מאת נעמה ריבה
שליחת Xnet לתערוכת Expo15
מילאנו. התערוכה העולמית, שמתקיימת מאז 1851 כשהיא נודדת בין ערים שונות בעולם, נערכת השנה במילאנו תחת הכותרת "מאכילים את העולם" (מילאנו גברה על איזמיר הטורקית, שהציעה לערוך יריד בנושא בריאות). במתחם עצום שמשתרע על פני 2,000 דונם, סמוך למרכז הירידים של מילאנו (בו נערך מדי שנה שבוע העיצוב) משתתפות 145 מדינות, 16 ארגונים וחמש חברות מסחריות. האיטלקים מקווים למכור 24 מיליון כרטיסים בששת החודשים שלאורכם יתקיים היריד, ובינתיים נמכרו כבר 11 מיליון כרטיסים כאלה. התערוכה ננעלת בסוף אוקטובר 2015.
איך מגיעים: הגישה הנוחה ביותר היא בקו האדום של הרכבת התחתית, M1, עד לתחנה הסופית Rho. שם, במקום להמשיך למרכז הירידים, יש מנהרה המובילה למתחם האקספו. צעידה קצרה תוביל אתכם לשדרה המרכזית (הקארדו) שמצטלבת בהמשך עם שדרה נוספת (דקומנוס), כמו בערי איטליה העתיקות.
היריד רחוק 15 קילומטרים ממרכז העיר, אבל מורגש בה היטב. ברחוב הראשי Via Dante, בין קתדרלת הדואומו למצודה (Castello), הוצב מרכז מבקרים ומכירת כרטיסים, ולאורך הרחוב מתנופפים דגלי המדינות המשתתפות.
במה עוסקים הביתנים: בהיבטים מגוונים של סוגיות הרות-גורל לעתידנו על הפלנטה - קרקע, אוויר, מים, הזכות לאכול - וגם בלייף סטייל של המזון. כל מדינה באה לכאן כדי להתהדר במעשיה החיוביים לטובת האנושות, והביתנים אמורים לייצג חשיבה סביבתית - בנייה מחומרים מתחדשים או מקומיים. ההיבט הסביבתי הכי בולט לעין הישראלית הוא פחי המיחזור, שנמצאים בכל מקום ומאפשרים להפריד בין נייר, אלומיניום, פלסטיק ואשפה רטובה.
מה עושים כאן בעצם: עיקר ההתרחשות נמצא בביתנים. עוברים ביניהם, ומתרשמים כיצד כל מדינה משווקת את יתרונותיה החקלאיים ואת המזון הייחודי שמאפיין אותה. משפחות וילדים ייהנו מהביקור באקספו, גם בגלל החוויה הכללית והאוכל, וגם משום שחלק מהביתנים הם משחק בפני עצמו - ורק אחר כך חוויה לימודית.
לא לשכוח: הורידו את האפליקציה הרשמית של Expo 15 כדי להקל על ההתמצאות במתחם, ולקבל הסבר על כל ביתן.
השדרה המונומנטלית שחוצה את היריד במרכז, וביתנים משני צדיה (צילום: נעמה ריבה)
אם אתם מעוניינים להספיק להעמיק בתכני היריד, הקדישו לביקור לפחות יומיים ואולי שלושה. קחו בחשבון שהכניסה לחלק מהביתנים מלווה בתור ארוך. והנה הביתנים שאסור להחמיץ:
1. ברזיל
מהביתן של המעצמה המתעוררת קשה להתעלם. העיצוב של studio arthur casas ו-
atelier marko brajovic
יצר חלל פתוח, שבו רשת מאתגרת מתרוממת מן הקרקע וקורצת למבקרים לטפס עליה כמו על גשר חבלים. על הקרקע יש רמפה ומסלול מחופה עץ, שמציג את החקלאות הברזילאית. בסוף המסלול מחכים אולמות דידקטיים יותר, ובהם מידע על החקלאות המקומית, וכמובן מסעדה, בר ובית קפה. בכל זאת ברזיל.
2. איראן
הנה מדינה שאין שום סיכוי שישראל יוכל לבקר בה בקרוב, ובזכות האקספו נטול הפוליטיקה (לפחות לא מדינית, אלא רק כלכלית) אפשר להתרשם ממנה. את הביתן עיצב האדריכל האיראני קאמרן ספמאנש (Kamran Safamanesh) בהשראת אוהל והרקמה המסורתית, כשהוא מוקף בעצי דקל. בתצוגה שנערכת בקומה העליונה אפשר להכיר את שבעת אזורי האקלים האיראניים, וכשמביטים למעלה רואים פסיפס מראות שמעטר את התקרה. בקומה התחתונה יש מסעדה ותצוגה של המטבח האיראני.
