בניין ללא תורמים באוניברסיטת ת''א: ''הבניין הצומח'' שיוקם בלב הקמפוס

רקנאטי, פורטר ובוכמן הם שמות של נדבנים יהודים עשירים, שידועים לכל מי שלמד או לימד באוניברסיטת תל אביב כפקולטות ובתי ספר ברחבי הקמפוס. ללא תרומותיהם של אותם אנשים לא היה תקציב להקמתם של הבניינים בקמפוס, וזו השיטה הרווחת בכל האקדמיות במדינה (וגם במערכות ציבוריות אחרות).

באופן חריג, החליטה האוניברסיטה לנסות שיטה אחרת: "בניין צומח" שאין לו תורם, והוא יצמח בשלבים ככל שיתקבלו תרומות ו/או מימון אחר שיעמוד לרשותה. "לא תמיד יש תורמים שנותנים 25 מיליון דולר לבניין אחד", מסביר סמנכ"ל הבינוי של האוניברסיטה, עופר לוגסי. "לפעמים תורמים קומה לנושא מסוים, שגם לא דורש הרבה שטח". המגרש הנבחר אותר במיקום מרכזי בלב הקמפוס, מאחורי הספרייה המרכזית וספריית וינר (סמוך למדשאה המרכזית). כדי להימנע מזלילת שטחים ירוקים פתוחים בקמפוס, הוחלט על בנייה לגובה וזומנו ארבעה משרדי אדריכלים להתמודדות סגורה.

לוגסי מסביר, כי שלושה מארבעת המשרדים מנוסים בתכנון בקמפוס הגדול ברמת אביב: קייזר-קייזר–לקנר, שתכננו את מעונות ברושים; יובל קדמון, שתכנן את מתחם הסנאט; ופרייס-פילצר-יעבץ, שתכננו את בניין ווב לשפות. המשרד הרביעי היה "יובל כנעני אדריכלים", משרד צעיר ביחס לאחרים, אך היכרות מוקדמת עם האוניברסיטה הייתה לו בשיפוץ הפקולטה לרפואת שיניים. הצעתו זכתה לאחרונה בתחרות " "The Plan Award - perspective 2015 במילאנו.

לוגסי מנמק את הבחירה בכך שמדובר בבניין לא רגולרי, שיוכל לתפקד גם בשלבי הבנייה השונים ולא רק בסוף הדרך. "הבניין ורסטילי וכל קומה עובדת בפני עצמה", הוא סבור. "זה נותן ביטוי עצמאי לכל קומה וקומה. מאוד התלהבנו מההצעה שלהם, אף פעם לא עשינו בניין כזה". 

שלוש קומות, שתי קומות, שלוש קומות

המבנה עתיד לקום בשלושה שלבים: שלב א', בתקציב של כ-22 מיליון שקל, יכלול שלוש קומות; שלב ב', בתקציב של כ-12 מיליון שקל, יוסיף שתי קומות; ושלב ג', בתקציב של כ-17 מיליון שקל, עם שלוש קומות אחרונות. מבחינת שימושים, ייבנו בשלב הראשון שני חלקי מבנה - אגף רישום ומינהל תלמידים (פונקציה ציבורית שחסרה בקמפוס), ואגף כיתות ואודיטוריום ל-150 סטודנטים. אטריום יקשר בין שני החלקים, שיחוברו גם בגשרים שיעניקו מבטים בין קומה לקומה.

למבנה, ששטחו הסופי יהיה כ-4,000 מטרים רבועים, אין גבולות מוחלטים בדומה לשאר המבנים בקמפוס התל אביבי. לכן, האדריכלים עיצבו מחדש את שבילי הגישה לבניין ובחרו בתכסית שחוסכת ביטול של מקומות חניה. זה יהיה מבנה בטון, שבשלב הראשון שלו תיעשה יציקה בשטח, בעוד שהקומות הצומחות מתוכננות להיבנות בשיטה טרומית (חלקי המבנה יובאו לאתר כשהם מוכנים להרכבה).

הפרופורציות של שלוש הקומות הראשונות הן 1:3, האורך כ-45 מטר והרוחב 16 מטר. הקומות הצומחות העליונות קטנות יותר מקומת הקרקע, ששטחה 670 מ"ר, ושטחן המתוכנן הוא 400-500 מ"ר. התכנון הפנימי של הקומות גמיש, ואמור להיות מותאם בהמשך. מעטפת האודיטוריום שונה מיתר המבנה כדי לייחד אותו, והגג של האולם ייתחם במדרגות פנימיות וחיצוניות למבנה, כדי לייצר נקודות מפגש חדשות.

שלב ראשון (שרטוט: יובל כנעני אדריכלים )

שלב ב' (שרטוט: יובל כנעני אדריכלים )

שלב ג' (שרטוט: יובל כנעני אדריכלים )

שלושה גרמי מדרגות יעמדו לרשות התלמידים, המרצים, העובדים והאורחים - שניים בתוך מבנה הכיתות, ואחד במבנה הרישום. הפיצול יאפשר להשתמש בקומות הראשונות גם כאשר ייבנו הקומות הנוספות בעתיד. התזוזות במפלסים השונים נועדו לייצר גמישות, פתחים וחללים בגדלים שונים, אזורי מפגש ושהייה בפנים ובחוץ בכל הקומות, והצללה על כל קומה (החזית המרכזית פונה מזרחה, מה שמבטיח קרינת שמש חזקה).

תחרות נוספת בפקולטה למשפטים

במקביל עורכת האוניברסיטה תחרות נוספת, לתכנון מבנה שירחיב את הפקולטה למשפטים. גם במקרה זה הוזמנו להתמודד שלושה משרדים ותיקים - ניר-קוץ, מייזליץ-כסיף, קנפו-כלימור - ומשרד רביעי צעיר: איכהולץ ענתבי.