תצוגת הדפסה של -- איך זה לעבוד בפייסבוק ישראל? הצצה בלעדית למשרדים בשדרות רוטשילד

על פני ארבע קומות במגדל זכוכית חדיש בשדרות רוטשילד בתל אביב, נחנכה לאחרונה השלוחה המקומית של "פייסבוק", אחד התאגידים המשפיעים בתבל. הרשת החברתית שלא מחמיצה אף הזדמנות להתעצם עוד יותר, בחרה למקם את משרדיה הישראליים בקומות 21-24 במגדל "רוטשילד 22", והיא נמצאת כאן בחברה טובה: את 10 הקומות הראשונות יאכלס בקרוב מלון עסקים של רשת פתאל; בקומות 16 ו-17 כבר שוכנים משרדי "אוטו-דסק", חברת תוכנות השרטוט; עמותת סטארט אפ ניישן (Startup Nation Central) מאכלסת את קומות הפנטהאוז, וגם הסטארט־אפ "קליקס-מוב" נמצא כאן. כדי להחזיר את התחושה ההייטקית הזו לקרקע המציאות המקומית, ייפתח בכניסה קפה ''ארומה''.

בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

את המשרדים החדשים של "פייסבוק ישראל" עיצב האדריכל מיכאל סתר, שחתום גם על משרדי "אוטו-דסק" בבניין, על משרדי "דיסקונט שוקי הון" הממוקמים בקומות 18-19, ועל המשרדים הפוטוגניים והמתוקשרים של "גוגל ישראל" בחיפה ובתל אביב. מקבלי ההחלטות במטה פייסבוק באירלנד (המופקד על המזרח התיכון) צפו בצילומי משרדי גוגל בתל אביב, התלהבו ובחרו בסתר לתכנון משרדיהם בעיר ללא הפסקה.

חללי המשרדים הסמוכים ברוטשילד: מיינד ספייס

המטבח. כמו בכל חברת אינטרנט שמכבדת את עצמה, זהו אחד המבחנים החשובים במשרד (צילום: איתי סיקולסקי)

מותג חדש בשדרה

ערוץ האדריכלות של Xnet קיבל הצצה ראשונה ונדירה לחלקים הציבוריים של המשרדים, בסיור משותף עם סתר ושירלי זמיר, המעצבת האחראית ממשרדו. נוהלי אבטחת המידע המחמירים, שאינם מפתיעים בהתחשב במדיניותה של החברה בעולם ובישראל בפרט, לא התירו להיכנס לחללי העבודה, אלא רק להציץ בהם מבעד לחלונות השקופים שעוטפים את שולחנות המחשב וחדרי הישיבות. בחללים הציבוריים של המשרדים ביקרנו.

כמה מלים של מגדל הזכוכית, שתכנן האדריכל משה צור. המגדל זכה כמו שאר גורדי השחקים בסביבה לאחוזי בנייה נדיבים, הודות לשימור מבנה היסטורי. במקרה הזה, המגדל גוהר מעל "בית בכר", שאותו תכנן מהנדס העיר המיתולוגי יהודה מגידוביץ' בשנות ה-20 של המאה שעברה. המבנה האקלקטי נחבא כעת לצדו של המגדל, כשהוא בקושי נראה על רקע הלובי הגבוה ורווי החיפויים המלוטשים, שעיצבה האדריכלית אורלי שרם, כך שרק יודעי חן יצליחו לאתרו מתוך המבנה החדש.

המגדל בפינת רוטשילד-נחלת בנימין בת''א בתכנונו של משה צור (צילום: איתי סיקולסקי)

בלי עיצוב יתר

סתר, כמו אדריכלים ומעצבים נוספים בימינו, מנסה להשלים בעבור לקוחותיו את המקום שבו המותג מתפתח ולעתים אף נוצר. אם משרדי גוגל או אוטו-דסק עמוסים וצבעוניים, ויש שיגדירו אותם כ-over design (עיצוב יתר), ממשרדי פייסבוק נעדרת אותה איקוניות מוגזמת. ואולי טוב שכך: ספק אם פייסבוק, במעמדה, זקוקה לרעש וצלצולים ותשומת לב; המשתמשים בכלי העבודה שלה כבר עושים זאת במקומה.

כל קומת משרדים מחזיקה כ-800 מטרים רבועים, ובסך הכל 3,300 מ"ר בארבע הקומות (שטח הקומות אינו אחיד, משום שמעטפת המגדל היא אלכסונית). לפי שעה עובדים כאן רק כמה עשרות אנשים, פחות מ-180 העובדים שהמשרדים יכולים לאכלס, והם משתמשים במגוון של חללי עבודה: החל בחדרים זעירים ששטחם 4 מ"ר המשמשים עובד יחיד לשיחת וידאו טרנס-אטלנטית, וכלה בחדרי ישיבות מרווחים ששטחם 30 מ"ר. הרצפות מחופות בשני חומרים בלבד – בטון או שטיחים אפורים של "אינטרפייס".

נגיעות צבע בפינת ישיבה במשרד (צילום: איתי סיקולסקי)

כששואלים את סתר מה ההבדל בין עיצוב המשרדים הללו לפרויקטים קודמים שלו, הוא משיב: "אנחנו מייצרים בכל המשרדים סביבות עבודה ש'מכניסות' את העובדים ל'מוד' (מצב) של יצירתיות. מצד שני, במשרדי פייסבוק (בניגוד לגוגל או אוטודסק) אין התחכמויות. לא טייחנו, לא הסתרנו שום חומר, ואין מחיצות בשום מקום". זמיר מחדדת: "הם ביקשו לעצב בחומר כמו שהוא, להציג את האמת שלו, לא לעצב שטיח שמדמה חומר אחר. דיברנו איתם והסברנו להם מה זה 'ישראלי' והם זרמו אתנו. למשל, ערבסקות כדוגמה למקומי".

האזורים שמזוהים עם השפה השובבה של סתר הם החללים הציבוריים במשרדים. הוא וזמיר ביקשו להדהד את הרחוב התל אביבי, ולשלב מקורות תל אביביים-יפואיים-ים תיכוניים. האלמנט הבולט הוא גרם מדרגות מפלדה שקושר את ארבע הקומות ושמלווה במעקה רשת נוירט, שניתן לזהותה במבנים היסטוריים בתל אביב (והיא גם פופולרית בשנים האחרונות בעיצוב משרדים בישראל). את חלל המדרגות מעטרת יצירת אמנות של איתמר פלוג'ה, שמשלב איורי גרפיטי צבעוניים עם אלמנטים מעץ. בניצב לחלל המדרגות, קיר הערבסקות שנבנה מבטון.

החור שנוצר בין הקומות חייב את המתכננים להוסיף קורות פלדה שיתמכו בקומות. הקורות, שצופו בחומר אקוסטי, נותרו חשופות כמו יתר המערכות במשרדים במסגרת הקונספט הכללי. את החללים הצבעוניים והפחות צבעוניים מעטרים כיסאות משרדיים, כיסאות בר, כורסאות, ספות ושלל פופים לרביצה.

פריטים ססגוניים נמצאים גם במטבח המרכזי וגם בשני המטבחונים הקטנים. את האי המרכזי במטבח עיצב האמן יעקב ששון, שנוהג להשתמש בדלתות ובתריסים שהוא מוצא ברחוב, וכאן הוא השתמש בתריסים משומשים כדי ליצור את חיפוי הארונות. חדר האוכל הסמוך מואר בגופי תאורה מחרוזים, ש"מזכירים את פעם" לדברי זמיר. בין החללים מוקמו דודי שמש ובלוני גז ישנים שפורקו והוסבו לעציצים. מקום מרענן נוסף הוא אזור ישיבה שמוגדר בקיר ירוק אנכי. סתר רצה להכניס קצת ירק לחלל המשרדי. השאיפה לשלב בין חדש לישן ובין מחוספס לנקי מתבטאת, בין היתר, באחד המטבחונים. כאן יש ארונות של "רהיטי הגליל" שחופו בעץ בוצ'ר שהתקין ששון, עם חיפוי בטון מחורץ וחיפוי קיר עשוי פרקט.

נסיים באזורי העבודה. החלל משרת את משתמשיו, הסבירו אנשי פייסבוק לסתר ולזמיר, ולפיכך הם התבקשו לתכנן מקום "פונקציונלי, אורגני, טבעי, אמיתי ופשוט במובן מסוים". לדבריהם, כחלק מההוויה של פייסבוק כרשת חברתית, היא מעודדת שיתופי פעולה מפרים בין העובדים. לכן הם יצרו "חללים פתוחים, זורמים, משתנים, המאפשרים צורות עבודה שונות ושקיפות". הערכים האלו מוטמעים בחלל המשותף (Open space) שבו יכולים להתמקם עשרות עובדים במקביל בין עשרות חוטי תקשורת שמשתלשלים מהתקרה. חוטי התקשורת שניתנים להזזה ממקום למקום מאפשרים ניידות וגמישות מקסימלית, אומר סתר, "וזה מייצר ספונטניות ויצירתיות".