הדפסה
לכתבה באתר
זו השנה השמינית שמוזיאון העיצוב של לונדון מכריז על "העיצובים הטובים בעולם", שהיא תחרות המובילה לתערוכת זוכים. ביום רביעי האחרון (25.3), בחללים הנעימים של המוזיאון הקטן בגדה הדרומית של התיימז, נפתחה התערוכה Design of the year 2015. השנה התמודדו 76 עבודות בשש הקטגוריות הקבועות: אדריכלות, תחבורה, עיצוב דיגיטלי, עיצוב תעשייתי, אופנה ועיצוב גרפי - שבו אני מתמקד. מהשטרות המהפכניים של נורווגיה ועד למיתוג הרדיקלי לביאנלה של גלזגו, אלו הפיינליסטים שאחד מהם יזכה בתואר הנכסף:
עולם הים: סדרת השטרות החדשים של נורווגיה
השקת השטרות החדשים של נורווגיה (ובעקבותיהם גם עיצוב חדש לדרכון) הייתה האירוע המדובר בעיצוב הגרפי השנה. שטרות הכסף קיימים בעולם כבר 1,200 שנה, ולעתים נדמה שהם לא השתנו באופן מהותי מאז: דיוקנאות מנהיגים ומלכים בצד אחד, אייקונים לאומיים בצד השני. הבנק המרכזי של נורווגיה הוכיח שאפשר להיות נועזים, חדשניים ורלוונטיים. למעשה, המהלך הציג שני צעדים בלתי צפויים: חיבור של שני עיצובים מבתי סטודיו שונים: the metric system שיושב באוסלו, והסטודיו לאדריכלות ועיצוב snohetta הבינלאומי (אוסלו, ניו יורק וסן פרנסיסקו), וכאן התבטא גם הצעד השני: Snohetta בחרו להציג את נושא השטרות, ''הים'', באמצעות דימויים מפוקסלים לחלוטין.
לפני כמעט שנתיים סקרתי כאן את העיצוב החדש של השטרות החדשים של ישראל, שכבר אז, בהשוואה למדינות אחרות, נראו משעממים, קלישאתיים, מיושנים עיצובית וסובלים מבעיה קריטית בבחירה הצבעונית (מדינת ישראל היא היחידה בעולם, כנראה, עם שני שטרות בערכים שונים ובעלי אותו גודל וצבע - 20 ו-50). השטרות הנורווגיים, שייכנסו למחזור רק ב-2017, מהווים סמן לא רק בעיצוב של שטרות, אלא בעיצוב של פלטפורמות שונות ממסדיות וממלכתיות בכלל. Jeg tar av meg hatten for deg Norge (מנורווגית, באדיבות גוגל טרנסלייט: ״אני מסיר בפניך את הכובע, נורווגיה״).
100 שנים של עיצוב שווייצי - הספר
לכל דת יש התנ״ך שלה, והעיצוב הגרפי קיבל אשתקד את התנ"ך שלו. בית ההוצאה לאור Lars Müller Publishers, מהנחשבים בענף ספרי העיצוב, הוציא יחד עם הסטודיו השווייצי לטיפוגרפיה NORM, ובשיתוף פעולה עם המוזיאון לעיצוב של ציריך, ספר עב-כרס המאגד 100 שנות עיצוב שווייצי - הסגנון שאולי השפיע יותר מכל על העיצוב העכשווי.
לבן הוא השאנל החדש
חידושים והמצאות בעיצוב ספרי אמן הפכו למאתגרים, כי נדמה שהכל כבר נעשה. כמעט. למעצבת האמסטרדמית אירמה בום (Irma Boom) יצא מוניטין עולמי על עיצוב מקורי של ספרים, והיא זכתה כבר ב-2001 בפרס גוטנברג היוקרתי. לרגל התערוכה של בושם שאנל Nº5, היא יצרה ספר ללא דיו, בהטבעות בלבד. הספר, שיצא במהדורה מוגבלת, מוקדש לאייקון הריחני והנחשק, עם תמונות (מוטבעות) המתייחסות לשאנל Nº5 וציטוטים של מדמואזל קוקו שאנל וסופרים אחרים.
