בכל חופשה מחדש אני עושה את הטעות הזו, כאילו אני לא לומד. בכל חופשה מחדש אני אומר לעצמי כמה נחמד יהיה להעביר יום בבית, עם הילדים. נשחק במשחקים, ננוח קצת מהשגרה. אני הרי שונא את הדוחק והצפיפות שמועמסת על כל אתר בילוי ואי תנועה בתקופות החגים השונות. אני סולד מערימות הזבל הענקיות שמושארות אחרי המטיילים הפחות אדוקים ביערות, בנחלים ואפילו בגני השעשועים (מי לכל הרוחות עושה פיקניק ועל האש בגן שעשועים?). אז כן, למה לא להמנע מכל אלו?
ובכן, ילדים, זו הסיבה: בדרך כלל יום אחד עם שלושתם בבית מבהיר לי שמחר, לא משנה לאן, אנחנו יוצאים. שישתוללו בחוץ, שיפרקו את המרץ שלהם בריצה, טיפוס או מה שלא יהיה, רק שלא יפרקו את הבית. נשארת רק השאלה המובנת מאליה: לאן? ויותר מזה, האם אפשר להימנע מההמוניות הדורסת שנמצאת כמעט בכל מקום וגם ליהנות עם הילדים במקביל? אז מתברר שיש אפשרויות כאלה, חלקן חבויות וסודיות עדיין, מקומות שיחד עם זאת שהם פתוחים למבקרים, עדיין לא לגמרי הוכתרו כמוקד עלייה לרגל וזה בדיוק הזמן לפקוד אותם. אחרות מצויות ממש בחצר האחורית שלנו ודורשות רק מעט חשיבה יצירתית. איפה? איזה? הנה כמה רעיונות:

 

טריינספוטינג / עומר להט

אני הבן אדם הכי גרוע שקיים להמלצה על פעילות למשפחה בפסח. אני by definition לא יוזם פעילויות וטיולים בארץ ממגוון סיבות: משעמם, יקר, צפוף, מלוכלך, לא נגיש וערסים. אבל מה אני כן שוקל לעשות עם הילדים הסקרנים שלי? טריין ספוטינג (צפייה ברכבות) - לא במובן של הסרט כמובן, אלא פשוט ללכת איתם לתחנה הקרובה בחולון ולנסוע 2 תחנות משם לעזריאלי או למתחם שרונה רק בשביל החוויה, כי הם מאוד אוהבים את זה. אם אתם רוצים לקחת את זה יותר רחוק, יש לרכבת אתר שמציע טיולים מסודרים עם רכבות לאטרקציות ברחבי הארץ.
אפשר גם צפייה במטוסים. נוסעים לשדה התעופה, עומדים בתוך "קניון שחקים" ומסתכלים על מטוסים ממריאים ונוחתים. אפשר גם לשבת שם על מגש פיצה. עשינו את זה פעם וזה מהנה, מעביר את הזמן ובעיקר, תלוי את מי, מעניין מאוד.

 

עומר להט ובנו בטריין ספוטינג
עומר להט ובנו בטריין ספוטינג

 

רדו לואדי / אור לבו

בתור מישהו שיש לו את הפרבילגיה לגדל את ילדיו באזור כפרי, פסטורלי ומוקף ירוק (כן, סוג של חור), אני תמיד אוהב לארוז קצת פירות ואיזה סנדביץ' או שניים, מים, כלבה עקשנית במיוחד ושני זאטוטים ולרדת לואדי. הכל ירוק שם ושקט ועם קצת מזל, אפשר לראות עדר כבשים או עזים מהכפר השכן (ליהו, עכשיו נאכיל אותן ועוד כמה ימים נאכל אותן). בקצה הואדי ישנו תל קטן וחמוד הנקרא תל שימרון, ממנו אפשר לצפות דרומה על עמק יזרעאל. במרחק הליכה קצרה מערבה (כקילומטר) יש פינה קטנה ונחמדה עם בריכת נוי, מגדל תצפית, שולחנות וצל. תוכלו לזהות אותה לפי שיחי החרדל העצומים שמקיפים אותה.
תל שמרון נמצא ליד צומת נהלל ומסלול ההליכה מומלץ לכל אלו שלא באמת אוהבים טיולים, אבל כן רוצים לצאת מהבית או כמסלול קצר בדרך צפונה או דרומה. אפשר להחנות ליד בית הקברות של נהלל (היכן שקבורים משה דיין ואילן רמון), לטפס אל התל ברגל ולעשות פיקניק למרגלותיו או ליד הבריכה. אם תלכו מזרחה בוואדי, אולי תפגשו אותנו.

