צבעים במקום עצבים: טרנד חוברות צביעה למבוגרים, מרגיע ובריא למוח

ג'והנה בספורד לא דמיינה שתמצא את עצמה ברשימות ההמתנה של "אמזון". הרשימות האלה הן המקבילה הווירטואלית של תורי הלקוחות, הממתינים בשקי שינה ברחוב כדי לרכוש את הסמארטפון החדש, ובמקרה של "אמזון", את הלהיט הספרותי הענק הבא.

בספורד היא מאיירת סקוטית, והספר שלה, "הגן הסודי" שהגיע לראש רשימת רבי המכר של "אמזון", אחרי מכירות של כמעט שני מיליון עותקים, הוא ספר צביעה למבוגרים.

הספר מכיל כמה עשרות איורים בשחור־לבן, עם הנחיות והגיגים מעטים בלבד, והוא הראשון בסדרה של ספרי איורים לצביעה שבספורד הפיקה מאז, והפכו אותה לגורו הרשמי של הטרנד החדש. בימים אלה יוצא בארץ (רשת "צומת ספרים") ספרה השני, Enchanted Forest.

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

בספורד לא המציאה את ספרי הצביעה למבוגרים, אבל האיורים שלה, מורכבים ומאוד מפתיעים, הוציאו את הטרנד הזה מהארון.

ספריה תורגמו לכ־20 שפות ועוררו גל של התלהבות שהציף את חנויות הספרים בספרים דומים. ב"אמזון" מוצעים למכירה מאות ספרי צביעה למבוגרים, בכל נושא וסגנון אפשריים, הנבדלים מחוברות הצביעה לילדים במורכבות, בריבוי הפרטים, במיומנות הטכנית הנדרשת כדי לצבוע אותם ובתכנים - שבחלק מהמקרים עוסקים בנושאים חברתיים ותרבותיים עמוקים.

בספורד ביססה את הציורים הראשונים שלה על גנים וארמונות אמיתיים בבריטניה. סבא שלה היה הגנן הראשי באחוזה רחבת ידיים בסקוטלנד, והיא נהגה לבלות אצלו את החופשות ואת חודשי הקיץ, ושם התאהבה בבריכות עם חבצלות המים, בערוגות הוורדים, במבנים המזכירים סיפורי אגדות ובחיות החורש, המופיעות באיורים שלה בכל מיני וריאציות מוזרות ומעניינות.

איריס פוגל בן חמו, בעלת הבלוג הפופולרי Colorfulway, עוקבת כבר שנים אחרי טרנדים מעוררי השראה בעולם ומחפשת סיפורים מרתקים שיש להם ערך מוסף לקוראיה.

היא רואה בספרי הצביעה "קפיצה כיפית של שעה־שעתיים למחוזות הילדות, הזדמנות להתבוננות פנימית והתמסרות למחשבות נעימות ורעיונות חדשים". כמנחה של סדנאות ציור היא מכירה את החששות והבושה של מי שרוצים לצייר אבל אומרים על עצמם "אין לי כישרון" או "אני לא יודע לצייר".

ספרי הצביעה הם בעיניה תשובה נהדרת לחוסר הביטחון הזה. "זה מתאים לכולם", היא אומרת. "לא צריך ידע, כל אחד יכול לצבוע וזה לא יקר - מספיקה חבילה של עפרונות צבע או טושים. בעזרת ספרים כאלה כל אחד יכול להגיע למקום שקט של יצירה, לפנות זמן לעצמו, להיכנס למצב רגוע, זמן איכות.

"כולנו עשינו את זה כשהיינו ילדים ומתישהו בחינוך שלנו ובסביבה התחרותית שבה אנחנו גדלים אנחנו מאבדים את זה, אבל אני מאמינה שבכולנו יש כמיהה לגעת בדברים שעשו אותנו מאושרים כשהיינו ילדים. ספרי צביעה מאפשרים לנו להעז, לקחת צבע ביד ולהתמלא השראה בלי שאלות של יפה או לא יפה, ואת התוצאה אנחנו יכולים לתלות על לוח ההשראה שלנו".

