החיים הזה. "זה לא קשה לי", מסביר קליין. "זה בא מהלב ואני עושה הכל בכיף. הכי קשה זה לתפוס את הקצב המטורף שיש פה מבחינת שעות ועייפות אבל אני כבר רגיל לזה. יש לי יום חופש בשבוע ואני בשאיפה שמתישהו אקח חופש ונצליח לצאת לירח דבש".
בפברואר האחרון קליין התחתן והוא ובת זוגו עברו לגור בבית המלון באילת, "זה משתלם. באיזה עוד מקום בארץ יכולנו לגור בבית שבו פותחים את החלון ויש בריכה מולנו. בחודשי הקיץ אמנם אשתי בקושי רואה אותי אבל זה מספיק לנו".
מה אתה הכי אוהב בתפקיד?
"את הקשר עם האורחים. אנחנו מעלים אותם על הבמה, חוגגים להם ימי הולדת, עורכים הצעות נישואים, אנחנו כל היום מסביבם, מפתיעים אותם ומשגעים אותם כל היום, שיצטרכו עוד חופשה אחרי החופש או שיאריכו את החופשה וזה הכיף שלי.
"אחת המטרות היא גם לקחת את הילדים ושיהיה להורים שקט. שלכל אחד תהיה לו את החופשה שמתאימה לו. לפעמים האורחים משתפים אותי בבעיות אבל אני משתדל לא להיכנס לעומק ולא מדבר איתם על דת פוליטיקה ודברים אישים. זה עבודה שעושים מהלב אחרת לא מחזיקים פה שבוע".
איך היית מתאר את האורחים הישראלים?
"הם מאוד חמים ושמחים ואוהבים לעשות רעש ובלגן. זה לא חייב להיות משהו שלילי, הרעיון אצלנו במלון זה שיהיה בלגן ורעש אז זה מאד מתאים לישראלים. יש גם כאלה שמחפשים שקט ויש בכפר נופש גם פינות שקטות".
מה החלום שלך?
"האמת? לא קשור לפה. החלום זה בית עם גינה ושני ילדים. אשתי חושבת שאהיה אחלה אבא כי אני כבר 15 שנה עובד עם ילדים וזה היעד הבא".
_________________________________________________
עוד אורחים לקיץ:
- "בטוחים שאני גנב": טכנאי המזגנים שלא נחים כדי שיהיה לכם נעים
- איך מתמודדים המצילים בחוף הים עם הסטיגמות על המקצוע?
- איך מתמודדים המצילים בחוף הים עם הסטיגמות על המקצוע?