האנציקלופדיה של קנזו
״קנזופדיה״ הוא שיתוף פעולה מעניין בין מותג האופנה היפני KENZO למאייר הפיני טוני הלונן (Toni Halonen), שלקח את 26 האותיות הלטיניות ונתן להן פרשנות משלו. תוך שילוב אלמנטים ומושגים מקולקציית הקיץ האחרונה של המותג - מהזיפר (רוכסן), דור ה-x ועד מאכלים יפניים שהיוו השראה לקולקציה - הפרויקט מוכיח כיצד אפשר להפיח שמחת חיים, לשעשע ולברוא פרויקטים קונספטואליים-נטו גם במותגי אופנה מסחריים.
מיתוג העיר והביאנלה הבינלאומית של גלזגו
קלנברגר-ווייט (kellenberger-white) הוא משרד ייעוץ לונדוני המתמחה בעיצוב גרפי בתחומי האמנות, גופנים, מיתוג וזהות, ספרים ותערוכות, קמפיינים, אתרי אינטרנט ומוסדות תרבות כמו הספרייה הבריטית, מוזיאון העיצוב, Royal College of Art ועוד. ב-2014 הם מיתגו את הביאנלה הבינלאומית לאמנות חזותית של העיר הסקוטית גלזגו, תוך מיתוגה כמרכז ייחודי בתחום הזה. פיתוח ודיוק השפה החזותית כלל גופן שנבנה בסגנון ידני. הוא מנסה להמחיש את הזריזות ואת קנה המידה הגדול של אותיות שמצוירות ביד, שכמותן אפשר לפגוש במחסנים, ברציפים ובספינות לאורך רצועת החוף התעשייתית של גלזגו.
קמפיין חקלאי: כולם שווים, גם פירות וירקות
רשת הסופרמרקטים השלישית בגודלה בצרפת, Intermarche, יצאה בשנה החולפת בקמפיין שנון תחת הסיסמה: ״פירות וירקות מחפירים״. המטרה: לצמצם את בזבוז המזון. הרעיון: לצלם פירות וירקות מזינים, טעימים אבל ממש מכוערים - כאלה שאולי יישארו על המדף לעולמים. אם לא יזרקו אותם אלא יקנו אותם, אפשר יהיה להוריד את מחירי הירקות והפירות בכ-30%.
הקמפיין הרועש להשגת שוויון זכויות לגידולי-השדה המכוערים נעשה בשלטי חוצות, בטלוויזיה, ברדיו, בקטלוגים של Intermarche וברשתות החברתיות. חנויות הרשת מותגו מחדש כ"מחפירות". Marcel (סטודיו הבית של רשת המזון) המציא שפה הומוריסטית כגון ״התפוח המגוחך״, ״הלימון הנכשל״, ״החציל שהושחת״ וכדומה - שמאירה באור נוקב את הניסוחים הסתמיים של יופלה: "תות שובב", ״אגס ספונטני״, ״אפרסק מאוהב״ ושאר דברי חנופה.
התוצאה לא איחרה לבוא: אנשים הבינו שאותם מוצרים (מרקי ירקות מחפירים ומיצי פירות מחפירים) היו טובים בדיוק כמו אחרים, רק זולים יותר. הנתונים ש-Intermarche הציגה בסוף השנה היו מדהימים: 21 מיליון לקוחות הגיעו לסניפיה בחודש הבכורה של הקמפיין כדי לחוות בעצמם את העניין, 300% עלייה באזכורים של הרשת בשבוע הראשון ברשתות החברתיות, 1.2 טונות ירקות ופירות נמכרו בממוצע ביומיים הראשונים של הקמפיין, התנועה בחנויות גדלה ב24%, ובעיקר: חמשת המתחרים הגדולים של הרשת השיקו קמפיינים דומים תוך כמה חודשים.
פונט בתנועה: פרנצ׳ייס מקבל גרסת אנימציה
Animography היא חנות מקוונת המתמחה בגופני אנימציה קלים לשימוש, מותאמים אישית וניתנים לשינוי גודל ללא אובדן איכות ורזולוציה. Franchise Animated הוא גופן אנימציה שעוצב בידי מעצב אחד, ואשתקד 110 אנימטורים כישרוניים מכל רחבי העולם התבקשו לתת לו פרשנויות משלהם. Animography ביקשו מכל אנימטור לבחור אות או סימן אחד של הפונט, ולהנפיש אותו באמצעות לא יותר מארבעה צבעים ב-25 פריימים. התוצאה היא מגוון רחב של סגנונות וטכניקות.
