תצוגת הדפסה של -- ליצן עצוב: שש עובדות מפתיעות על גדול שחקני הקולנוע צ'ארלי צ'פלין

בין שלל הסרטונים ששותפו במערכת הבחירות האחרונה, סרטון אחד עשה נעים בלב לכל צופה, ללא קשר לדעתו הפוליטית - נאום הסיום של צ'ארלי צ'פלין מהסרט "הדיקטטור הגדול". הנאום, המבקש עולם טוב יותר, מציג את כל גדולתו של צ'פלין - שחקן אדיר, כותב מחונן וקומיקאי מרהיב.

בהיסטוריה של הקולנוע, אין הרבה שחקנים ויוצרים אהובים יותר מהבחור עם השפם וההליכה המתנדנדת, אבל מאחורי האיש השמח הסתתרו לא מעט סיפורים עצובים. הנה כמה מהם.

1. אף אחד לא יודע איפה הוא נולד

בשנות ה-50 ה-FBI חשד שצ'פלין הוא קומוניסט. הקומיקאי היה ידוע בדעות השמאלניות שלו, וה-FBI חשד בקומוניזם בערך בכל מי שלא לבש דגל של ארצות הברית במקום מעיל. מכיוון שצ'פלין העביר את ילדותו בעוני רב בלונדון, כולל מעבר לבית יתומים בגיל צעיר, הסוכנות הפדרלית ביקשה מה-MI5, המקבילה הבריטית שלה, לחקור את הנושא.

הבריטים מצידם לא חשבו שיש ממש סיכוי שצ'פלין קומוניסט, אבל לא הצליחו למצוא את מקום הולדתו. באף ארכיון לא נמצאו רישומים להולדתו, לא תחת השם צ'פלין ולא תחת הארלי, שם הנעורים של אימו. ה-FBI אף הציע ששמו האמיתי של צ'פלין הוא ישראל ת'ורנסטין, אבל גם לשם זה לא נמצאו רישומים. גם שמועה שהוא יליד צרפת או רוסיה נבדקה, וכלום.

צ'פלין עצמו נהנה מהעניין ואפילו כתב באוטוביוגרפיה שלו שסבתו היתה חצי צוענייה, כדי לעורר עניין במסתורין סביב לידתו. לגבי הקומוניזם, בסופו של דבר, ה-MI5 החליטו שאין סיבה לחשוד בצ'פלין כקומוניסט, אבל כאשר צ'פלין יצא מארצות הברית לחופשה באנגליה ב-1952, המדינה לא אישרה לו שוב ויזה. צ'פלין נדרש לענות על שאלות בענייני זהות במחלקת ההגירה לפני שיקבל שוב ויזה, אך החליט לוותר ועבר לשוויץ.

בארצות הברית הוא חזר לבקר רק עוד פעם אחת, ב-1972, כאשר קיבל אוסקר על מפעל חיים.

2. הוא היה ונשאר ילד עצוב

אחת הדמויות המוכרות ביותר של צ'פלין, אם לא המוכרת ביותר, היא הנווד המסכן המסתובב עם המקל שלו והכובע העגול. במשך שנים חשבו כי ההשראה לדמות הגיעה מחיי העוני שצ'פלין חווה בילדותו, ובאופן יותר ספציפי, מאביו האלכוהוליסט שנפטר בגיל צעיר. עם זאת, בספרו "צ'פלין: חיים", סטפן וייסמן טוען כי ההשראה האמיתית לדמות באה מאימו של צ'פלין שעסקה בזנות.

לפי וייסמן, אימו של צ'פלין, חנה, עסקה בזנות מגיל צעיר ואף חטפה סיפיליס, מחלה חשוכת מרפא באותה תקופה, אשר הובילה להידרדרות מנטלית, אותה ראה מקרוב צ'פלין שהיה אז בן 14 בסך הכל. צ'פלין עצמו מעולם לא דיבר על התקופה הזו בילדותו. להיפך, הוא תיאר את אמו כאישה מלאת הדר, אשר הידרדרה לשיגעון כתוצאה מהרעב שכפתה על עצמה כאשר העדיפה לתת לילדיה אוכל ולא לקחה לעצמה דבר.

