הדפסה
לכתבה באתר
מאת הילה לוטן, מגזין ''שפת רחוב'' ב-Xnet
בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוקמו על קו התפר הירושלמי, בסמיכות לשכונת מוסררה, באסטות אבטיחים. הן הפכו את שטח ההפקר למרחב ציבורי פעיל, שהפך מדי קיץ לזירה של מפגשים בין תושבים ועוברי אורח משני צידי העיר. הזיכרון הזה היה נקודת המוצא של הפרויקט "נקודת מפגש" של קבוצת מוסללה, שמתקיים זו השנה השלישית, ומבקש לחזור על אותו מפגש של תרבויות, עמים, שפות, ריחות וטעמים, שכל כך מאפיין את ירושלים.
"מוסללה" היא עמותה הפועלת מאז 2009 ומאגדת אמנים ופעילים חברתיים, תושבי מרכז ירושלים. העמותה פועלת ברחבי העיר בתחומי אמנות, חברה וקהילה, מתוך אמונה בכוחה של היצירתיות לסייע לדיאלוג בין אנשים, קבוצות, קהילות ולאומים, באופן שמשנה דרכי חשיבה והתנהלות של החברה. השנה, "נקודת מפגש" מתקיים במסגרת פסטיבל ישראל שנפתח השבוע (28.5). הפרויקט פועל בתוך מבנה זמני, שיוקם מתחת לגשר שבין שכונת הקטמונים, בית צפאפא ושכונת פת. מלבד באסטת אבטיחים תהיה גם במת מופעים ולצידה חללים למגוון פעילויות.
את המבנה תכננו סטודנטים לאדריכלות מהאוניברסיטה הטכנית של ברלין, בהנחיית האדריכל כריסטופר ברליאב, והם מגיעים ארצה כדי להקים את המבנה בשיתוף התושבים והשותפים הישראלים בפרויקט. המיקום הספציפי נבחר, לדבריו של מתן ישראלי, מנהלו האמנותי של הפרויקט, "לאחר חיפוש מקיף אחר נקודה שיש בה ממד נייטרלי - כלומר, לא משויכת לאף קהילה, אבל נמצאת בנקודת חיבור בין קהילות. באסטות האבטיחים של שנות ה-70 הוקמו בשטחי הפקר והפכו את הוואקום שמאפיין אזורי גבול למרחב שמאפשר מפגש. הגשר שמתחתיו נעבוד הוא נקודת גבול לא רשמית בין קהילות, וזה משתקף במה שקורה שם, החל בכתובות הגרפיטי וכלה במצבו המוזנח של המקום, בעוד ששני צדי הגשר פורחים ומוריקים. אחת ממטרות הפרויקט היא לשנות את חוויית הגבול הפיזי שהגשר משדר למרחב מזמין ונעים".
מה המשמעות של באסטת אבטיחים?
ישראלי: "נתחיל מהשם. 'באסטה' בא מהמלה הערבית 'בסיט' = 'פשוט'. הפשטות היא מוטיב מרכזי בדרך ההקמה והניהול של הבאסטה, שמחייבת שימוש בזמין, במקומי ובזול. זו הרוח שאנחנו מנסים להעביר בבאסטה שלנו, אבל הניסיון לשמור על פשטות באופן מודע יכול להיות מורכב. האבטיח הוא הפרי הכי גדול, והוא מחייב אותנו לחלוק את החוויה אחד עם השני; הרי אף אחד לא יכול לסיים אבטיח לבדו. זה גם פרי שמסמל קיץ, חופשה, אקזוטיות, חוף ים ושאר הקשרים משמחים, וגם הוא פרי מאוד 'פשוט' – בסך הכל מים וסוכר עטופים באריזה טבעית. האבטיח גם קשור היסטורית למחאה. בזמן העבדות של השחורים בארצות הברית הוא היה מפלטם של העניים. גם עבור הפלסטינים הוא בעל הקשרים לאומיים: בשנות ה-90 נאסר על אמנים לצייר את דגל פלסטין באופן מפורש, והאבטיח היה סמל בצבעי הלאום".
