אחד עם הטבע: בית קליל ופתוח לנוף, שבו עיצוב הפנים הוא רק בונוס

זה הביקור הראשון של הבלוג בניו זילנד, והנחיתה בביתה של משפחה רב דורית, שבנתה בית אחד גדול ולצידו אחד קטן, שהוא מעין "מיני מי" שלו - נעימה מאוד. החלקה המשפחתית נמצאת בטיטירנגי (Titirangi), פרבר של אוקלנד (Auckland), שנחשב ליוקרתי ופופולרי מאוד בקרב אמנים וידוענים מקומיים. ואין זה פלא: הוא נמצא באיזור הררי, שופע צמחייה טבעית ונושק לים, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת שלא עולה על 25 מעלות. 

האדריכלים מיקמו את הבתים כך שהטבע ייכנס הישר לתוך הבית, יחד עם הרבה שמש. הבית כולו פתחים וחלונות, מה שיוצר אווירה של נופש. יחד עם זאת, כל חלקי הבית תוכננו במחשבה מעשית ושימושית.

ההשראה לעיצוב הייתה אוהל וסוכה, ולכן הטבע הוא הדומיננטי ביותר. קירות זכוכית מטשטשים את הגבולות בין הבית לסביבתו, כך שהחוץ הופך לקישוט המרכזי של הפנים. מגוון החומרים בהם השתמשו מוגבל - רצפת בטון, קירות דיקט וחלונות אלומיניום, עם כתמי צבע חמים. במרכז שני המבנים המלבניים סלון ומטבח הפתוחים לחוץ, בקצה אחד של המלבן אגף ההורים ובקצה השני אגף הילדים. אנחנו נתרכז בבית המרכזי, ששטחו 120 מ"ר, ורק נציץ לביתם של הסבא והסבתא.

במרכז הבית חלל פתוח שבו מטבח, פינת אוכל ופינת ישיבה. הוא תחום בקירות זכוכית, ורצפת הבטון נמשכת מבפנים החוצה לחצר ויוצרת רצף בין החוץ לפנים. התקרה המשולשת הוגבהה כך שחלונות צרים וגבוהים מכניסים את אור השמש מלמעלה, מאווררים ומצננים את החלל כולו. יחד עם הקירות השקופים נוצרת אשליה של מרחב גדול בהרבה מגודלו הממשי של השטח הבנוי.

המטבח פתוח, עם ארונות דיקט שתוכננו כדי לענות על כל הדרישות המעשיות של מטבח משפחתי. משטחי העבודה עשויים אלומניום ודלתות הארונות הצבעוניות עושות שמח בעיניים. אי העבודה הוא גם דלפק לאכילה וגם מקום אחסון.

במטבח דלתות הזזה שחורות, שמובילות אל חדר העבודה/אורחים. בתמונה למעלה הן פתוחות, ולמטה הן סגורות:

החוץ והפנים כרצף טבעי (המסדרון שנראה מימין לחדר העבודה מסתיים בחדר ההורים):

בין המטבח לפינת הישיבה מפריד שולחן אוכל עגול - רטרו חם וביתי, כמו המנורות:

הריהוט בבית הוא קודם כל שימושי, ופריטים רבים נבנו כחלק מהמבנה. מבט מהמטבח לכיוון פינת הישיבה (כאן רואים היטב איך הגביהו את התקרה המשולשת והוסיפו חלונות גבוהים):

ספות בצורת ר' שוקעו במפלס נמוך יותר, ובגבן נבנתה ספרייה נמוכה, שמקיפה ומגדירה את פינת הישיבה. החדר מסתיים בקיר שכולו ספרייה שחורה, שיחד עם הקיר שבקצה המטבח מגדיר את החלל: שני קירות ארוכים ושקופים, שני קירות צרים וכהים.

הריפוד של הספות הבנויות נבחר באפור נייטרלי, שלא מפריע לירוק שמבחוץ ולכתמי הצבע האחרים. הטלוויזיה, למשל, מוסתרת מאחורי מסך אדום, שנפתח לשני חלקים:

בתמונות האלה נראה המסדרון שמוביל לחדרי הילדים, ובחוץ, מימין, ביתם הקטן יותר של הסבים.

המסדרון שמוביל לאגף ההורים גם הוא מרובה חלונות, גבוהים וארוכים. כך הוא נראה מבחוץ :

פרופילי החלונות שחורים, הקירות עשויים עץ. מבט אל המסדרון מספק הצצה גם אל חדר העבודה: שימו לב למלאכת המחשבת של פריטי הנגרות המעשיים. דלת הכניסה לחדר ההורים אדומה:

אך פנים החדר רגוע ובהיר, כולו עץ, ומדגיש עוד יותר את הירוק של הטבע שמקיף אותו.

חדר הרחצה של ההורים הוא שילוב רגוע ונעים של קרמיקה לבנה, קירות וארון עץ ומנורות כהות, גלילים פשוטים למראה, בצבע מסגרת החלון.

מבט מחדר ההורים לכיוון הסלון:

מצדו השני של הבית אגף הילדים, שבו שני חדרי שינה, חדר שירות וחדר רחצה. כאן הדלתות צהובות:

כך נראה אגף הילדים מבחוץ: מימין חלון חדר הרחצה (עם אמבטיה צהובה), דלת שיוצאת החוצה מחדר השירות ושני חלונות רבועים עם אדנים עמוקים, בשני חדרי הילדים. 

גם כאן, כמו בחדר ההורים, קירות עץ:

הריהוט בנוי ויכול להתבגר יפה עם הילדים. חלון ממוסגר בצהוב שבתוכו ספסל מרופד, למשל.

תוכנית הבית הגדול: משמאל חדר ההורים, חדר רחצה, חדר עבודה/אורחים, מטבח, פינת אוכל ופינת ישיבה, חדר רחצה לילדים, חדר שירות ושני חדרי ילדים.

הבית הקטן נבנה בקרבת אגף הילדים, ושביל מוביל ממנו לרחבת בטון שליד דלת כניסה אליו:

הבית הקטן בנוי על פי אותם עקרונות (במרכז סלון ומטבח פתוחים לנוף, בצדדים חדרי שינה), אך עיצוב הפנים הותאם לטעמו ולצרכיו השונים של הדור המבוגר של המשפחה:

תוכנית המגרש, עם שני הבתים:

אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?

- אוי כמה גאונות יש בפשטות נכונה.

- נחמדה הניו זילנד הזו, שווה ביקור.

- כשהחוץ בפנים והחומרים טבעיים לא צריך תמונות וקישוטים.

ציון: 4.6 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)

עיצוב: Dorrington Atcheson Architects

צילום: Emma-Jane Hetherington