כשהייתי בערך בת שש, בטיול רגלי עם אמי, הצבעתי על אישה מכוערת וצחקתי. "תמרי, היא לא אשמה שהיא נולדה ככה", אמרה לי אמי, "ודעי לך שיכול להיות שיש בה דברים מופלאים שנסתרים מהעין".

מילותיה של אמי חדרו כל כך עמוק לנשמתי, שאני חושבת שכל התפיסה הצילומית שלי צמחה מהן והתעצבה על פיהן. תמיד מסקרן אותי לגלות מה מסתתר "מאחורי" כל מצולם. תמיד מאתגר אותי להוציא החוצה את מה שאינו מובן מאליו כלפי חוץ.

אני אוהבת לצלם דמויות מוכרות ולהוציא מהן את מה שאני חושבת שאף אחד לא ראה עדיין, או לקחת אנשים לא מוכרים ולהפוך אותם לזוהרים במיוחד.

התלבטתי ממושכות לפני שקבעתי את יום הצילומים עם רוסלנה. תהיתי אם אני באמת בנויה לצלם מישהי שמגיעה עם פמליה של יח"צנים וסוכנים עתירי דרישות, מישהי שדמותה המוכרת מהעיתונים וממדורי הרכילות רחוקה מאות קילומטרים מהעולם שלי.

אבל אז עברתי על תמונות נוספות של רוסלנה, נתתי בהן עוד מבט מעמיק, ואיכשהו פתאום, מבעד למעטה המייקאפ-מסקרה-מחשופים, הצלחתי לראות את המשהו האחר שהיא מציעה, את רוסלנה הנערה המתוקה והשובבה.

רוסלנה הגיעה לצילומים לבד, ללא סוכנים או צוות וגם ללא איפור ובבגדים פשוטים ונוחים, ונראתה כמו בת כיתתו של בני המתבגר.

היא התמסרה, התלהבה וכל דקה פנויה בין צילום לצילום הוקדשה לשיח אמהות וצפייה בתמונות של התינוק (שלה) והמתבגר (שלי).

לפני הצילומים ראיתי בעיני רוחי את רוסלנה כטום-בוי אינדיאנית שובבה, שמטיילת במוזיאון תל אביב קצת כמו תיירת על הירח. כשהרעיון הפך למציאות מצולמת הבנתי שוב עד כמה כדאי לקחת כמה דקות של אוויר, בכדי להכיר את מה שיש בכל אחד, מתחת לדימוי, מאחורי המובן מאליו.

 

 

צילום, סטיילינג והפקה: תמר קרוון

דוגמנית: רוסלנה רודינה לסוכנות יולי

איפור ושיער: אסנת בית-און לבובי בראון

ע. צלם: דריה רטינר ל-dna open studio

ע. סטיילינג: תמר כהן גל

 

צולם בתערוכת turn on – עבודות וידאו מאוסף יוליה שטושק במוזיאון תל אביב לאמנות