3. בריטניה
רוב מתכנני הביתנים ניסו לקרב אותם לשדרה המרכזית, ככל שניתן. הבריטים נקטו גישה מעט שונה. על העיצוב אחראי האמן הבריטי וולפגנג באטרס (Wolfgang Buttress)
עם stageone. העיצוב נועד למשוך את המבקרים פנימה דרך חמישה אזורים: הפרדס, האחו, המרפסת, התוכנית האדריכלית והכוורת. האחרונה היא גולת הכותרת של הביתן, כאינטרפרטציה עכשווית לכוורת הדבורים הקלאסית, כשהנמשל הוא היותה של בריטניה העכשווית כוורת אנושית רוחשת של עשייה והישגים.
כך או אחרת, המבקרים פוגשים תחילה את האחו ששתול במעברים מחופי-קורטן (סגסוגת מתכת מחלידה), ובהמשך כבר ייחשפו למידע על הישגים חקלאיים, קולינריים ומדעיים שונים.
4. צרפת
כפי שהסברנו בפוסט קודם על הביתן היפני, אחד האתגרים בתערוכת Expo הוא להצליח לשלב בין איקוניות ודידקטיות, ועדיין למשוך קהל. גם הצרפתים, שממוקמים ליד ישראל ואיטליה המרכזיות, עומדים במשימה בהצלחה והקהל נוהר בהתאם.
האדריכלית ומעצבת התערוכות אדלין ריספל, שעבדה בעבר במשרדו של ז'אן נובל על תכנון מכון העולם הערבי בפריז, ביקרה בארץ לפני כחודשיים כמשתתפת בכנס אדריכלות נשים בחולון. בשיחה עם xnet היא עדיין נשמעה מודאגת: הביתן שבו הושקעו כ-40 מיליון אירו עדיין לא היה מוכן ערב התערוכה, כמו רוב הביתנים שהקמתם נמשכה עד הדקה ה-91.
ריספל הסבירה שממשלת צרפת רצתה מבנה עץ. "הם ביקשו מבנה שמזכיר שוק, כי זה המקום שבו החקלאים נפגשים עם הקונים", סיפרה ל-Xnet. היא וצוות הביתן העריכו שאדם שוהה בממוצע 25 דקות בביתן, ולכן תכננו חלל שיוכל לאכלס 1,000 איש בו בזמן.
אין כאן מסלול קבוע שנכפה על המבקר. קורות העץ המקומרות שמרחפות מעל ראשי המבקרים יורדות מדי פעם למטה, נוגעות בקרקע ומתרוממות שוב. "המבקר נכנס, יכול לראות הכל בבת אחת ולהחליט לאן הוא הולך", הסבירה המתכננת, "וגם אם יש הרבה אנשים - את עדיין תוכלי לראות הכל".
מהי הקטסטרופה שעלולה להתרחש עם התפוצצות האוכלוסייה שחיה על כדור הארץ? זאת השאלה ששואלים כאן. "צריך לזכור שהאוכלוסיה גדלה וצריך לייצר עוד מזון, אבל צריך גם לחשוב איך הוא מיוצר, עד כמה הוא מגוון וכיצד נמנעים מבזבוז", אומרת ריספל. העיצוב והתוכן מנסים להעניק פתרונות יצירתיים בנושא זה.
במוזיאון רגיל אנשים מגיעים, לומדים קצת ויוצאים. במה הביתן שונה?
"אנחנו מקווים שסוג כזה של תערוכה ישפיע על אנשים. אנחנו מייצרים בגלל זה גם מוצגים קלים להבנה, כך שגם אם אנשים ממהרים או שאין להם ידע רב בנושא מסוים, הם יכולים להפנים מסרים קליטים מהר".
ולא ניתן ללמוד את החומר הזה דרך המחשב?
"המוזיאון לא הולך למות. אנחנו אוהבים אינטרנט, אבל אובייקטים חשובים ואנשים רוצים לחוש אובייקטים. מוזיאון זה הפייסבוק הכי טוב בעולם".
5. איחוד האמירויות
מחוץ לביתן, שתכנן משרדו של האדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר, עומד
הקהל תחת שמשיות מעוצבות שמחולקות בסדר מופתי. המבנה מורכב מקירות גליים, שבנויים מלוחות בטון מחוזקים בפייברצמנט. גובהם 12 מטרים והם נמשכים לתוך עומק המגרש, בניסיון לשוות תחושה של עיר מדברית עתיקה. לאורך המסלול תערוכות, כשאחת מהן היא פרומו לאקספו הבא: דובאי 2020. ישראל כבר הבטיחה את השתתפותה שם.
6. דרום קוריאה
בניגוד למטבח היפני והסיני, שכל העולם כמעט זכה להכיר, האוכל הקוריאני (hansik) עדיין רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו. אחד הביתנים המרשימים באקספו מבקש להלל את המטבח, שיותר ויותר אנשים מתמכרים אליו, באמצעות רצף חווייתי. האדריכל Kim Seok-chul עשה את זה בהשראת צנצנות פורצלן מחוברות זו לזו (moon-jar). אחד החללים המרשימים מורכב מכדי קבורה שנקראים onggi, ושמורכבים מחומר נקבובי המאפשר לחומרים שמוטמנים בו להמשיך "לנשום". בתערוכה מוקרנים עליו בין היתר מאכלים קוריאניים טיפוסיים. הסיור נערך בקומה השנייה והוא מסתיים בחלל מעט מאכזב - קיר עגול שקוטרו 16 מטרים המחופה בצמחייה מלאכותית. משם מגיעים למסעדה ולחנות מזכרות, שממנה אפשר לצאת עם כלי אוכל מסורתיים.
