ככה עושים חדשות: מגדל המדיה של מרדוק במרכז הסחר העולמי

מיד לאחר נפילת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, הרבה לפני שהאומה האמריקאית תתאושש מאירוע הטרור הקשה בתולדותיה, כבר ניבאו פרשנים וחזאים את התאוששותה המהירה של ניו יורק. וכך אמנם קרה. ל"מרכז הסחר העולמי", שנחרב בפיגוע, לקח זמן ממושך יותר להתאושש עקב עבודות התשתית המורכבות, תחרויות האדריכלים ובעיות אחרות שעיכבו את חזרתו לתפקוד מלא - והמשבר הפיננסי שהיכה בוול סטריט ב-2008 לא המריץ את התהליך. אך המשק האמריקאי התאושש, וול סטריט חזרה לסורה, ואם הביטוי האדריכלי לצמיחתה המחודשת של מנהטן אחרי הטראומה הוא מגדל אחר מגדל, אייקון אחר אייקון, סטארכיטקט (אדריכל-כוכב) אחר סטארכיטקט, הרי שגם מרכז הסחר העולמי הופך משנה לשנה לגבוה, נוצץ, מושך ועכשווי יותר – אולי יותר מכפי שהיה ערב קריסתו.

אסון התאומים וההנצחה:

משבצת אחר משבצת, המתחם מתאכלס ומשתפץ בכיכובו של "מגדל החירות" שנועד להחזיר לעיר את תהילתה. כעת מתברר מה עומד לעלות בגורל המגדל האחרון שייבנה במתחם: WTC 2. הבניין היה אמור להתאכלס איפשהו בין 2011 ל-2016, אך עקב המיתון שפרץ בינתיים והעימותים בין מחזיק הזכויות בקרקע, איש העסקים היהודי לארי סילברסטיין, לבין הרשויות, הבנייה כלל לא החלה.

• בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק 
  

באפריל פורסם ב"ניו יורק טיימס" כי זכויות הבנייה של המגדל, שיתנשא לגובה 80 קומות, מתוכננות לעבור מסילברסטיין לאיל התקשורת רופרט מרדוק ולבנו ג'יימס מרדוק, שקיבל ממש בסוף השבוע האחרון את מושכות הניהול של אימפריית "ניוזקורפ" לקראת פרישתו של אביו המייסד. המהלך של מרדוק, שאוחז ברשת החדשות המצליחה Fox News, בעיתון המשפיע "וול סטריט ג'ורנל" ובאחזקות מדיה נוספות ברחבי העולם, נראה ככזה שיחזק את דרום מנהטן כמרכז תוסס שמשלב שימושים שונים, לרבות תקשורת ומגורים, ולא רק משרדים של בתי השקעות ובנקים.

"זהו מהלך שמבסס את ההגמוניה התקשורתית בדרום מנהטן", אמר פרופ' מיטשל מוס מהמחלקה לתכנון ערים ב-NYU ל"ניו יורק טיימס". אחרי שאימפריית תקשורת נוספת, קונדה-נאסט, העתיקה לאחרונה את משרדיה למתחם, סבור מוס כי הוסרה אי-הוודאות סביב יכולתו של מרכז הסחר העולמי להשתקם ולהפוך שוב למנוע כלכלי. ''ניו יורק טיימס'' עצמו יישאר רחוק משם, בבניין שתכנן אדריכל-העל רנצו פיאנו לפני פחות מעשור, ברחוב 41 פינת השדרה השמינית.

גובהו של הבניין 408 מטרים, מה שימצב אותו כמגדל השלישי בגובהו בעיר (432 Park Avenue הוא השני והראשון הוא מגדל החירות. אמפייר סטייט בילדינג מידרדר למקום הרביעי). הבניין יורכב משבע תיבות, וכל חלק בו ישמש לפונקציה אחרת. כל תיבה קטנה יותר מהתיבה שעליה היא מונחת. חברות המדיה של מרדוק יאכלסו למעשה רק את החלקים התחתונים של המבנה, ואת החלקים העליונים מבקש סילברסטיין להשכיר לדיירים אחרים. בבסיס המגדל לובי ששטחו 740 מ"ר, והוא יחובר למרכז התחבורתי החדש של דרום מנהטן (פרטים בסוף הכתבה). ברחבי המבנה ישולבו מרפסות חיצוניות ששטחן הכולל הוא 3,530 מ"ר. החללים הציבוריים שישרתו את העיתונאים ועובדי ניוקורפ יכללו מגרשי כדורסל, מסלולי ריצה, קפיטריות וחדרי הקרנה, ומהם תהיה גישה ישירה למרפסות.