 

טיול בארץ הצלילים / עמירם בניון

טיול יכול להתרחש בהרבה צורות שונות ואחת שגיליתי לאחרונה אינה מצריכה כלל אמצעים סטנדרטים או כוח. עלמה, בתי הבכורה, מאוד אוהבת מוזיקה. אפשר לראות אותה לפעמים ממש נדלקת או מתחברת לשיר מסויים שמתנגן ברקע ולפני כמה ימים זה היה השיר הזה, אז נשכבנו לנו, אני והיא, באיזה יום חופש - היא מקולחת ואני מבקש ממנה שתשיר לי את השיר שהיא אוהבת ומזמזם לה את השיר הנ"ל. היא רוצה, "‏אבל אני לא יודעת את המילים", אז אני מקרין בטלפון החכם את הקליפ ואנחנו שרים יחד. היא שואלת שאלות ואני עונה ואנחנו עוברים לאותו שיר בגרסה אחרת. הוא חושף שיר נוסף וזמרת, שאלות המשיכו להשאל מצד אחד ולהיענות מצד שני. בקליפ הזה היא הביעה את רצונה להיות שם בהצגה הזאת ועברנו לעוד קליפים של הופעות, כמובן סביב עידן (יש לי דוד שקוראים לו עידן) רייכל; (יש לי סבתא שקוראים לה רחל) והזמרת עם השיער השחור... ככה עבר לו הטיול בארץ הצלילים, ללא אמצעים פרט לסוללה טעונה.

 

מעבר לירוק / אליסף יעקב

ההמלצה שלי: נחל פרת. כמו רוב הדברים היפים במדינה שלנו, נחל פרת נמצא מעבר לקו הירוק, באזור ענתות (ליד פסגת זאב) ואני ממליץ לכם בחום (כי מי רוצה לטייל בקור) להיפטר מכל הדעות הקדומות אם יש לכם כאלו ולהגיע אליו. יש לו מסלולי טיול שמתאימים לכל המשפחה, אפשר להיכנס למים במקומות מסוימים וגם במים עצמם יש עומקים שונים. הנחל שייך לרשות הטבע והגנים, עם מסלולים מסודרים ומאובטחים ויש שם מעיין יפהפה שזורם כל השנה. קחו בחשבון שהכניסה עולה כסף, אסור להדליק שם אש והוא לא פתוח 24 שעות ביממה, אז מומלץ להרים טלפון (02-5715859) לפני שמגיעים. מומלץ להקדים ולהגיע בשעות הבוקר.

 

קצת מסורת / טל חן

רגע, לפני שאתם מפטירים "עזוב אותנו, אנחנו עם פיתות במקפיא", אני מציע לקחת את מנהג ביעור חמץ ולעשות ממנו משחק. תמיד במשפחה שלי, מאז שהייתי ילד, בשבוע שלפני ליל הסדר הילדים היו מגלגלים חתיכות קטנות של לחם במפיות ומטמינים אותן בפינות נסתרות של הבית ואז אבא שלי היה עובר חדר חדר עם יעה ולפעמים גם עם נר ואנחנו היינו מציינים "קר... מתחמם... לוהט". אז נכון שאף אחד לא בדק בציציות, אבל העיקר במסורת הוא המסר, לא? ואם זה ייגמר מהר, תמיד אפשר גם לשחק בהגעלת כלים (מעמידים את הצלחות בבית ועושים להם פרצופים עד שהן אומרות איכס).

