זהו. הוא רוצה לבד. הוא בחופש, החברים שלו בחופש, וכולם (כלומר, כולם מבחינתו) כבר עושים את זה. והוא בכלל לא מבין למה אתם מתלבטים. מה כל כך מסובך לשלוח אותו לבד לים או לבריכה. מה יש? הוא יודע לשחות. אז למה לא? ובכן, בגלל לא מעט סיבות, שידיעת השחייה היא רק אחת מהן.

 

"ילדים חשופים לסכנות הן בים והן בבריכה, גם אם הם יודעים לשחות", אומר אורי סלע, מאמן ומדריך שחייה. "בבריכה, ילדים יכולים לשכוח את עצמם במים, להוציא המון אנרגיה, לא לאכול ולא לשתות - עד כדי אפיסת כוחות, מכת שמש והתייבשות. הם גם לא תמיד זוכרים למרוח קרם הגנה או לשבת בצל. לעתים ילדים משתוללים בבריכה, וגם אם לא, ילד אחר עלול לדחוף אותם למים או להטביע אותם".

 

 

"הים טומן בחובו עוד יותר סכנות מבריכה, וגם שחיין מיומן מאוד יכול למצוא את עצמו במערבולת לא צפויה, ולא לדעת כיצד לצאת ממנה. במיוחד בתקופת בין המיצרים (שהשנה החלה ב־4 ביולי ותימשך עד 26 ביולי) הים הכי מסוכן - עם גלים גבוהים מאוד ולא עקביים, מערבולות ומדוזות. גם אם לא שוחים ממש, המלח בים מגביר את הסכנה להתייבשות".

 

בריכה לבד? רק אחרי גיל 11-10

נתחיל מהקל (יחסית): מאיזה גיל אפשר לשלוח ילדים לבד לבריכה, ללא נוכחות הורה משגיח? "בגיל 11-10 אפשר לתת לילד ללכת לשחות לבד, בתנאי שהילד יודע לשחות עשר בריכות (250 מטר) בקלות, לא משנה באיזה סגנון שחייה", אומר סלע.

 

"אפשר מעל גיל 10, אם הילד יודע לשחות, ושהוא יהיה בהשגחת המציל", מסכימה אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים. "כדי להחליט אם הוא באמת יודע לשחות, אני מציעה לבקש מהמציל לערוך לו מבחן שחייה. כל מציל שיבקשו ממנו יסכים לעשות זאת".

 

"בשום גיל אי אפשר סתם ככה לשלוח ילד בלי הכנה מוקדמת", מדגיש סלע. "לפני שמאפשרים לילד ללכת לבד, צריך לברר שהוא יכול לעמוד באחריות הזאת. שהוא זוכר למרוח קרם הגנה, שהוא אוכל ושותה מספיק (אפשר להסביר לו שבניית השריר נפגעת אם לא אוכלים אחרי פעילות גופנית), שהוא יוצא לנוח מדי פעם, שהוא יושב בצל, שהוא מתנהג בצורה אחראית ומקשיב להוראות המציל. אני מציע לבוא פעמיים יחד איתו ולשבת הרחק ממנו, ורק לצפות בו מרחוק. די מהר הילד שוכח שמסתכלים עליו, ומתנהג בצורה טבעית. אם אתם רואים שהילד מתנהג בצורה אחראית והוא יודע לשחות - אפשר לתת לו ללכת בלעדיכם".

 

לים? לא לפני גיל 13, ובקבוצה

"לים הייתי ממליץ לאפשר לילדים ללכת לבד רק מגיל 13, אחרי שהם יודעים לשחות היטב - רצוי לדעת לשחות 1,000 מטר בכל סגנון שחייה, אבל גם 250 מטר יכולים להספיק", אומר סלע.

 

"אל תשלחו ילד לים לבד לפני גיל 13-12", מסכים סטפנו מרציאנו, ששימש כמציל בחופי אשקלון במשך 36 שנים. "לפני הגיל הזה ילדים לא נשמעים להוראות המציל, הם פשוט לא מתייחסים, וגם אם אמרת להם שמסוכן באזור מסוים, הם ייכנסו אליו שוב. לעומת זאת, על ילדים בני 13-12 אפשר להפעיל סמכות; אפשר להסביר להם ובמידת הצורך אפילו לאיים עליהם כדי שלא יסכנו את עצמם".

 

כמה טוב ילד צריך לשחות כדי ללכת לים לבד?

"אם ילד הולך לחוף שיש בו מציל ונשמע להוראות המציל, אפשר לשלוח אותו גם אם הוא לא שוחה טוב", עונה מרציאנו. "הכי חשוב שיהיה ממושמע. המציל רואה מה שקורה ובמידת הצורך מחזיר את הילד לאזור בטוח".

 

סילבינגר מחמירה יותר: "לפי המלצות 'בטרם', אין לשלוח ילד לבד לים לפני גיל 15, וגם אז רק בחוף מוכרז בנוכחות מציל, ורק באזורים שהמצילים סימנו כמותרים לרחצה. יותר מזה: אנחנו ממליצים שהילדים ילכו בקבוצה וגם ייכנסו למים בקבוצה, כדי שתהיה השגחה הדדית. בנוסף, חשוב להזכיר לילדים לא ללכת על שוברי הגלים, שהם חלקים ומסוכנים".

