בסטודיו של הארטברייקר: "מלחמת המחירים עושה אותך מאוד יצירתי"

הגודל: 12 מ"ר המסתתרים מאחורי חנות המותג הארטברייקר.

הנפשות הפועלות: מעצבת האופנה אורי פישרמן, בעלה ומנכ"ל המותג יריב, כרמית מנהלת הסטודיו ומוכרות בחנות הצמודה.

הפסקול: מוזיקה, והרבה. "בעלי יריב הוא אספן מוזיקה אובססיבי", אומרת פישרמן. "הטעם הבסיסי שלי מתחיל בגבעטרון ונגמר בשלמה ארצי, אבל הוא אוסף מוזיקה כל הזמן ואנחנו שומעים כאן את כל המגוון שלו. אני לא יכולה לספור כמה לקוחות כבר הביאו דיסק און קי כדי לקחת איתן הביתה שירים".

חובה בסטודיו: "שוקולד, מספריים".

מילה לקיץ: מים.

"אין שום בעיה עם לקנות בזול, אבל זה לא אמור להפוך להיות ערך תרבותי. פעם אנשים העריכו מעצבים כי הם היו האמנים של התחום, היום זה משהו שמזלזלים בו"

דלת זכוכית אחת מפרידה בין החנות לסטודיו של פישרמן, וגם היא פתוחה. החלל הקטן כולל שולחן עבודה, שולחן שרטוט, מכונת תפירה, לוח השראה שעליו מככב כעת רוד סטיוארט בצעירותו, דוגמאות בדים וכמה מדפים עם חפצים מפתיעים כמו דמות של באטמן וכובע בעיטור נוצות וגולגולת זהובה. ההפתעות ממשיכות בצדו האחר של הסטודיו, המוביל דרך דלת זכוכית נוספת אל גינה פסטורלית.

"יש לי את הסטודיו הכי כיפי – הוא גם בעיר וגם בכפר", אומרת פישרמן בחיוך, "אבל הסטודיו נמצא בכל מקום שבו אני נמצאת. הנכס שלי הוא הראש, והוא הולך איתי לכל מקום. מרוב שקשה להיות אדם שגם יוצר וגם מייצר, לפעמים אתה שוכח שאת הדבר הכי חשוב כבר יש לך בילט-אין. הסטודיו זה המקום שבו אני מתחילה ומסיימת, ובדרך יש המון תחנות. עיצוב זה לא רק מחשבות וחלומות, שנולדים בכל מיני מקומות. כאן אני מוציאה מהכוח לפועל".

"עיצוב יכול להיות דרך חיים, הוא יכול להיות הלך רוח, והוא יכול להיות סתם משהו שאתה עושה"

היא נמצאת בדיזנגוף כבר חמש שנים, ויש לה מעט מאוד אשליות על ההעדפות של הקהל הישראלי בכל הנוגע למשוואת המחיר מול איכות. "עיצוב יכול להיות דרך חיים, הוא יכול להיות הלך רוח, והוא יכול להיות סתם משהו שאתה עושה. זה כמו אוכל – או שאתה מכבד את מה שאתה מכניס לפה, או שאתה אוכל בקופיקס. בין שניהם, יש סקלה מאוד רחבה. היום בארץ יש גישה של לבחור בקצה שלא בריא לך, שהוא זול – אפילו אם הוא מגלם ערכים שאתה לא מזדהה איתם. לי מאוד חשוב לכבד את החיים, את הסביבה. אין שום בעיה עם לקנות בזול, אבל זה לא אמור להפוך להיות ערך תרבותי. פעם אנשים העריכו מעצבים כי הם היו האמנים של התחום, היום זה משהו שמזלזלים בו".