7. איטליה
את הביתן של המדינה המארחת עיצב המשרד המקומי Nemesi,
אחרי תחרות בינלאומית שבה השתתפו 68 משרדים. אם תרצו להיכנס אליו, תיאלצו להמתין שעות ארוכות: הקהל האיטלקי, שמהווה חלק ניכר מהמבקרים ביריד, לא יוותר על הצצה פנימה. מדובר גם בביתן הגבוה ביותר ביריד: שש קומות, 35 מטרים ויותר מ-14 אלף מטרים רבועים בנויים. מבחוץ הוא קופסתי, אך כשנכנסים פנימה נחשפת כיכר מלאת הפתעות. המעטפת מעוצבת בהשראת "יער אורבני" ובנויה מלוחות בטון ביו-דינמיים, המסוגלים ללכוד זיהום אוויר ולנטרל אותו.
8. וייטנאם
הביתן הווייאטנמי בתכנון משרד האדריכלים Vo Trong Nghia הוא
דל-תקציב: הקמתו עלתה רק קצת יותר משני מיליון דולר ושטחו 887 מ"ר, הרבה פחות מקודמיו. ואולם, הוא מבקש להאיר זווית חשובה שרוב המדינות מעדיפות להתעלם ממנה: מיעוטם של השטחים הירוקים בערים. בערי הענק של וייטנאם - הו צ'י מין סיטי והאנוי - כל אדם מקבל פחות ממ"ר שטח פתוח בממוצע (תושבי שכונת פלורנטין בתל אביב יכולים להזדהות: מצבם כמעט זהה). מה שהמתכננים מציעים כאן הוא להתערב במצב באמצעות נטיעת עצים במבנים קיימים. בביתן פוגשים 46 עצים שגודרו בענפי במבוק ויצרו תוצאה עיצובית משובבת.
עוד שלושה ביתנים ששווה להעיף עליהם מבט:
9. אקוודור
12. קטנים יותר: האשכולות
מלבד הביתנים המרכזיים, מדינות שאיחרו לעצב ביתן משלהן או שלא עמדו בהוצאה שמסתכמת בעשרות מיליוני יורו רוכזו באשכולות נושאיים. תכנון האשכולות הוא שיתוף פעולה בין הפוליטכניקו של מילאנו והאקספו.
במהלך 2012 נערכה סדנה בשיתוף פעולה עם 15 אוניברסיטאות, 135 סטודנטים ו-90 מרצים ומורים. הוצגו לפניהם 27 הצעות - 3 הצעות לכל אשכול - ולבסוף נבחרה הצעה מובילה. האשכולות עוסקים בנושאים תזונתיים כמו קפה, אורז, שוקולד, פירות וקטניות, תבלינים ודגנים. אחרים מוקדשים לענייני אקלים, למשל מדינות ביו-מזרח-תיכוניות, איים באוקיינוס ואזורים צחיחים.
אשכול הקפה
המתחם שמשתרע על פני כ-4 דונם ממוקם בסמוך לשדרה המרכזית ומאכלס עשר מדינות: בורונדי, אל-סלבדור, אתיופיה, הרפובליקה הדומיניקנית, גואטמלה, קניה, רואנדה, אוגנדה, תימן ומזרח טימור. בניגוד לביתני המדינות ה''רגילים'', כאן לא היה צורך במשיכת תשומת לב, והתוצאה היא תכנון מאופק ומוקפד. הקבוצה שזכתה בתכנון הסבירה שההשראה לעיצוב באה מצמרות העצים. לכן נעשה שימוש בקורות עץ דקיקות צבועות בגוון חום כהה, שמעניקות למבקרים תחושה שהם משוטטים ביער עבות. האשכול מציע סיור מרתק מרגבי האדמה לכוס הקפה, כשבדרך מכירים את דרכי הייצור, ההפצה והתעבורה.
אשכול המדינות הצחיחות: כמו סופת חול
המתחם מרוחק מהשדרה המרכזית, ולכן עיצובו המרהיב אינו נשקף לעיני רוב המבקרים. כדאי לסטות מעט מהנתיב הידוע-מראש כדי ליהנות ממנו. המדינות שמציגות באשכול הן: ג'יבוטי, אריתריאה, ירדן, מאוריטניה, מאלי, סנגל, סומליה וגם הרשות הפלסטינית. בחלל הצנוע, מנצלים שכנינו את ההזדמנות כדי להציג אתרים בולטים ולמשוך מבקרים לגדה המערבית, אם הם מבקרים במזרח התיכון. המתחם הכולל, ששטחו 4 דונם, מעוצב בהשראת סופות חול. המטרה היא לחשוף את דרכי ההישרדות האנושית, חרף התנאים הקשים.
12. עץ החיים
13. אוכל
>> הביתן הישראלי: שדה נטוי וחומוס טוב מושכים שלל מבקרים