 

לנקות ביחד / ברק שטרית

הכי נדוש זה לנקות ולסדר לקראת פסח. הכי לא נדוש זה לעשות את זה יחד עם הילדים, לתת להם להוסיף רעיונות ושיטות ולתת להם לקחת את העניינים לידיים (מילולית). מבחינתי לסדר, לנקות או לחדש צבע זו דרך מצויינת להעביר יום עם הילדים. אפשר לקחת את ארון הבגדים שלהם או ארון את הצעצועים ולשאול אותם מה הם צריכים ומה הם לא. זה גם זמן מצויין להסביר שכל מה שהם לא ישמרו יעבור לידיים טובות של ילדים שאין להם וכך להמחיש את הקונספט של תרומות.

אם בערה בכם נפש יצירתית (או שבא לכם לשחרר לילד קצת יצירתיות ולא על קירות הבית) זה הזמן למצוא רהיט שרציתם לצבוע או קיר שיש עליו סימנים ולעשות פעילות צביעה עם הילדים. אם ממש בא לכם להגזים, התייעצו איתם מה הם חושבים לעשות - באיזה צבע או טקסטורה או אולי בכלל לא לעשות. נכון שלפעמים הם יגזימו (בכל זאת - דמיון של ילדים), אבל הבחירה האישית והאפשרות להגשים משהו מהדמיון שלהם, ילמדו אותם שלפעמים חלומות מתגשמים.

 

זוחרקים / עמרי אימבר חלפין

אי שם בגליל המערבי קיים מרכז מבקרים קטן בשם "זוחרקים", המספר את הסיפור של הזוחלים והחרקים החיים במדינה שלנו. הסיור במקום אורך בסביבות שעתיים וכולל הרצאה עם מצגת, סיור בין החרקים והזוחלים המאכלסים את ארצנו ומסלול אתגרי (למי שרוצה), בו עוברים ממש בתוך כלובים המלאים בדבורים (לא מסוכנות באמת), חרקים, נחשים ואפילו עטלפים. שווה מאוד, אבל כדאי לתאם ביקור מראש בטלפון (04-999-8212).

 

מרכז זוחרקים (צילום: רונן פריימן)
מרכז זוחרקים (צילום: רונן פריימן)

 

קמפינג, לא חשוב איפה / יובל אדם

הפעילות שלי התגלתה כתוצאה מטיול קמפינג לצפון, שנהרס בגלל שורה של חניונים מפוצצים, אבל אפשר להתחיל בזה בלי לנסוע עד לגולן ולחזור. החומרים הנחוצים הם חצר וציוד קמפינג. מקימים בחצר את האוהל ובמשך לילה או שניים מבלים באוהל. מותר להיכנס הביתה להביא דברים. רצוי להביא חברים לפחות לילדים ומשחקים. עושים על האש, מוסיפים לזה פעילויות בחצר והכי חשוב - ישנים באוהל. כשהולכים לישון עם הילדים באוהל זה קסום והרפתקני, גם אם זה בעיר. מספרים סיפורים, מתארגנים לאור פנסים ונרדמים בשקי שינה. חג שמח ואל תשכחו לסגור את הרשת, שלא ייכנסו יתושים.

 

משהו פשוט / יואב כהן מלמד

פסח הוא זמן מצוין לטיולים. האביב פורח, יש הרגשה של התרגשות באוויר ואני רוצה להציע משהו יפה ופשוט: גבעת התיתורה במודיעין. 600 דונם של טבע, ארכיאולוגיה ונוף עוצר נשימה בקצה העיר מודיעין (מול מכבים). במקום הזה תמצאו עשרות בורות מים, ממצאים ארכיאולוגיים, גתות מקוואות, מערות קבורה ומצודה צלבנית בלבה. ניתן למצוא בגבעה המון צמחייה, כגון עשרות שקדיות (מראה מרהיב בט"ו בשבט), סברסים, רקפות, כלניות ועוד. כיף לטייל בה בעיקר בשבתות, אבל גם סתם ככה באמצע השבוע, מניסיון. אז אם לא בא לכם לטייל עם כל עם ישראל, בואו לראות את פינת החמד הזו. מובטחות לכם שעתיים של כיף, נוף ואוויר טוב.

 

גבעת התיתורה
גבעת התיתורה