בוקר. את פותחת את העיניים ומציצה בווטס-אפ. את מגלה ששלחו לך סרטון ומתעלמת באלגנטיות. בכל זאת, רק התעוררת. את מארגנת את הילדים ומתחילה בפיזורים בגנים ובביה"ס. את נכנסת לגן וכולם נועצים בך מבטים ומתלחששים. את מתחילה להבין שמשהו לא בסדר. לפתע מגיעה אמא של אחד הילדים ולוחשת לך משהו. את פותחת מיד את הווטס-אפ, רואה את הסרטון וחושכות עינייך. כוכב הסרטון הוא הילד שלך! הגננת החליטה לצלם אותו בפנים גלויות, עם ציור הרומז על התעללות מינית מצד אבא שלו (בעלך!)

נשמע לכם כמו תסריט דמיוני? ממש לא! בימים האחרונים מסתובב סרטון כזה בווטס-אפ, שאנשים מודאגים שלחו אלי, על מנת לשמוע את דעתי המקצועית עליו. בסרטון רואים ילד שצייר איבר מין גברי גדול ומסביר שזוהי תמונה של אבא שלו. כמובן שקמה סערה גדולה בקרב הורים, שכולם החליטו פה אחד: הילד ללא ספק עבר התעללות מינית.

 

חוסר אחריות שיכול להרוס משפחות

אני רואה את זה כמעט על בסיס יומי. את הקלות הבלתי נסבלת שבה אנשי מקצוע, הורים וסתם אנשים שלא הוכשרו לכך, מבצעים אבחון ושיפוט מהיר, שעלול להרוס חיי משפחה, על סמך משהו שהילד צייר על נייר ונראה חשוד. זה יכול לתפוס אנשים בכל מיני צמתים בחיים שלהם: זוג בתהליך פרידה או גירושים מכוערים, זוג שנמצא במצב זוגי רעוע או כאלו המצויים בסכסוך משפחתי עם הסבים. ברוב המקרים הגננת או איש המקצוע לא עושים זאת מתוך כוונת זדון, אלא מתוך רצון לשמור ולהגן על הילד, רק שלפעמים, בהיעדר מספיק מידע והדרכה מקצועית, הם מבצעים אבחון שגוי. הדברים עלולים להתדרדר ומשם קשה הדרך חזרה.

מספיק שמישהו יזרוק מילה ויחליט שיש התעללות וזה עלול לגרום לחקירה משטרתית מיידית. זה נכון. זה טוב כשיש דברים בגו, אבל כשזו היתה רק אזעקת שווא? הבושה, העלבון, ההכפשה... חוסר האחריות הזה בפירוש יכול להרוס משפחות שלמות.

 

לא רק איברי מין

חשוב לי להדגיש ולהבהיר: לא ניתן לאבחן ולהסיק מסקנות על סמך ציור אחר בלבד! ניתן לאבחן על פי כמה ציורים של הילד. כאשר בודקים מצוקות אצל ילדים, יש למעלה מ-80 סימנים אותם יש לבדוק. כאשר לדעתי קיים חשד סביר להתעללות מינית, אני מזמינה את הילד לסדרת מפגשים, שבהם אני בוחנת פרמטרים רבים ושונים ורק אז מסיקה את מסקנותיי. אנחנו מחויבים לנהוג באחריות כלפי הילדים שלנו! וגם כלפי המבוגרים שמגדלים אותם!

את כל זה אני כותבת מבלי להיכנס בכלל לבעיה האתית והמשפטית שבפרסום תמונה של קטין בפנים גלויות ואני תוהה מה יעשה הילד הזה כשהוא יגלה את הסרטון בעוד כמה שנים.

אז נכון, איברי מין בציורים "מקפיצים" באופן טבעי את המודעות ואת הדאגה של כולנו, א-ב-ל, ילד שעובר התעללות מינית כלשהי, לא יצייר רק איברי מין. כל עולמו קורס עליו ולכן יהיו סימנים רבים בתוך הציורים שלו. כמעט בכל ציור אפשר יהיה למצוא 10 סימנים וביחד, במספר רב של ציורים, יהיו עשרות סימנים של מצוקה.

 

צריך לחפש עוד סימנים

חלק מסימני המצוקה לאבחון, הם: רגרסיה ברמת הציור של הילד; שימוש בלחץ קיצוני חזק/חלש; ציור אלמנטים זעירים הצמודים לצדי הדף; קווי ציור שבורים ורועדים (ללא בעיה מוטורית אצל הילד); שימוש בצבע אחד ללא החלפה וגיוון בציורים.

שימו לב, כשילד במצוקה, הסימנים חוזרים על עצמם שוב ושוב. הם לא מופיעים רק פעם אחת בציור מקרי אחד. כאשר מזהים סימן מצוקה, הוא חייב להצטלב עם עוד סימנים ולכן שימוש בלחץ קיצוני חזק כמו שכתבתי כאן, לא מספיק בפני עצמו. צריך אותו בשילוב עם עוד סימנים.

מעבר לכך, נושא הציור משפיע על האבחון רק בסוף הרשימה, כי זה לא "מה" הילד מצייר, אלא "איך" הוא מצייר. לצערי, יש ילדים שמציירים פרחים, פרפרים וקשת בענן והם – דווקא הם עוברים התעללויות קשות. הבדיקה של "איך" הילד מצייר, דורשת מיומנות וניסיון רב ואם יש ספק – אין ספק – פנו לגורם מקצועי, כדי שכולנו נוכל לישון בלב שקט. בשורות טובות לכולם!