במחצית השנייה של המאה ה-20 קיבל שמעון ויזנטל את התואר "צייד הנאצים" בזכות פעילותו הענפה למען לכידת הפושעים של מלחמת העולם השנייה והעמדתם לדין. מי שמנסה להיכנס לנעליו במילניום הנוכחי הוא עידו דניאל, צייד האנטישמים והניאו-נאצים של העידן המודרני, שכלי הנשק העיקריים שלו הם פונקציות ה-Comment וה- Share בפייסבוק. דניאל מנהל קהילות ברשת, שתפקידן לתת מענה לתכנים המופצים ברחבי העולם וגורמים לכולנו להיראות רע.

 

דניאל (28), המכונה "בוגי", הוא אושיה מוכרת בעיר מגוריו, יהוד. כשהוא אינו טס להרצאות בפני דיפלומטים וקהילות יהודיות ברחבי הגלובוס, הוא מתנייד בטויוטה קטנה, עמוסה בדגלי ישראל, ומתזז בין כנסי הסברה לבין לימודי תואר שני בחוג המורחב לדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב. "רציתי בכלל להיות שחקן", הוא אומר. "אחרי שהשתחררתי משירות קבע כקצין שלישות, הייתי בתקופה של חיפושים עצמיים. כשחזרתי מהטיול הגדול בחו"ל, ניגשתי לאודישנים בבתי ספר למשחק מתוך מחשבה שזה מה שאני רוצה לעשות. במקביל החלטתי שאם אני לא מתקבל, אני נרשם לאוניברסיטה. ובאמת, אני זוכר את זה עד היום: ברגע שקיבלתי את ה'לא' האחרון, מיד נרשמתי ללימודים. פוליטיקה תמיד עניינה אותי, אז החלטתי ללכת על זה".

 

"מבחינת המסרים שאנחנו יכולים להעביר, אנחנו כבר בזמן פציעות. אנשים בכל העולם מדקלמים סיסמאות, וגם אם אתה מנסה לנטוע ספק, זה כבר לא משנה מה תגיד: אוטומטית אנשים יחשבו שאתה משקר"

למלחמה באנטישמיות יצא בעקבות המשט הטורקי לעזה ב-2010. "האינטרנט געש מבחינת הסתה ודיס-אינפורמציה", הוא נזכר, "ומצאתי את עצמי נשאב אל המחשב, יושב שעות ועובר על מה שקורה ברשת. התפתחה מערכה של ממש: אנשים פירסמו תגובות קיצוניות, ואנחנו הוצגנו כרעים בסיפור. ראיתי בזה אי-צדק. הגעתי למצב שלא ישנתי ולא אכלתי, רק אמרתי לאנשים: 'אתם מתעלמים מהעיקר'. המגיבים דיברו בעיקר על כך שצה"ל תקף פעילי שלום תמימים שהביאו שקי אוכל למסכנים בעזה; היום אנחנו יודעים שהיה שם מארב לחיילים שלא התכוננו למה קרה שם. בנקודה הזאת קיבלתי שיעור מאוד חשוב ולמדתי איך אנחנו כישראלים צריכים להתמודד עם סילופי עובדות.

 

"מבחינת המסרים שאנחנו יכולים להעביר, אנחנו כבר בזמן פציעות. אנשים בכל העולם מדקלמים סיסמאות, וגם אם אתה מנסה לנטוע ספק, זה כבר לא משנה מה תגיד: אוטומטית אנשים יחשבו שאתה משקר, כי אתה מישראל. חיילי צה"ל נתפסים כמשהו רע, והדעה האישית שלך נתפסת כחלק מתעמולה. נתקלתי בזה לראשונה בפרשת המשט, ואני חווה את זה עד היום".

 

אז למה בכלל לטרוח, אם ממילא לא מאמינים לנו?

"כי יש עוול, ואתה לא יכול לעמוד מנגד ולראות את ההשמצות, את ההגזמות ואת כל השנאה הזאת. כל הדברים שאני עושה במסגרת המאבק באנטישמיות נגזרים מהבנה שאומרת: 'אתה עקשן? אני עקשן פי אלף. ואני גם אשאר אחריך כאן'".

 

להסתכל לשנאה בעיניים

 

דניאל מצא בפייסבוק קרקע פורייה לפעולה ולמאבק בדעות הקדומות. "נחשפתי לעמודי הערצה לאדולף היטלר ולבכירים נאצים אחרים. פתאום ראיתי שאנשים עושים לו לייק. ילדים בני 13 מכל העולם כותבים: 'היטלר, אני אוהב אותך'. מאיפה זה מגיע? אתה מבין שזה ילד שרואה משהו באינטרנט, ושיש אנשים שמאכילים אותו שקרים: שהשואה בכלל לא קרתה, שהיהודים הם זן נחות. ילדים סופגים את זה בלי שיהיה מישהו שיגיד להם שזה לא נכון".