"אני צבענית שפוחדת לצאת מהארון"

ספרי צביעה למבוגרים רואים אור כיום בהוצאות מכובדות באירופה ובארצות הברית. ה"הפינגטון פוסט" האמריקאי מדווח על קבוצות שנפגשות בבתי קפה לבילוי משותף של צביעה רגועה. בארץ טרם נראו קבוצות מאורגנות כאלה, אבל בפורומים למלאכת יד ברשת מספרות צעירות על כך שהן מחביאות חוברות צביעה בחמ"ל הצבאי, כדי לצבוע במשמרות לילה.

"יפיפית", חברה בפורום, מספקת עצות לצביעה נכונה: חשבו על קונטרסט לפני תחילת הצביעה, בחרו סקאלת צבעים מוגבלת, שנו את היחס בין הצבעים וזכרו שכל הכללים האלה נועדו להפרה.

התגובות חלקן מגחכות, ואחרות מלאות הזדהות. "אני צבענית", אומרת לי בצ'ט גלית, שסרבה להזדהות לצורך הכתבה. "זה התחביב שלי. אני כל היום צובעת, אבל לא רוצה לצאת מהארון, כי אני פוחדת שיצחקו עליי. זה נחשב ילדותי".

דליה פונדק, מו"לית בעלת הוצאת "גימיק" מטבעון, דווקא שמחה לצאת לאור. בשנים האחרונות היא הוציאה חוברות צביעה של מנדלות, ציורים בתבנית מעגלית, שמקורן בתרבות ההודית (אך גם בתרבויות אחרות) ובמערב הן משמשות, מאז ימי קרל יונג, גם לאבחון וטיפול. צביעה של מנדלות אמורה להיות בעלת אפקט מדיטטיבי.

פונדק עיצבה וציירה בעצמה את המנדלות הללו, ובימים אלה היא בעיצומו של פרויקט חדש: חוברות צביעה למבוגרים שכל אחת מהן מוקדשת לנושא אחר. החוברות האלה הן בעיניה מתנה מוצלחת מאוד למאושפזים בבתי חולים, למשל, ולכל האנשים שזקוקים לנחמה ולעיסוק מרגיע. "זה יותר מוצלח משוקולד", היא אומרת. "אמא שלי בת ה־86 נעלבה כשהצעתי לה לעסוק בצביעה, כי היא חשבה שזה רק לילדים, אבל היא ניסתה ונהנתה נורא".

למה לצבוע אם אפשר לצייר?

"ציור דורש תכנון, מאמץ יצירתי שלא כל אחד מרשה לעצמו. אנחנו מאוד ביקורתיים כלפי עצמנו. מה שילדים עושים בצורה ספונטנית, מבוגרים חוששים לעשות. צביעה היא כניסה למקום מוגן, אנחנו יוצרים בתוך קווים שמישהו אחר הגדיר, ובתוכם יש לנו חופש, לבחור צבעים למשל. יש בזה משהו אינסטינקטיבי, מתיילד ומשחרר מאוד".

לשחרר לחץ, להפחית חרדה

אחת הסדרות הגדולות והפופולריות של ספרי צביעה למבוגרים שראתה אור לאחרונה באירופה, היא זו של הוצאת הספרים הצרפתית Hachette והיא נקראת "תרפיה באמנות" (Art-Thérapie). הסדרה כוללת 20 כרכים ובהם ציורי פרחים, פרפרים, חתולים ועוד. כולם מורכבים, מרובי פרטים ובפירוש לא נועדו לילדים.

באתר ההוצאה מצוטטים פסיכולוגים המשבחים את האפקט המרגיע של צביעה כזו, אשר משלבת בין החלקים החושבים שלנו (בחירת צבעים, תכנון מראש) למוטוריקה ודיוק (עבודה בתבנית).