 

המתבגרת הולכת לים? דברו איתה על זה

נכון, הבת שלך יודעת לשחות; מסתדרת לא רע עם גלים ויודעת להישמע להוראות המציל. אבל מה עם סכנות נוספות שמחכות לה בים? מה עם מבטים מפשיטים, הערות מעליבות, הצעות בעייתיות?

 

"כבר מגילאי החטיבה, בנות נוהגות ללכת לים בקבוצה, ללא ליווי מבוגר", אומרת רונית ארגמן, מטפלת מינית מוסמכת ומנהלת מכון ארגמן לטיפול בתחום המיני והחברתי. "למרבה הצער, הבעייתיות של הבילוי הזה לא מספיק מתוקשרת, לא מספיק מדוברת בין הבנות להוריהן".

 

באיזו בעייתיות מדובר?

"קודם כל מדובר בחשיפה למבטים", אומרת ארגמן. "בגיל ההתבגרות, גם בתחילתו, בנים מאוד מוצפים במיניות, עסוקים במחשבות מיניות, חלקם כבר בעלי קילומטרז' בפורנו. הם עצמם מדווחים על כך שמול נערה בבגד ים קשה להם להסיט את המבט ולהסיח את הדעת.

 

"המבטים שלהם בבנות הם לפעמים מבטים פולשניים. בנות אומרות: 'הוא מסתכל לי על החזה', 'הוא מסתכל לי על הטוסיק'. לא פעם המבטים האלה גורמים לתחושה לא נוחה, וקשה לנערות להיות אסרטיביות מולם. אני ממליצה לנערות: 'אם את מרגישה לא נוח וקשה לך לומר משהו לבנים שמסתכלים, פשוט תכסי את עצמך. שימי על עצמך חולצה או מגבת'.

 

"עוד נקודה בעייתית היא הצילומים: הילדים בדור הזה מצלמים ומעלים תמונות חופשי. לא פעם אני שומעת על בנים שעושים זום על ישבן של נערה, ואז מעבירים לכל החבר'ה, או אפילו עושים עריכה כזו או אחרת של התמונות, כולל פוטומונטאז'ים. כשדובר בצילומים בבגד ים, התוצאה יכולה להיות מביכה ומשפילה עבור הנערה המצולמת. חשוב להסביר לילדים שאסור להם להעלות תמונות של אחרים בלי לבקש רשות. עבור הבנות, המסר הוא להיות חד־משמעית: 'צילמו אותך תמונה לא נעימה? תבקשי שימחקו אותה. מי שצילם לא מוכן למחוק? דברי עם ההורים שלך, הם כבר יידעו מה לעשות. ראית תמונה משפילה של מישהי אחרת? ספרי לאותה חברה. עצרי את מעגל ההפצה'.

 

"לא כל הבעייתיות נשארת על החוף: גם במים יכולים לקרות דברים לא נעימים. איכשהו במים, בין השפרצה לדחיפה, גבולות המגע נפרצים ויש לבנים לגיטימציה לגעת בבנות. בנות מספרות שהן מאוד נבוכות - בגד הים יכול לזוז, והן לא בטוחות מה ראו או לא ראו להן. מצד שני, הן לא רוצות לצאת חננות, אז הן לא יעירו לבן שמתקרב יותר מדי או מטביע אותן בצחוק. אני ממליצה לנערה: 'במים, תהיי עם החברות ותשמרו אחת על השנייה. כשאת לבד מול בן אחד ועל אחת כמה וכמה מול קבוצה, הגבולות שלך מוגנים פחות".

 

מה לגבי 'התחלות' ופלירטוטים? איזה המלצות כדאי לתת לנערות?

"גם זו בעיה. בחוף הים יש מגוון גדול יותר של אנשים. חלקם בני גילן של המתבגרות, אבל חלקם מבוגרים יותר, כולל כאלה שמזהים את הפגיעות של תלמידות החטיבה, שהמיניות שלהן כבר התחילה להבשיל אבל הן עצמן עוד בוסר. יכולות להיות הטרדות והצקות, ויכול להיות גם פלירטוט שמבחינת הנערה הוא מחמיא ונעים (כי ממש עושה טוב לאגו כשמישהו בן 17 או 20 רוצה להתחיל איתה), אבל הוא לא בטוח עבורה.

"ההמלצה העיקרית שלי היא: 'לכי לים בחבורה ושבי עם החברות ביחד, רצוי ליד משפחה או אנשים מבוגרים'. גברים ייטו פחות להתחיל עם נערה צעירה אם יש סביבה מבוגרים".

 

7 דברים שחשוב להגיד למתבגרת שהולכת עם חברות לים:

 

1. לכי רק בחבורה ושבי יחד עם החברות, לא לבד.

2. אל תיכנסי לבד למים.

3. אל תלכי מהים עם מישהו שלא באת איתו.

4. אל תיתני מספר טלפון לאף אחד. הוא מוצא חן בעינייך? קחי את המספר שלו או את שמו בפייסבוק ותיצרי איתו קשר בזמנך, אחרי שתתלבטי בבית.

5. מישהו מתחיל איתך? תשאלי באיזה בית ספר הוא לומד, ובאיזו כיתה, כדאי לוודא שהוא בגילך.

6. אל תיקחי שום דבר מאף אחד. לא שתייה, לא אוכל ולא מתנות.

7. את מרגישה לא נוח? קחי את המגבת ושבי קרוב יותר לאנשים מבוגרים בחוף, או פשוט זוזי משם. וליתר ביטחון, תתקשרי להורים.