 

אז מה אתה עושה?

"אני מתחיל להגיב ולהעלות תמונות, לכתוב מה היו מחנות הריכוז, מי הייתה אנה פרנק, מה הייתה האידיאולוגיה הנאצית. לנו כישראלים המידע הזה נראה טריוויאלי כי אנחנו לומדים את זה בבית ספר, אבל האינטרנט מאפשר גישה לאנשים שמכחישים את כל זה. מהר מאוד הגעתי למסקנה שלתפעל את זה דרך הפרופיל שלי זה לא מספיק, ושצריך להקים דפים וקהילות שיוקדשו לנושא ושיקראו לאנשים לדווח על עמודים בעייתיים. כל אחד יכול להיות חייל בצבא ההגנה נגד האנטישמיות - פשוט צריך לדווח על זה. אני לא מאמין שיש ישראלי שמשתמש היום ברשתות החברתיות ולא נתקל בהערות האלה, אז למה לא לפעול?"

 

"ילדים בני 13 כותבים: 'היטלר, אני אוהב אותך'. אתה מבין שזה ילד שרואה משהו באינטרנט, ושיש אנשים שמאכילים אותו שקרים. ילדים סופגים את זה בלי שיהיה מישהו שיגיד להם שזה לא נכון"

תוך זמן קצר החלה קהילת ההסברה הישראלית לשים לב לפעילויות של דניאל. גם המתרגל שלו באוניברסיטה, הפעיל החברתי אבנט קליינר, גילה את הפוטנציאל הטמון בסטודנט והזמין אותו להצטרף לארגון ההסברה What Israel ולמשלחת הסטודנטים שטסה בקיץ 2011 ל"שבוע האפרטהייד" בדרום אפריקה. "האירוע הזה הוא קרקס שמאורגן על ידי פעילים אנטי-ישראלים", טוען דניאל. "הם מארגנים בקמפוסים מצגים שבהם חיילי צה"ל נראים טובחים בחפים מפשע ומציגים תמונה מעוותת בפני סטודנטים שלא מבינים בסכסוך במזרח התיכון ואפילו לא יודעים למקם את ישראל על המפה. במהלך הביקור שם יצא לי להסתכל לאנטישמיות ולשנאה בעיניים. בשבוע הזה יש מתח גדול בקמפוסים, עם אלימות מכוונת נגד סטודנטים יהודים: מציירים צלבי קרס במעונות, יש המון אלימות פיזית ומילולית. סטודנטים יהודים סיפרו שהם מעדיפים לא להגיע ללימודים בשבוע הזה: הם מוציאים אישורי מחלה כדי להישאר בבית. אני שואל את עצמי, לאן הגענו?"

 

לדבריו, הביקור שלו ושל חבריו למשלחת לא עבר בשתיקה. "היו הפגנות סוערות בכל מקום שאליו הגענו. אפילו בנחיתה עצמה הייתה הפגנה, אז ביקשו מאיתנו להישאר במטוס וחילצו אותנו מהדלת האחורית. בדיעבד גילינו שמארגני שבוע האפרטהייד הדליפו את הביוגרפיות האישיות של חברי המשלחת, וכולם ידעו בדיוק מי אנחנו ומה עשינו בצבא. אפילו הדפיסו חולצות עם תמונות שלנו וחלקים נבחרים מהביוגרפיות שלנו וניסו להוציא נגדנו צווי מעצר על פשעי מלחמה. פעילים אנטי-ישראלים הסתובבו בקמפוסים ואמרו שאנחנו סוכני מוסד ושמסוכן לדבר איתנו; דברים מופרכים".

 

איך מתמודדים עם דבר כזה?

"אתה מבין שיש לך שליחות. אתה גם לוקח בחשבון שאתה חווה את זה רק כאורח, בעוד שיש קהילה יהודית שצריכה לחוות את זה כל השנה. ההתנהגות של המפגינים שירתה את המטרות שלנו כי הם התנהגו כמו חיות - והאנשים לא טיפשים, הם מבינים מה קורה. היינו רק צריכים לתת להם להתנהג כמו עצמם".