דברים דומים אפשר למצוא בעיתונות הספרדית, שם מכונים ספרי הצביעה "משחררי לחץ". על כריכת רב המכר Coloréitor, ספר צביעה של המאייר אנטוניו פרגואס, כותב הפסיכולוג לואיס רוחאס מרכוס: "צביעה היא פעילות מנחמת, מעניקת שלווה, המאפשרת לנו ליהנות ולהשתחרר באופן זמני מטרדות היומיום. שעה־שעתיים כאלה אמנם לא יפתרו את הבעיות והדאגות שלנו, אבל הן יקטינו את עוצמת החרדה שאנחנו חווים".

לילך רוט, מטפלת באמנויות, בעלת תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה מלסלי קולג' בבוסטון, פחות מתלהבת מהטרנד. היא מטפלת בילדים ובמבוגרים בקליניקה שלה בכפר סבא ומעדיפה לאפשר למטופליה ציור חופשי ואינטואיטיבי, שאינו מוכתב על ידי דוגמה מוכנה מראש. "יש לי טראומת ילדות מהצורך להישאר בתוך הקווים", מודה רוט. "ואני בעד לצאת מהקווים בכל דרך אפשרית. בציור ובחיים".

המון מטפלים בעולם מתלהבים מחוברות צביעה.

"אני יכולה לראות את ההנאה שבלצבוע דוגמאות שחוזרות על עצמן. זה כיף גדול לצייר עם עפרונות וטושים. זה בוודאי מרגיע מאוד, ואני גם יכולה להבין שזה יכול להיות עוד כלי במגוון הכלים שאפשר להציע למטופלים, אם כי, כאמור, אני אעדיף לעבוד עם יצירה חופשית יותר".

ויש גם ציורים ארוטיים

ג'והנה בספורד לא הייתה הראשונה ליצור ספרי צביעה. כבר ב־1975 התפרסם בארצות הברית ספר צביעה של הצלמת טי קורין, שכלל דוגמאות של איברי מין נשיים לצביעה. הוא היה להיט אז, ומתברר שגם היום הוא ממשיך להימכר בקצב מעורר השתאות, אבל מטעמי צניעות ציבורית אמריקאית, לא זכה לאותה תשומת לב שלה זכו החוברות בסדרת "צביעה למבוגרים" (Coloring for Adults). מדובר בטריו של חוברות צביעה שהאיורים בהן מכילים רמזים מיניים בוטים, ומתארים סצינות כנות מאוד מהחיים: "איפה אני, מי זה לידי במיטה ואיך אני יוצאת מכאן עכשיו בלי שישים לב?", תוהה מי שהתעורר במיטה זרה אחרי ליל שכרות.

ברשת נפוצה גם תופעה המכונה "חילול חוברות צביעה" - מבוגרים מפרסמים ציורים מחוברות צביעה של ילדים, שהם צבעו אבל הוסיפו להם תוספות פרובוקטיביות, שמחקו כל שריד לתמימות הילדותית. למשל בבלוג: coloringbookcorruptions.com.

בחזית היותר רגועה נמצאים ספרי צביעה כמו Outside the Lines (מחוץ לקווים) של הוצאת פינגווין הנודעת, המכיל 100 איורים של ציירים נודעים, אמני רחוב, מוזיקאים ואפילו מעצבים של משחקי מחשב, או סדרת החוברות Between the Lines (בין הקווים), שמפיק הארגון האמריקאי RxArt ומפיץ בבתי חולים חוברות עם ציורים של ציירים עכשוויים נחשבים.

רב מכר יפהפה במיוחד הוא Fantastic Cities של הוצאת Chronical's Books האמריקאית, המכיל שרטוטים אדריכליים מרהיבים של ערים בעולם, ממכחולו של סטיב מקדולנדס. יותר מ־60 איורי ענק לצביעה בפורמט גדול במיוחד מתארים את מכמני ניו יורק, לונדון, טורונטו, טוקיו, איסטנבול ואפילו גוודלחרה.