עם זאת, אחת מנשותיו של צ'פלין, לואיז ברוקס, סיפרה כי הוא כה חשש מסיפיליס שנהג תמיד לשים יוד על איבר מינו לפני ששכבו כדי למנוע הידבקות במחלה.

מעבר לזנות ולמחלות, וייסמן מספר כי חנה לא הייתה נאמנה לאביו של צ'פלין והיו לה שלושה ילדים משלושה גברים שונים. לאחר שנפטרה, בגיל 65, צ'פלין יצא עם סרטו "אורות הכרך", בו שיחק את הנווד העני המתאהב במוכרת פרחים עיוורת, ומנסה, למרות אהבתו, לסייע לה לחזור לאהובה הישן, המיליונר. לפי וייסמן הסרט הזה מסמל את רצונו התמידי של צ'פלין שהוריו יחזרו להיות יחד.

3. הוא אהב נשים צעירות. לפעמים ממש צעירות

ארבע נשים היו לצ'פלין, כולן צעירות ממנו בהרבה, אבל שתיים מהן היו אפילו לא חוקיות.

הראשונה הייתה מילדרד האריס, אותה פגש במסיבה. היא הייתה מלאת שמחת חיים כמו שרק בת 16 יכולה להיות. אחרי כמה חודשים שהשניים בילו יחד, האריס טענה שהיא בהריון. העניין התגלה כלא נכון, אבל הנזק כבר נעשה וצ'פלין, כדי למזער נזקים, נשא את האריס לאישה. הנישואים, שהסתיימו אחרי שנתיים, היו קשים, כולל האשמות בבגידות ומוות של בנם היחיד שלושה ימים לאחר לידתו. מה שכן, קריירת הקולנוע של האריס, אשר השתתפה בכמה סרטים של צ'פלין, בהחלט הרוויחה מהנישואים.

ליטה גריי היתה אשתו השנייה של צ'פלין. אחרי האריס, צ'פלין חש כנראה שגיל 16 זה יותר מדי מבוגר והתחיל להתעניין בגריי כשהיתה בת 12 והשתתפה בסרטו "הילד". אבל, בהיותו אדם מעט הגיוני, הקשר הממשי ביניהם התחיל רק ארבע שנים מאוחר יותר כשגריי הייתה כבר כמעט בת 16. גריי נכנסה להריון וצ'פלין התחתן איתה בסתר, כדי לא להיכנס לכלא. היא ילדה את צ'ארלס צ'פלין ג'וניור, ובהמשך את סידני צ'פלין. הנישואים שרדו רק שלוש שנים, וכללו המון שמועות על בגידות של צ'פלין באשתו הצעירה.

ב-1936 צ'פלין התחתן בשלישית, הפעם עם פולט גודארד, אישה בוגרת בת 28. צ'פלין היה בן 47. גם הקריירה של גודארד הרוויחה מהנישואים בזכות תפקידים ב"הבהלה לזהב" ו"הדיקטטור הגדול". נישואי השניים שרדו ארבע שנים, אבל בניגוד לנישואים האחרים, צ'פלין וגודארד נשארו ידידים גם אחרי שהזוגיות הרשמית התפרקה.

אונה אוניל הייתה אשתו הרביעית של צ'פלין. הוא היה בן 54, היא כמעט 18. בניגוד לשאר הנשים, הנישואים האלו שרדו עד מותו של צ'פלין. אונה העדיפה חיי משפחה על קריירה קולנועית ולשניים היו שמונה ילדים יחד. לכל כותב ביוגרפיות של צ'פלין ברור שהחיבור לנשים צעירות נובע מהקושי להתמודד עם נשים, שנותר אצלו בעקבות המשברים שחוו הוריו.

