הדפסה
לכתבה באתר
סיבוב בכמה חנויות בגדים הבהיר לי לאחרונה שהבוהו שיק תפס חזק. גלביות, חולצות מודפסות שריח הודו עדיין דבק בהן והמון פרנזים מבהירים ששנות ה-60 והמראה הזרוק, האקלקטי והלא מתאמץ עדיין כאן. וכמו תמיד, קל למצוא הקבלות בין הלבשה להלבשת בתים.
בחודשים האחרונים המראה הנינוח, ה"לא מעוצב מדי", נראה לא רק במגזיני העיצוב, אלא גם בקולקציות החדשות בחנויות. יותר חומר ופחות צבע. הרבה סטיילינג שמתמקד בטקסטורות ופחות בשילובי צבעים, בייחוד כשהחומרים - עד כמה שניתן - טבעיים.
JHID, משרד האדריכלים של ג'סיקה הלגרסון (שווה לעבור על העבודות המקסימות שלהם, בפרויקטים פרטיים וציבוריים כאחד) עיצב מסעדה מקסיקנית בחלל תעשייתי מאתגר, עם תקרות גבוהות. במחקר שעשו, הם כותבים, נתקלו בתמונה של שוק מקסיקני, כשבגובה תלויות המון סלסלות בגדלים שונים. הן היו ההשראה לגופי התאורה, במקבצים שונים מעל לשולחנות.
כדי להשיג תחושה אינטימית חמה ומזמינה, חילקו את החלל התעשייתי הגדול בעזרת מחיצות מחבלים מתוחים. החבל נראה כמו חלק מאותם סלים קלועים.
גם המעצב ירון טל בחר בחבלים כדי לחלק את מסעדת "טייגר לילי" ברמת החייל. גם שם נעשה שימוש בסלסלות קש, הפעם הן מזכירות את הכובעים הויאטנמיים והשווקים שם. הסלסלות מוצגות על מדפים במסעדה, והחבלים מחלקים את החלל לאורך ולגובה:
וכמו שזה הולך, מהמסחרי אל הפרטי - יותר ויותר בתים בוחרים עכשיו גופי תאורה מקש - לא זה הקלוע במדוייק והמעובד בקפידה, אלא גופים דמויי סלסלות, כמו הגוף האוורירי הזה של של איקאה:
בעיני, יותר משזו "חזרה לטבע" או עיצוב ממניעים סביבתיים, המראה הטבעי הוא ה"זרקתי על עצמי משהו" של הבתים. מראה לא ''מעוצב" מדי, שמשרה אווירה נינוחה ורגועה. לא שונה מללבוש גלבייה.
גם השפה שלנו מתייחסת לזה: המונח "טבעי" עומד בניגוד ל"צבוע". ואנחנו לא רוצים בתים צבועים. חומרים טבעיים מביאים את הצבעים שלהם, שמזוהים עם החומר שהם: קש, חבל, כותנה, פשתן, אבן, כשהצבע היחיד הבולט הוא ירוק - של צמחייה (עליה כתבתי בפוסט הקודם).
הצמחייה שנכנסת שוב הביתה דומה למגמה עם הרהיטים: עד עכשיו החומרים הטבעיים היו בחוץ. לאחרונה אנחנו רואים יותר כסאות קש ואפילו ספות קש בפנים. חומרים ועיצובים שמתאימים לחצר מכניסים את הנינוחות שלה לסלון.
רבים מהכלים שמשמשים לצמחייה בבית הם כלי קש, כמו העציץ המקסים הזה, מהבלוג השוודי Begnt Garden. בשילוב מושלם, הקקטוס המרשים והסל היפהפה מכניסים עדינות וחום לחלל שיכול להיות קר (ומנוכר?), עם הרבה לבן מבריק וחלק:
כסאות בשילוב של קש ועץ אפשר למצוא גם בארץ, בין השאר בקסטיאל AS IS, גם בגוונים טבעיים:
הגוונים שמצוותים לחומרים הטבעיים יהיו לרוב שחור ולבן בלבד. הפשטות ניכרת גם בשימוש בחומרים מעשה ידי אדם, אבל בצורה שאינה מסתירה את החומר: גופי תאורה תלויים על חוטים גלויים, פרזולים זוויתיים מברזל שחור או פליז חשוף.
חלק מתחושת הנינוחות קשורה לטכניקה: לרוב, החומרים הטבעיים מכניסים גם מלאכות מסורתיות אל הבית - וזה תמיד מוסיף תחושה אינטימית של מגע יד אדם, חומרים שמזמינים לגעת בהם, להתפעל מהעבודה שנעשתה.
תצוגה של כמה פריטים על הקירות מעצימה את האפקט שלהם. כך נתקלתי לאחרונה לא מעט באוספים תלויים, שעשויים מחומרים טבעיים.
דרך טובה לדעת שתופעה שנתקלתם בה היא טרנד של ממש היא קולקציות שבאיקאה מוציאים במהדורה מוגבלת. גם הפעם הם אינם מפספסים את הטרנד, ומתגברים את סלסלות האחסון שלהם בצורות ובצבעים חדשים (ובעבודת יד תוצרת הפיליפינים). גם בסלסלות רוב הצבעים טבעיים, בתוספת של שחור בלבד.
חברה יצירתית שלי השתמשה בסלסלה הפוכה כזו בתור הרהיט לצד המיטה שלה - רעיון מבריק שמכניס קלילות למרובעות הרווחת בחדרי שינה.
גם בקולקציית הקיץ, שהושקה בשבוע העיצוב בסטוקהולם, משולבים חומרים כמו קש, שעם וזכוכית. הקולקציה עוצבה בידי אילסה קרופורד.
כמו כל טרנד אחר - למרות שקש מתקשר אצלנו עם מדינות עולם שלישי, ומדינות עולם שלישי מתקשרות עם מחירים זולים - סלסלות קש או סלסלות קלועות אינן תמיד זולות (ולא כולם סובלים את הריח שלהן). מצד שני, מספיק שתצטיידו בגוף תאורה וכמה קופסאות או סלסלות כאלו, כדי להכניס לבית שלכם מגע חם וזרוק של "שיק בוהמייני".