 

בעקבות הביקור הזה, הוא אומר, היה לו קל יותר להבין את השיטות של הפעילים האנטישמיים, שרבים מהם, לדבריו, עושים שימוש ציני בתואר "פעילי זכויות אדם". "האנשים האלה עושים עוול לתחום זכויות האזרח שקרוב לליבי", אומר דניאל. "הם מונעים דיאלוג, עוסקים בהסתה, משווים בין חיילי צה"ל לנאצים ומפיצים שקרים שונים, בהם על מחנות ריכוז שנבנים בישראל בשביל האוכלוסייה הפלסטינית. אני לקחתי על עצמי משימה לחשוף את האנשים האלה, לתעד, לצלם את שיטות הפעולה הנפסדות שלהם, את האלימות – ולהעלות את זה לאינטרנט, ליוטיוב, יחד עם הפרצופים של האנשים. דברים כאלה צריך לחשוף ולשים על השולחן. אין תרופה טובה יותר מאור השמש".

 

"בדרום אפריקה הדליפו את הביוגרפיות שלנו, וכולם ידעו בדיוק מי אנחנו ומה עשינו בצבא. אפילו הדפיסו חולצות עם תמונות שלנו וניסו להוציא נגדנו צווי מעצר על פשעי מלחמה. אמרו שאנחנו סוכני מוסד"

לא פחדת? לא איימו עליך?

"הגובה שלי הוא 1.90 מטר. תמיד הייתי יותר גבוה וגדול מיתר בני גילי. כמובן שיש חשש כלשהו, ואתה מסגל לעצמך כללי זהירות. שלחו לי איומים ברשת אינספור פעמים. ניסו לפרוץ לי לחשבונות המדיה החברתית, ופעילה דחפה אותי ואת המצלמה כשניסיתי לצלם בצרפת. יש בחור בלגי שכתב לי שהוא עוקב אחר הפעילות שלי ברשת, ושבפעם הבאה שאני נכנס לאחת ממדינות האיחוד, הוא יחתוך לי את הגרון".

 

איך ההורים שלך מתמודדים עם זה?

"הם חששו כשנסעתי לחו"ל במשלחות, אבל הבינו שיש פה פעילות שהיא מעבר לדאגה האישית שלהם. יש עבודה חשובה שצריכה להיעשות, ועדיף שיהיה שם מישהו שיעשה את זה כמו שצריך".

 

רק שהמשפחה לא תראה

 

בטקס הסיום בתיכון הוכתר דניאל כבעל הסיכויים הגבוהים ביותר מבין התלמידים להיות רמטכ"ל. אז רב-אלוף הוא לא, אבל לא כדאי לזלזל במה שהוא כן השיג: למשל, עמידה בראש התוכנית למאבק באנטישמיות מטעם התאחדות הסטודנטים בישראל, בה משתתפים 70 סטודנטים. ההישגים שנרשמו לזכותם הם מרשימים: ב-2014 בלבד טיפל הצוות ב-16 אלף מקרים של אנטישמיות ברשתות החברתיות הגדולות. הצלחה מיוחדת נרשמה כשהם הצליחו לגרום להסרת העמוד הפלסטיני הפופולרי "שיהאב ניוז", שעסק בהסתה קשה ובקריאה לרצח יהודים וישראלים.

 

במהלך מבצע "צוק איתן", בקיץ האחרון, היה דניאל אחד מראשי פעילות ההסברה BringBackOurBoys# ברשתות החברתיות ופעל לטרפוד פרסומים מטעם חמאס שטענו כי אחד מחיילי צה"ל שנהרגו בסג'עייה נחטף למעשה על ידי הארגון. "הם פתחו עמודי פייסבוק וחשבון טוויטר על שם החייל וניסו ליצור רושם שהוא חי וקיים בשבי חמאס ומתחנן בפני אבא ואמא שלו שישחררו אותו. התוכן היה איום ונורא וכלל תמונות של השלל שנלקח מההרוגים וחלקי גופות. אני זוכר שחשבתי: אלוהים, רק שהמשפחה שלו לא תראה את זה. המשימה שלי הייתה להוריד את זה מהרשת בזמן הקצר ביותר. כמובן שפניתי למשרדי טוויטר ופייסבוק וביקשתי להסיר את התעמולה הגסה הזו, שכל מטרתה הייתה לפגוע במשפחה שכולה. זה אכן הוסר במהירות".

 

ומה עכשיו, הגיעה שעתך להדליק משואה?

"ברור", הוא מגחך.

 

ומה יש לך לומר למדינה לקראת יום העצמאות?

"הייתי מאחל לאזרחים שיבינו שיש לנו מגוון עצום של אנשים, דעות ותרבויות, ואנחנו צריכים להסתכל על זה כעל פלוס ולא מינוס. ברגע שנפנים את זה, יהיה פה הרבה יותר טוב".

 

כתבה בערוץ 10: עידו דניאל פוגש את האיש שלכד את אייכמן

 

_____________________________________________________________________

 

 

עוד באותו נושא: