תצוגת הדפסה של -- גינה על הגג ובריכה אל הנוף: וילה שמשקיפה אל עצי אקליפטוס ותיקים

אחרי 18 שנים באנטוורפן, החליטה משפחת סיני לחזור ארצה ולהשתקע ברמת השרון, עיר נעוריה של האם, מיכל קינן-סיני. היא מעצבת פנים וטקסטיל, בעלה הוא יהלומן, ויש להם שתי בנות (18 ו-16). תהליך התכנון מול האדריכל צבי גרש החל בשלט רחוק, כשהיו עדיין בבלגיה, והבנייה נמשכה שנתיים.

בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

גרש תיכנן את הפרויקט בהשראת האדריכל האמריקאי ריצ'ארד ניוטרה, שתיכנן בין היתר את "בית פון שטרנברג" בעמק סן פרננדו בקליפורניה, שבו התגוררה הסופרת הנודעת איין ראנד. ניוטרה הדגיש את הנוף: בתיו מתאפיינים בחלונות גדולים במיוחד. הזכוכית מהווה כמחצית מחזיתות הבית של משפחת סיני, שפונה לעצי אקליפטוס המשתקפים בבריכה.

רצפת טרצו בחוץ ובפנים, ודגש על הגינות (צילום: עמית גרון)

350 מטרים רבועים המחולקים על פני שלוש קומות, נבנו על מגרש ששטחו כחצי דונם. גם החוץ וגם הפנים רוצפו בטרצו, "החומר היחיד שיודע לעבור מהפנים לחוץ בלי שינוי בגוון", מסביר גרש. ההיבט התכנוני החשוב ביותר מבחינתו הוא הגינות: "הבית מורכב משלושה גנים: הגן שמקיף אותו, גן נסתר שממוקם בסמוך למרתף וגינת גג". ברחבי הבית פוזרו פריטי אמנות שמוסיפים צבע ועניין; האם החזיקה גלריה לאמנות עכשווית באנטוורפן, והשקיעה בכך בביתה.

קומת הקרקע (160 מ"ר) היא דו-מפלסית. המבואה נפתחת לפינת אוכל שלצדה ארון יין, מוטמע בקיר. צדו האחורי של הארון בולט החוצה מתוך החזית שפונה לרחוב – תוצאה של טעות תכנונית שהוחלט להשאיר. "מעז יצא מתוק", אומרת קינן-סיני, "כך ארון היין לא מקטין את החלל וגם בחזית נוצר משהו יפה". בנישה שנוצרה היא מיקמה טוטם שנקנה בשוק הפשפשים.

בעומק התמונה: מימין מבואת הכניסה, משמאל המטבח (צילום: עמית גרון)

נתחיל במטבח ופינת האוכל. משטח עבודה של ממש לא תראו כאן: יש רק אי וארונות קיר גבוהים וסגורים, המסתירים עמדות עבודה, מקררים ומכשירי חשמל. דלתות הארונות בגוון ירוק-אפור מבריק, המגיב לעוצמת האור. האי צבוע בגוון אפור-מט ונירוסטה. שולחן האוכל המשפחתי הצמוד למטבח עשוי עץ אגוז, שממנו עשוי גם מקרר היין.

המטבח. ארונות גבוהים מסתירים את כל כלי המטבח ומכשירי החשמל. לדלתותיהם גוון ירוק-אפור, שמגיב לעוצמת האור (צילום: עמית גרון)

כמה מדרגות מובילות למפלס העילי של קומת הכניסה, שבו פינת קריאה, קיר ספרייה בהיר ודומיננטי וסלון. חלונות ענק עוטפים את הקומה כולה (אורך המפתח הגדול ביותר הוא 17.5 מטרים, ללא עמודים) ופינת הישיבה מוקפת חלונות משני הכיוונים.

לצד הספרייה הגדולה וספת הקריאה נמצא גרם המדרגות. מכאן יורדים למרתף שבו מבואה, מטבחון וחדרי הבנות:

המבואה של קומת המרתף, שבה יחידת הבנות. בעתיד תהיה להן כניסה נפרדת (צילום: עמית גרון)

האור חודר באמצעות חצר אנגלית (פתחים עיליים, שבמקרה הזה הם נמצאים באחת הגינות) וחלון-סרט שפונה לבריכה. הבנות נהנות מפרטיות, ובעתיד יוכלו גם להיכנס למרתף דרך כניסה נפרדת. מיחידת הבנות יש ירידה נוספת, לחניה ולמרתף יין שייחודו בכך שהוא מורכב מארגזי היין עצמם.

הקומה העליונה, שאליה עולים במדרגות שעשויות פלדה ועץ, היא יחידת ההורים, ששטחה 60 מ"ר. גרש מכנה אותה "טלוויזיה" – משום שהיא ממוסגרת בפאנלים גדולים, הנקטמים בזווית חדה של 30 מעלות, באופן שמזכיר טלוויזיה ישנה. הקומה מזכירה בפרופורציות שלה את קומת הכניסה, חורגת ומצלה עליה במקצת.

חדר העבודה פתוח לגרם המדרגות. על הקירות, בין השאר, ציור של עיניים פרי מכחולה של בעלת הבית (צילום: עמית גרון)

יש כאן חדר עבודה שפתוח אל גרם המדרגות, חדר שינה וחדר רחצה. רפפות עץ אנכיות וגדולות מצלות על הפנים. הספרייה בחדר העבודה עשויה עץ אגוז מסיבי ומתכת קלה, ומונחים עליה קקטוסים שמזכירים את הגינות סביב הבית, יחד עם חפצים שנאספו במרוצת השנים. את שולחן העבודה עיצב הבלגיMAARTEN VAN SEVEREN, מאחורי השולחן שני צילומים של MALICK SIDIBE ומעל המדרגות ציור שחור-לבן גדול וציור שמן (זוג עיניים) שציירה קינן סיני עצמה.

רפפות עץ מסננות את האור בקומה העליונה (צילום: עמית גרון)

גינת הגג. הקומה נראית כמרחפת מעליה (צילום: עמית גרון)

חדר העבודה כמו מרחף קומת הכניסה, ואפשר לצאת ממנו במדרגות פח לגינה אינטימית על הגג, שעליה פוזרו מדרכי שיש-קררה, חצץ וצמחים סוקולנטיים. מכאן אפשר ליהנות ממראה מלא של גני הבית, הבריכה והשכונה.

המסדרון בקומה העליונה. מימין חדר השינה (צילום: עמית גרון)

חדר השינה עוצב בצבעים טבעיים ובהירים, על הרצפה פרקט ולאורך הקיר בגב המיטה משטח עץ. חדר הרחצה חופה באבן סילק ג'ורג'ט אפרפרה. מסביב לכיור שעשוי קוריאן נבנה ארון שמהדהד את האלמנט החוזר בבית: קוביות לבנות. לאמבטיה יש חזית עץ, שמאזנת את הקור של הקוריאן, וגם כאן עציצים עם צמחים סוקולנטיים.