כיצד נוצר הקשר עם הסטודיו הגרמני? איך עבד שיתוף הפעולה איתם?
"האדריכל כריסטוף ברליאב ואני הכרנו בקבוצה שהתחרתה בפרויקט '72 שעות פעולה אורבנית' בביאנלה בבת ים, וזכינו במקום הראשון. נפגשנו שוב בכנס בברלין וחשבנו על אפשרות להקים את הפרויקט בפעם השלישית. כריסטוף הגיע לארץ, ויחד החלטנו על המיקום מתחת לגשר. אחר כך נפגשנו עם שותפים פוטנציאליים והתחלנו מחקר. הקמנו קבוצה בפייסבוק שאיגדה את השותפים לתכנון, ולבסוף נערך מרתון תכנון כחלק מקורס. נבחרו אליו 10 סטודנטים מצטיינים - חמישה גברים וחמש נשים - שיגיעו לארץ לבנות את הפרויקט".
את הבנייה מובילים אמנם הגרמנים עם הצוות של מוסללה, "אבל אנחנו מזמינים אנשים וקבוצות לחבור אלינו", אומר ישראלי. "מבחינתנו מדובר בחלק היותר יצירתי של הפרויקט. אנחנו נעזרים בכלים ובידע של 'הסדנה במוסללה' שכל השנה מהווה סטודיו פתוח עבור תושבי ירושלים".
"נקודת מפגש" מתבסס על ארבעה עקרונות מובילים: מרחב ארעי/זמני, שמתוכנן בהתאם לצרכי המקום, כשהתכנון לוקח בחשבון שהקמת המבנה משלבת אנשי מקצוע ומתנדבים מקומיים; בנייה סביבתית, שמשתמשת בחומרים מקומיים הניתנים למיחזור ושאינם מכילים חומרים רעילים; מגוון תרבותי, כשהמבנה ותכני האירוע מהווים מצע לפעילויות רב-תרבותיות, החל מהקראת שירה, דרך הקרנת סרטים ועד אכילת אבטיחים; ומרחב פתוח, שמזמין את כולם לבוא ולהשתתף.
"מתוכננות פעילויות רבות", אומר ישראלי, "וביניהן סדנאות יצירה, ג'ם סשן בהובלת ההרכב הישראלי-פלסטיני ווסט אל-טאריק, מעגל שירה ערבי-יהודי עם אנסמבל גיל רון שמע, גיוס המונים – דיון וקריאת שירה - מופע קסמים של קווין ספנסר מארצות הברית, סדנת תנועה ואלתור עם אורון אליאור, הצגה של תיכון בית צפאפא והתיכון הניסויי בהנחיית אדם יכין, לי לוריאן ותיאטרון הברווז, וגם הקרנה של גמר ליגת האלופות. מבחינת פעילויות אקראיות, יש אינסוף אפשרויות. המפגש יכול להיות גם מאוד טעון: אנחנו מקווים שהוא יעבור בשלום, בשלווה ובשמחה, אבל אין באמת אפשרות לשלוט במציאות, וברגע שנוצר דבר, יש לו חיים משל עצמו".
ירושלים היא עיר ייחודית, וכך גם האתר שבחרתם. קשה להאמין שיש עוד סיטואציה כזו בעולם. אפשר לשכפל את הפרויקט במקומות אחרים?
"בוודאי. בשנה הבאה יש כוונה ליצור אירוע מקביל בטורונטו, ויש גם רעיון להציג את הפרויקט בביאנלה לאדריכלות בוונציה כשיתוף פעולה גרמני-ישראלי. נרצה לראות אותו כפרויקט עולמי, שבו בכל עיר מתקיים אירוע מקביל בהובלה של כוחות מקומיים ויצירתיים. פסטיבל גלובאלי-לוקאלי".
>> אירועי "נקודת מפגש" ייפתחו ב-4 ביוני. לפרטים: www.muslala.org
