הדפסה
לכתבה באתר
"תאמיני לי שהם ירקו דם עד שהסכמתי", אומר מורן סרף, חוקר מוח, מומחה לכלכלה התנהגותית, מרצה במכון האמריקאי לקולנוע, טייס חובב (שגם מטפס על הרים ומנגן בפסנתר) ובעברו האקר, שנכנס לרשימת "הרווקים המבוקשים ביותר" של אתר המגזין Elle.
ההספק המרשים של מורן סרף
- השתתף בתוכנית "תופסים ראש" באייטיז
- שירת ביחידת המודיעין 8200
- בגיל 24 כבר היו לו תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה של המדע (בהצטיינות יתרה)
- עבד כהאקר ושדד בנק
- מרצה לחקר המוח באוניברסיטאות בקליפורניה ובניו יורק
- מלמד בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה באילינוי
- יועץ מדעי לתסריטאים (כולל "האוס"!)
- בעל רישיון טיס
- פסנתרן חובב
- חבר ברשימת הרווקים המבוקשים של אתר מגזין Elle
"יש גברים טובים בחוץ. מצאנו אותם", נכתב בפרויקט, שסימן 41 בחורים מוצלחים שכדאי לשים לב אליהם. כדי לשכנע אותו להופיע שם, המפיקים של האתר הפופולרי התקשרו שוב ושוב ושוב. "הסכמתי, אבל אני לא מרגיש עם זה נוח", הוא מודה בריאיון סקייפ. "זה נראה לי לא רציני שמדען כמוני יופיע ברשימות כאלה".
והוא בהחלט בחור רציני: פרופ' מורן סרף הוא מרצה במחלקה למדעי המוח של אוניברסיטת קליפורניה UCLA ובאוניברסיטה של ניו יורק NYU, ומחקריו על תהליכי המחשבה במוח הביאו אותו לבמות המקצועיות המוערכות ביותר.
לשדוד בנק
סרף (37) נולד בפריז והגיע ארצה כשהיה תינוק. "אמא שלי סיימה צבא בגיל 20 והיו לה שני חלומות", הוא אומר. "לגור בצרפת וללמוד שם עיצוב אופנה, ולהתחתן עם בחור צרפתי. היא הגשימה את שני החלומות האלה שלה בתוך שנה, ואחרי שאני נולדתי, היא אמרה לאבא שלי, שהוא יהודי צרפתי, 'יאללה, חוזרים לישראל'. הוריו, שרה ומישל, נחתו בתל אביב ונשארו בארץ (בשלוש השנים האחרונות הם גרים בבלגיה בגלל שליחות מטעם קרן היסוד).
כילד התבלט סרף דווקא בזכות כישורי המשחק והכריזמה הבימתית שלו. הוא ואחיו הצעיר ירין – היום עיתונאי ומפיק בתוכנית "המקור" בערוץ 10 – למדו בבית הספר לאמנויות, במגמת תיאטרון, והשתתפו במערכונים הקצרים של תוכנית הטלוויזיה "תופסים ראש" בשנות ה-80. בצבא שירת ביחידת המודיעין 8200, ועד גיל 24 הספיק לסיים תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בפילוסופיה של המדע (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת תל אביב, להיות פעיל באגודת הסטודנטים, ללמוד פסנתר, להוציא רישיון טיס ולעבוד כמתכנת במספר חברות הייטק נחשבות.
כמי שנמשך לריגושים, לא מפתיע שסרף היה לא רק מתכנת מוצלח אלא גם האקר. האקר־על אפילו. כזה ששודד בנקים. לפני יותר מעשור הקים יחד עם קבוצה של חברים חברה שעסקה בבדיקת מערכות אבטחה של מחשבים ובאיתור פרצות. הם נהגו לפצח את מערכות האבטחה של חברות גדולות, בנקים ואתרים שעסקו בכספים ובמידע רגיש, חדרו לתוך המחשבים ועשו שם כרצונם. המידע האישי, הסודי והשמור ביותר היה חשוף בפניהם בתוך שעות בודדות, והם יכלו להעביר אלפי דולרים ממקום למקום ללא הפרעה.
פריצה כזו הייתה מסתיימת בדו"ח מפורט שסרף וחבריו ההאקרים היו מגישים להנהלת החברה, לצורך שיפור מערכות המיגון שלה. "עשינו את זה בתקופה שבה כמעט לא שמעו על זה", הוא אומר. "היום זה מקובל מאוד שחברות שוכרות שירותים של האקרים חיצוניים כדי לבדוק את עצמן, אבל אז היינו חדשניים ומקוריים". המקוריות הזו הובילה אותם לנסות לפרוץ גם את מערכות ההגנה האמיתיות של הבנק – או במילים פשוטות: לנסות לשדוד בנק בישראל, כדי לבדוק האם זה אפשרי.
סרף העלה ליוטיוב סרטון שבו הוא מספר על שוד הבנקים הראשון שלו: בעודם מפענחים את הקודים הסודיים לכניסה למחשבי הבנק, אחת הבחורות בצוות ההאקרים הפנתה את תשומת לבם לכך שהזמנת העבודה שקיבלו מדירקטוריון הבנק כללה רשות לנסות ולפרוץ פנימה, כמו שודדים מהעולם הישן.
