הדפסה
לכתבה באתר
כבר יותר מחודש אני עוקב באינסטגרם אחרי 36DaysOfType - פרויקט שהזמין יוצרים מכל העולם להעלות בכל יום את הגרסה שלהם לאחת מאותיות הא"ב הלועזיות (וגם ספרות). לכבוד סיומו ראיינתי את Nina Sans & Rafa Goicoechea, שעומדים מאחורי היוזמה המשמחת ועושים זאת כבר בפעם השנייה.
״נינה התחילה בפרויקט צילום שבו כל יום צילמה תמונה", מספר ראפה. "לאחר מכן אני התחלתי בפרויקט דומה, שבו יצרתי בכל יום איור אחר. בסופו של דבר הבנו שקריאטיבית זה עוזר לנו להיות מעצבים טובים יותר, לדחוף את עצמנו קדימה. משם החלטנו לעשות בפעם הראשונה את הפרויקט הזה, 36 ימים שבהם מעצבים אות או מספר בכל יום. בשם אהבתנו לטיפוגרפיה ואיור איגדנו כמה חברים מברצלונה ויצאנו לדרך״.
בפוסט שפרסמתי כאן עם תחילת הפרויקט בחרתי כמה הצעות שאהבתי מהאותיות A עד E. הפעם נמשיך מ-F עד הסוף:
ראפה (33) ונינה (29), שחיים ועובדים בברצלונה השמשית, מספרים שגם הפעם הראשונה הייתה מוצלחת. ״הפרויקט אמנם התחיל מקבוצת החברים הקרובה אלינו, אך מהר מאוד התפשט בספרד וגם במדינות דוברות ספרדית אחרות, בעיקר בדרום אמריקה״. בסיבוב הראשון הועלו כ-500 אותיות עם התגית # Hashtag בכל יום, לעיונם של האוצרים. מתוכם ראפה ונינה בחרו את האותיות שכיכבו בחשבון האינסטגרם שלהם.
״בפרויקט הנוכחי מועלות פי שלוש אותיות ביום מבפעם שעברה - בממוצע 1,500 אותיות. אנחנו כל היום על הסמארטפון, מסתכלים, עושים צילום מסך ומעלים. הפרויקט גם התרחב משמעותית ואנחנו מקבלים אותיות מכ-50 מדינות שונות. אנשים עד כדי כך באקסטזה לגבי הפרויקט, שאם אנחנו לא שמים אותם בפיד אנחנו לעיתים מקבלים הודעות נאצה. אמנם לא לזה התכוונו, אבל בסופו של דבר זאת תחרות ואנשים רוצים להיות בפנים, לא משנה איך, לא משנה מה. אנחנו מכירים הרבה מאוד אנשים שקיבלו עבודה אחרי שהם יצרו סדרה מרשימה של אותיות בפרויקט הזה״.
ראפה ונינה טוענים שאחד האתגרים הקשים עבור המעצבים בפרויקט הוא להמשיך ליצור אותיות במשך 36 ימים. מנסיון העבר, הם מספרים, לאנשים נגמר הכוח וכשמגיעים למספרים מספר העיצובים שמוגשים קטן יותר.
״אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לראות את כל האותיות ולתמוך בפרויקט הזה תוך כדי העבודה והעיסוקים היומיומיים שלנו. זה משתלט לחלוטין על החיים שלנו ל-36 ימים, וזה לא מעט זמן״.
כששאלתי אותם על הקריטריונים שלהם לבחירת האותיות שיככבו בפיד הם ענו שהם בוחרים בעיקר לפי טעם אישי, שוני ו"גם חשוב לתת צ׳אנס לאנשים חדשים, שהאותיות שלהם לא נכנסו עדיין". אני חושב לעצמי - עם 150 אלף אותיות, איך אפשר בכלל לזכור מי נכנס ומי לא?
״אנשים מתייאשים בסוף אבל עוקבים יותר. המטרה שלנו בסוף הפרויקט הזה היא להעמיד תערוכה של שתי הסדרות שנוצרו עד כה. אולי אפילו להוציא ספר. בינתיים בעיקר עשינו הרצאות על הסיבוב הראשון ועוד לא הצלחנו להגיע למצב בו הוזמנו לעשות את התערוכה".
כששאלתי אותם אם יהיה סיבוב נוסף בשנה הבאה הם נאנחו, אך מניחים שכן. ״אנחנו לא חושבים שצריך לעשות עוד סימנים כמו סימן קריאה/שאלה. עם זאת, חשבנו להוסיף הגבלות וחוקים, כמו צבע מסוים״.
בכל יום הם בוחרים יוצר אחד שהם אוהבים, ונותנים לו לעצב את האות הפותחת של הסדרה היומית: ״כרגע בעיקר מספרד, כי משם אנחנו מכירים הכי הרבה״.
קיבלתי המון השראה ב-36 הימים האחרונים בכל הנוגע לטיפוגרפיה. קצת מנת יתר, אבל אחרי שהרעיונות ישקעו אני חושב שיהיה לי כיף לחזור לצפות באוסף יוצא הדופן הזה. אני
מקווה שבשנה הבאה הפרויקט יונע שוב, אבל יותר טוב, משודרג - אולי אפילו בתנועה או עם אינטראקציה, משהו שיתאים יותר לתרבות המשחקית בעולם.