במשרדו של אינגלס, שבגיל 40 כבר חתום על שלל פרויקטים מפורסמים כמו פארק Superkilen ותכנון הביתן הדני בתערוכת expo 2010, נוהגים לחפש הברקות צורניות. אינגלס, שהפך למומחה עולמי לפרזנטציות מלהיבות וניסוח קונספטים אדריכליים, לא יחמיץ את ההזדמנות להטביע את חותמו הכריזמטי באתר העירוני המרכזי בתבל, וממשרדו יוצאת אנימציה מסוגננת בכיכובו, שבה הוא מציג את המונומנט החדש.

2 World Trade Center in New York City, a BIG design, Squint/Opera production from BIG on Vimeo.

מתכנני המגדל, שמשתרע על פני 260 אלף מטרים רבועים, מתיימרים לייצר כאן "כפר אנכי", כהגדרתם, שמשלב את בנייני האבנים האדומות של שכונת היוקרה טרייבקה, שנמצאת מצפון לאזור הפיננסי של מנהטן, עם מגדלי הזכוכית העכשוויים שמאפיינים את התאגידים הגדולים.

כשטרייבקה פוגשת את מגדלי העסקים

האחרון במגדלי המתחם

חודשיים לאחר הפיגועים הקים מושל ניו יורק, ג'ורג פטאקי, את החברה לפיתוח דרום מנהטן. החברה ערכה כעבור שנה תחרות אדריכלים לתכנון תוכנית האב הגרנדיוזית למתחם, תחרות שאליה הוזמנו שבעה צוותים בינלאומיים ובהם נורמן פוסטר, דניאל ליבסקינד ו-SOM, וגם "נבחרת חלומות" שכללה את פיטר אייזנמן, ריצ'ארד מאייר וצ'ארלס גוואת'מי (יוצאי "החמישייה הניו יורקית") בשיתוף סטיבן הול.

בפברואר 2003 הוכרז ליבסקינד, שמזוהה עם תכנון אתרי הנצחה (כמו המוזיאון היהודי בברלין), כזוכה הגדול. הצעתו, שנקראה "יסודות הזיכרון", לא עברה בשלום את משוכות ההתנגדויות וידעה שינויים נרחבים, בעיקר עיצוביים. הסכמה הכללית, הנוכחות העירונית של התוכנית ושניים מהעקרונות הבולטים שלה נותרו ללא פגע: "מגדל החירות", שתכננו SOM ושמיתמר לגובה 1776 רגל (כשנת הקמתה של ארצות הברית, 541 מטרים כולל הצריח), נותר הגבוה ביותר במתחם. טביעת הרגל שנשארה ממגדלי התאומים החרבים נשארה כאנדרטה לחללי הפיגועים, מבלי שתמוסחר.

מפת המתחם (מתוך wikipedia.org)

מרכז הסחר העולמי הפך לאתר בנייה לוהט. המגדל הראשון שהתרומם בו הוא WTC 7, שממוקם למעשה מחוץ למתחם המרכזי שתחום ברחובות Liberty, Church ו-Vesey. המגדל בתכנון SOM נחנך ב-2006 ובו 52 קומות. מגדל WTC 4 בתכנון האדריכל היפני פומיהיקו מאקי, שגובהו 74 קומות, נחנך ב-2013. בשני המקרים מדובר במגדלי זכוכית פשוטים יחסית, שמרגיעים את הרעש החזותי של האייקונים המתחרים ביניהם בסביבה. מגדל נוסף בבנייה ואיקוני מעט יותר הוא WTC 3 בתכנון ריצ'רד רוג'רס (מרכז פומפידו בפריז) ושותפיו העכשוויים, Graham Stirk ו- Ivan Harbour). המגדל, שגובהו 80 קומות, עתיד להיפתח ב-2017.

WTC 7. הראשון שהוקם (צילום: Sweeneyr, cc)

WTC 4. חבר נוסף במתחם (צילום: Deepen03, cc)

שני מתחמים שקידומם עוכב הוא מגדל WTC 5 ומשכן אמנויות הבמה, שתכנן פרנק גרי, מי שנותק מהפרויקט אשתקד. מלבד המגדלים ואתרי הזיכרון באתר מוקמים גם פרויקטים תחבורתיים משמעותיים, כשמעורר המחלוקת ביניהם הוא מרכז התחבורה שמתכנן האדריכל הקטלאני סנטיאגו קלטרווה. תקציב בנייתו של "מרכז התחבורה היקר ביותר בעולם" הוא 3.74 מיליארד דולר. לאחרונה נחנכה תחנת הרכבת התחתית Fulton Street, סמוך למרכז הסחר העולמי, שאמורה לשרת 300 אלף נוסעים ביום.