הם נערכו בהתאם ונכנסו לסניף: שלושה אנשי מחשבים התחזו לשודדים והודיעו לקופאית האחת שהייתה שם ש"זהו שוד" ושתפתח את הכספת. היא צייתה בלי בעיות, ואחרי שהם גילו שהכספת מכילה הרבה יותר כסף מכפי שציפו, החזירו את הכסף. אחת הבחורות בצוות אפילו התיידדה עם קהל הלקוחות ואפילו לקחה על הידיים תינוקת של אישה שעמדה בתור, והאירוע הסתיים בכך שחבר הצוות שצילם את ה"שוד" החליף מספרי טלפון עם הקופאית. סרף מסרב לגלות באיזה סניף זה קרה.
זמן לא רב לאחר מכן, סרף החליט לעזוב את תחום המחשבים ולנסוע לקליפורניה, על מנת להשלים דוקטורט בחקר המוח במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), הנחשב לאחד ממוסדות הלימוד והמחקר המובילים בעולם. מרצה שפגש כמעט במקרה העלה בפניו את הרעיון לרתום את הבנתו במחשבים ואת צורת החשיבה המיוחדת שלו כהאקר לטובת מחקר מדעי והוא נדלק. הוא הגיע למעבדה, ואחרי מספר חודשים כבר היה שקוע כולו במחקר לדוקטורט.
איך החלטת לשנות כיוון?
"תמיד חלמתי להיות מדען, וידעתי שהמדע הוא תחום שבו לעולם לא יהיה לי משעמם. אני זוכר את עצמי כילד נכנס למועדון של משחקי וידאו. אז עוד לא היו בבית מחשבים שהריצו משחקים. עמדתי שם ושיחקתי בסופר מריו, ואחרי כמה דקות שבהן היה נדמה לי שאני מצליח מאוד, המשחק פתאום ביקש ממני להכניס כסף, והתברר לי לתדהמתי שאני לא באמת משחק, שהדברים קרו שם בעצמם. זה היה רגע ששינה לי את החיים".
"התחלתי לשחק במחשבים, לשנות אותם, לפרוץ לתוכם. את כל ההתרגשות הזו אני מוצא גם במחקר המדעי. אני ניגש לבעיות שאין לי מושג איך לפתור אותן, ואני צריך לגלות המון יצירתיות, לנסות ולטעות. המוח הוא מסתורין ענק, ואני מרגיש שממש כמו האקר, אני מנסה כל הזמן למצוא זוויות מקוריות לחדור פנימה ולגלות איך דברים עובדים".
כטיפוס חובב ריגושים, לא מתסכל אותך שבמדע צריך לפעמים לחכות המון זמן עד שרואים תוצאות?
"במהלך הלימודים לדוקטורט שאלו אותי אם אני איש שרץ 100 מטר או מרתון. זאת לא שאלה קלה. נאלצתי להבין שאני בטבעי אצן שרוצה להגיע מיד למטרה, אבל לקחתי על עצמי מטרות של מי שרץ למרחקים ארוכים. זה מאבק יומיומי שאני נאבק כל חיי. ואני לומד. לוקח המון זמן לגלות תשובות לכל שאלת מחקר שאני בודק, וגם אז, כשיש לי תשובות, המערכת המדעית המדויקת מכריזה על התשובה כנכונה רק אחרי שהעולם מאשר אותה, ואתה מזיע קשה כדי לשכנע ולהסביר לאנשים שלא תמיד מבינים את התחום שלך. לפעמים עוברות שנים מרגע הגילוי ועד לפרסום. אני מצליח להתמודד עם זה כי כל הזמן מעניין לי".
להעביר את הגנים
בניגוד גמור לנכונות שלו לשוחח על מדע (והוא עושה את זה בצורה מרתקת ומלאת הומור) סרף מעדיף לשמור את חייו הפרטיים בצל יחסי. חיטוט ברשת מניב תיעוד של רומן שהיה לו לפני מספר שנים עם השחקנית כריסטינה אנאפו ששיחקה רקדנית לצד נטלי פורטמן ב"ברבור שחור".
כיום יש לו חברה חדשה, קייט, שהרומן איתה התחיל "ממש שנייה אחרי שהתפרסמה רשימת הרווקים הזאת, ולי נשאר לקוות שהפרסום הזה לא יהרוס לי את היחסים האלה, שהם רק בתחילתם. אני מקווה שקייט, שמחכה לי בניו יורק, לא תכעס על זה. אולי הרומן הזה יצליח, ואז אם בעתיד יפנו אליי, זה יהיה כדי להופיע ברשימת הנשואים השווים".
אתה חושב על חתונה וילדים?
"זה לא דחוף לי, אבל אני חושב על זה. אחי ואשתו כעת בהיריון, בחודש שמיני, אז הם כבר דואגים להעביר את הגנים המשפחתיים שלנו הלאה. התירוץ הרשמי שלי כל השנים היה שאני נודד בין מדינה למדינה, שאין לי זמן לזה, אבל יכול להיות שמדובר במשהו הרבה יותר מהותי מזה. קייט היא לא החברה הראשונה שלי, ואני מקווה שבניגוד לנשים קודמות, לה לא יימאס מזה שאני לא ממהר להתחתן וללדת ילדים".