הבר קוד של מעבדת MIT
30 שנה אחרי שנחנכה מעבדת המדיה של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, בנתה לה סוכנות המיתוג Pentagram נראות ותפיסה מיתוגית דיגיטלית חדשה. Pentagram, בניהולם של מייקל ביירות ואהרון פיי, ניסתה לעבוד בגריד של שבעה ריבועים שנלקחו מהלוגו של ריצ'רד ורון קאנג שנעשה בשעתו במלאות 25 שנה לקיומה של המעבדה, כשהם יוצרים את האותיות "ML". המעבדה היא לא ישות אחת, אלא כוללת 23 מחלקות מחקר. ביירות ופיי השתמשו בגריד כבסיס ליצירת 23 תצורות חדשות, שנראות כמו מערכות של כתב חרטומים.
אני חייב להודות, שהבחירה במהלך המיתוגי הזה כמועמד בתחרות עוררה בי תהיות. מה שאולי נראה לפי הגדרתה של פנטגרם כ״כתב חרטומים״, מזכיר לי את הברקוד התלת-ממדי שהיה מאד פופולרי לפני עשור. והאם פנטגרם מקבלת אחוזים מהמכירות של הפונט הלווטיקה? אחרת, לא ברור לי איך רוב המיתוגים שיוצאים מבית היוצר הענקי הזה נעשים רק בפונט הזה. אייקוני ככל שיהיה, הוא לא מבטיח יציבות מיתוגית ונצחיות לכל פרויקט שנעשה איתו. בעיניי, המיתוג של מעבדת המדיה של MIT יפה ודקורטיבי, אבל חדשני הוא לא. הוא מזכיר שלל מותגים טובים אחרים שנעשו לפניו, למשל הלוגו שעיצבה מיוריאל קופר ל-MIT Press באותו מוסד ממש.
מגזין WIRED מתהדר בפונט תלת-ממדי
Sawdust (נסורת) היא סוכנות קריאטיב לונדונית בבעלותם של המעצבים רוב גונזלס וג'ונתן קווינטון, שמתמקדת בטיפוגרפיה, בארט-דיירקשן ובמיתוג. עם לקוחותיהם הרבים נמנים ה"ניו יורק טיימס מגזין", IBM והמגזין הטכנולוגי Wired, שבעבורו יצרו פונט התלת-ממדי שזיכה אותם במועמדות היוקרתית של מוזיאון העיצוב.
אלה רק תשעה מתוך 14 הפיינליסטים בקטגוריית העיצוב הגרפי. איתם עלה לגמר גם העיצוב של אלכסנדרה דייזי גינסברג וגרסתה המאוירת והתלת-ממדית לאפשרות של עתיד העולם והטבע הביו-הנדסי; הספר המרתק על חייו ופועלו של המעצב ההולנדי JURRIAAN SCHROFER מבית היוצר של Valiz, הסוכנות לספרי עיצוב ואמנות ההולנדית; Graphic Thought Facility הוא סטודיו לעיצוב שמתמחה בנישת המגזינים, המיתוג והארט-דיירקשן. המגזין החדש Modern Design Review שהם יצרו מציע התבוננות ותפיסה אוצרותית חדשים כלפי עיצוב תעשייתי ועיצוב פנים (עורכת: Laura Houseley).
מגזין נוסף שמועמד בתחרות הוא Riposte magazine, וזהו מגזין נשים מעט שונה; כל גיליון מכיל חמישה רעיונות, ארבעה מפגשים, שלוש תכונות, שתי מסות ואייקון אחד. ״אנו נשים נועזות ומרתקות וההישגים שלנו מדברים בעד עצמם״, כותבת העורכת הראשית Danielle Pender באתר המגזין, שעוצב בידי שאז מדני; קמפיין אינטראקטיבי שנקרא ״דרכו של את חפירה" (Way of the Shovel) בעיצובם של רומיין אנדריי ומייקל סבונה נכנס אף הוא לתערוכה היוקרתית.
ויש לנו גם נציגות ישראלית בקטגוריית העיצוב התעשייתי, עם זוג המעצבים המצליח שחי ופועל בשנים האחרונות בלונדון. יעל מר ושי אלקלעי, הידועים יותר בעולם בשמם Raw-Edges, מציגים במיטב התערוכות ועובדים עם צמרת החברות. בשנה החולפת הם פיתחו שיטה מקורית לצביעה של רהיטים, שנקראת Endgrain, ובזכותה הם נכנסו לגמר התחרות.