שלא יהיה ספק, לפישרמן יש הרבה מה להגיד על המתרחש סביבה, אבל זה לא גורם לה לאהוב פחות את המקום שבו היא נמצאת ולהיות גאה בו. "הרבה פעמים אנשים נכנסים לפה ולא חושבים שזה מותג ישראלי", היא מספרת. "אני לוקחת את זה בתור מחמאה בשביל הצחוקים, אבל זה די עצוב בעיניי. אומרים לי שזה בגלל שהתפירה טובה, או כי יש קונספט. חבל לי שלתת כבוד למה שאתה עושה זו לא נחשבת תכונה ישראלית".

"יש לי את הסטודיו הכי כיפי – הוא גם בעיר וגם בכפר". אורי פישרמן

בניגוד לקולות רבים שנשמעים בתחום, פישרמן לא מפחדת מקריסת האופנה המקומית בעקבות ריבוי רשתות האופנה הזולות. "אני לא יכולה להתחרות כל היום על הזול, זול, זול", היא אומרת, "אבל זה עושה אותך מאוד יצירתי. אני נלחמת פה והכול מאוד שביר, אבל זאת מלחמה בכיף – אתה נלחם על האמירה שלך, על המקום שלך. גם אני רוצה להרוויח כסף, אבל אני לא אשדוד אותו. לא ארוויח כסף דרך לקנות משהו בסין בדולר שישים ולמכור אותו פה ב-40 שקל. אני רוצה שאנשים שמגיעים לכאן ישלמו בכיף".

קולקציית הקיץ שלה, שתלויה על הקולבים בחנות, נוצרה גם היא מתוך אותן המחשבות שמעסיקות אותה. "הקולקציה באה בתקופה שהרגשתי שאני צריכה לעשות סדר בראש. רציתי מאוד לדעת מה אני רוצה – לא מה הלקוחות רוצים, לא מה קורה בעולם. חיפשתי את נקודת הייחוס שלי, והבנתי שיש לי צורך במשהו יותר אסוף. שלא יהיה פרום, שלא יהיה דהוי – לא גלאם, אבל גלואו. לכן בחרתי בחומרים שמשדרים תחושה אחידה, קווים ישרים. בדרך כלל אני פרומה ומרושלת, אבל התקופה הזאת כל כך מבלבלת ואנחנו כבר מרגישים פרומים ודהויים, אז הרגשתי שצריך משהו אחר. פחות שאלות פתוחות".

"הבגדים שלי הם בשביל להשתמש בהם, אבל הם גם אומרים עלייך משהו. סביב זה נוצרת קהילה"

הנגיעות הצבעוניות עד נוצצות מופיעות בפאייטים שמעטרים חולצות טי, בחגורות עם דוגמה וגם באוסף טלאים עם אבנים נוצצות שהיא מחזיקה בסטודיו, ועדיין מחפשת מה לעשות איתם. "היה לי חיפוש מעמיק למה צריכים אותי כאן", אומרת פישרמן, "למה אנשים מטריחים את עצמם לחפש פה חניה 45 דקות, להשאיר כאן את הכסף שהם עבדו קשה בשבילו. אני לא מדברת על מישהי שנכנסה לפה במקרה, אלא על נשים שחוזרות לכאן שוב ושוב.

"הבגדים שלי הם בשביל להשתמש בהם, אבל הם גם אומרים עלייך משהו. סביב זה נוצרת קהילה. כשמישהי קונה כאן טי שירט לבנה זה לא רק בגלל איך שהיא יושבת על הגוף – זה גם, אבל יש גם הזדהות עם המותג, איתי. זו החוויה שהבגד מעביר לך כשאת מוציאה אותו מהארון. ומבחינתי, כל עוד אנשים יושבים בעגלה שאני סוחבת – אני שם".

שלושה בגדים שיעזרו לנשום בקלות בימים החמים

1. חולצה מכופתרת בכחול ולבן, 285 שקל במקום 439 שקל

2. מכנסי פסים קצרים עם חגורה צבעונית, 295 שקל במקום 439 שקל

3. טי שירט חץ, 207 שקל במקום 319 שקל