הדפסה
לכתבה באתר
הזמן - 1926, אמצע החורף, עשר בלילה. המקום - בית כפרי בדרום-מזרח אנגליה. מחברת ספרי המתח הנודעת אגתה כריסטי עולה לחדר השינה של בתה בת השבע שישנה במיטתה, נושקת לה, יורדת, יוצאת מהבית, נכנסת למכוניתה ומתחילה לנהוג, מתרחקת, נעלמת.
למחרת מוצאים את המכונית. אורותיה עדיין דולקים. המכסה של תא המטען מורם, ומגלים בו מזוודה עם חפצים של כריסטי, בהם מעיל הפרווה שלה ורישיון נהיגה שפג תוקפו. המכונית ננטשה ליד אגם קטן, המכונה "הבריכה הדמומה", שמי מעיין מפכים לתוכו. תושבי המקום נוהגים לספר כי ממש כאן טבעו פעם למוות נערה צעירה ואחיה. הרוחות באנגליה סוערות. האם אגתה כריסטי טבעה? או שמא נרצחה? מסתבר ששלחה מכתב לקצין המשטרה באזור מגוריה ובו הודיעה שהיא חוששת לחייה. מי רצח אותה, אם כן? האם ייתכן שבעלה אשם בכך?
במשך 11 ימים לא מצליחים להתחקות אחרי עקבותיה. 15 אלף מתנדבים ומאות שוטרים מחפשים אותה. נקבע פרס בגובה 500 פאונד שיינתן למי שימציא רמזים שיעזרו באיתורה. כלבי גישוש, צוללנים ומטוסים (לראשונה משתמשים בהם כדי לחפש נעדר) סורקים את האזור. דמויות ידועות מתגייסות כדי להשתתף בחיפושים. הסופר ארתור קונן דויל, למשל, מי שברא את דמותו של הבלש שרלוק הולמס, מחליט להירתם לעניין. מאחר שהוא מאמין בספיריטואליזם, הוא נעזר במדיום, שאליה הוא נוטל כפפה של כריסטי. זה לא עוזר.
ואז היא מתגלה פתאום. מתברר כי במשך כל הימים שנעדרה התאכסנה הסופרת בבית מלון בהרוגייט שבצפון יורקשייר. אין ספק שראתה את כל מה שנכתב עליה בעיתונים - הסיפור הגיע עד העמוד הראשון של "ניו יורק טיימס" - ובכל זאת בחרה להמשיך להסתתר. ואולי נבצר ממנה להתגלות? האם השתמשה בחייה האישיים, ביימה את ההיעלמות, כדי לייצר עלילת מסתורין לא כתובה? האם היה זה תעלול של יחסי ציבור? ואולי יש הסבר אחר?
התברר כי אחרי שנטשה את מכוניתה נסעה כריסטי ברכבת ללונדון, משם שלחה מכתב לגיסה, האח של בעלה, הודיעה לו שהיא נוסעת לחופשה ביורקשייר, ואז נסעה למלון שבו השתכנה בשם בדוי.
הפרעה פסיכיאטרית או תכנון מתוחכם
התעלומה והתהייה מה קרה באותם 11 ימים ממשיכות להעסיק ולסקרן רבים עד היום. לפני שנים אחדות ראה אור ספר ביוגרפי על חייה של כריסטי ובו טען המחבר, אנדרו נורמן, כי הסופרת לקתה באותם ימים בהתקף של הפרעה פסיכיאטרית הפיכה, דיסוציאציה שהביאה לאובדן זיכרון זמני. לכן, לכאורה, שהתה כל אותם ימים הרחק מביתה, מבולבלת וחסרת עשתונות. לפי סברה אחרת היה שם תכנון מתוחכם שנועד להביא לכך ששוטרים יפרצו לחדר שבו התאכסן בעלה עם המאהבת שלו, ויש המאמינים כי הסתלקה ונעלמה כדי להבהיל אותו, ואולי כך לשוב ולזכות בו. ביום האירוע הודיע לה הבעל שהחליט לעזוב את הבית.
שם המשפחה שבו נרשמה כריסטי במלון היה של המאהבת של בעלה. על עצמה סיפרה שהיא אם שכולה, ואורחים במקום ראו אותה פותרת תשבצים, קוראת עיתונים ומשחקת בקלפים. כמו כן, היא פירסמה מודעה ב"טיימס" שבה התבקשו ידידים ובני משפחתה של תרזה נידל - השם הבדוי שבחרה לעצמה - לכתוב לתיבת דואר שצוינה במודעה. זהותה נחשפה בסופו של דבר כשעיתונאי שזיהה אותה פנה אליה בשמה האמיתי, והיא השיבה לו.
לאחר שהתגלתה, שבה כריסטי לחייה הרגילים. כעבור שנתיים התגרשה מארצ'י כריסטי, טייס לשעבר שנלחם במלחמת העולם הראשונה בימים שהיא עצמה שירתה כאחות. את שם משפחתו המשיכה לשאת גם אחרי שנישאה שוב.
על פרשת היעלמותה סירבה לדבר בפומבי, אבל דומה שלא רק שהיא לא הזיקה לה, אלא שאולי אפילו העצימה את הצלחתה. כריסטי כתבה 78 ספרים – רבים מהם עובדו לסרטי קולנוע - שתורגמו ל-103 שפות ונמכרו בכשני מיליארד עותקים. הנתונים הללו מקנים לה את שיא גינס במכירות לסופר. את הדמויות שיצרה, הרקול פוארו והבלשית החובבת גברת מרפל, מכירים ואוהבים חובבים של ספרי מתח ברחבי העולם.
גם הסיפור המסתורי שיצרה בעלילת חייה לא נשכח. לפני כשנה יצא סרט של דייוויד פינצ'ר, "נעלמת", בכיכובו של בן אפלק – עיבוד לספר שהתבסס על פרשת היעלמותה, שהוכיח עד כמה הסיפור ממשיך לסקרן גם כיום, כמעט 90 שנה לאחר מעשה.
קדימון לסרט "נעלמת"