4. הוא שילם מזונות על ילד לא שלו

כל הגירושים והבגידות היו עסק יקר לקומיקאי האהוב. למילדרד האריס צ'פלין שילם 100,000 דולר וחלק מרכושו עבר אליה. לפולט גודארד הוא שילם כבר 600,000 דולר ועוד 100,000 דולר עבור כל ילד. אבל אלו תשלומים מוכרים בעולם הנישואים. לעומת זאת, התשלומים לילד של ג'ואן בארי היו מעט פחות הגיוניים.

לצ'פלין ובארי היה רומן קצר ב-1942, אשר נגמר כשבארי החלה להתנהג בצורה מטורפת ולהציק לצ'פלין, כולל פריצה לביתו עם אקדח. למרות סיום הרומן, זמן קצר לאחר מכן, בארי ילדה תינוק וטענה שהוא של צ'פלין. הדה הופר ופלוראבל מוייאר היו כתבות רכילות שהציתו אש נגד צ'פלין על סירובו להכיר בילד. כתבות שהתפרסמו ושאלו "מה יהיה שם הילד ומה יהיה על אימו", גרמו לציבור לצאת נגד צ'פלין האהוב עד אז.

בדיקות דם הוכיחו שהילד אינו של צ'פלין, אבל התביעה טענה שבדיקות הדם אינן קבילות וצ'פלין נאלץ לשלם מזונות בעבור הילד - 75 דולר בשבוע. ב-1942 זה היה חתיכת סכום (פי שלוש ממשכורת ממוצעת של משפחה).

5. הוא לא היה האיש הכי נעים בעולם

"מכירים אותי במקומות בעולם בהם לא שמעו על ישו", כך התפאר צ'פלין, לפחות לפי ספרו של פיטר אקרויד "צ'ארלי צ'פלין", המצייר את צ'פלין האדם כניגוד גמור לדמות החביבה שהציג על המסך. צ'פלין האמיתי היה קשה, חשדן ועצבני. רוברט פלורי, עוזר במאי שעבד איתו תיאר את צ'פלין כ"פוגעני, משתלט ומרושע". מרלון ברנדו הגדיר את צ'פלין כ"האיש הכי סאדיסטי שיצא לי להכיר".

הסובלים העיקריים מכך היו ילדיו: "התגובה האלימה שלו למשהו שהכעיס אותו הייתה כל כך לא פרופורציונלית, שלא יכולתי שלא לפחד ממנו", סיפר אחד מהם.

אקרויד מתאר את צ'פלין כמגלומן גדול אשר סירב לענוד שעון ולא רצה לדעת איזה יום היום. בנוסף, הוא התייחס בצורה נוראית לנשים שלו, וכבמאי היה אובססיבי וצילם עשרות טייקים לכל סצנה. בתור ילד שעבר חיי עוני עם אבא אלכוהוליסט ואימא בוגדנית, לפחות יש הסבר פסיכולוגי להתנהגות שלו.

6. גם בקבר לא נתנו לו לנוח

צ'פלין נפטר בשנת 1977 בגיל 88. הוא נקבר בבית קברות קטן בשוויץ. כמה חודשים לאחר מותו, שני שודדי קברים גנבו את הארון שלו וביקשו כופר של 600,000 דולר מאשתו, אונה.

אונה סירבה ומצוד נערך אחרי שני הגנבים. המשטרה עקבה אחר כל תאי הטלפון מהם התקשרו החוטפים (ודיברו בקול מצחיק כדי להסוות את עצמם), עד שהם נתפסו. הגופה של צ'פלין נמצאה בשדה חיטה. האיכר , בעל השדה, שכעס בתחילה כי חפרו לו בשדה, הציב בהמשך שלט האומר כי בשדה זה שכב צ'ארלי צ'פלין.

לאחר שהוחזר הארון, הוא הוכנס לכספת בטון, כזאת שלא יצליחו לפתוח, ושם נח הקומיקאי התזזיתי.