הדפסה
לכתבה באתר
430 מיליון שקל הושקעו בקניון עזריאלי ברמלה שנחנך השבוע, וקשה להיזכר מתי הושקע סכום כזה בבניין אחד בעיר. זאת סיבה למסיבה בקבוצת עזריאלי, ובעצם החגיגה כפולה משום שהיא חנכה השבוע במקביל קומה חדשה בקניון איילון ברמת גן – הוותיק בקניוני המדינה - בהשקעה של 200 מיליון שקל.
במדינות המערב הקניונים דועכים, ובישראל הם ממשיכים לחוות הצלחה מסחררת. הישראלים מכורים: ברוב ערי המדינה, המרחב הציבורי מוזנח מכדי להתחרות בקניון הממוזג והמאובטח. בעוד שערים רבות בעולם החליטו לעצור את התופעה כדי להציל את עצמן, אצלנו הקניונים רק ממשיכים להיערם. לרשויות מקומיות קשה להתחרות בתאגיד מלוטש כמו קניוני עזריאלי, וגם רשויות חזקות מתקשות להציע לתושבים מרחב ציבורי שיגרום להם לוותר על המזגן, הניאונים ואריחי השיש.
"הישראלים מתים על קניונים", מצהיר מנכ"ל קבוצת קניוני עזריאלי, ארנון תורן, והוא יודע על מה הוא מדבר. כשהוא מתבקש להתייחס לדעיכת הקניונים בממלכת הקניונים, ארצות הברית, הוא טוען שמדובר ב"קניונים בני עשרות שנים שלא עדכנו אותם ולכן הם לא עומדים בתחרות".
מרכז רמלה מוזנח, אבל יש קניון נוצץ
אבי הקניונים האמריקאיים, האדריכל ויקטור גרואן, הכריז על הקניון כ"עיר חדשה". ארנה קזין כתבה ("במרחק הליכה – חיבור על תרבות הצריכה"; בבל, 2004) על הקניון כעיר ש"אינה מתיישנת, אין לה היסטוריה, יש לה רק עכשיו". הקניון החדש ברמלה הוא קופסה אטומה מבחוץ ומוארת מבפנים, וכמו מרבית הקניונים הוא מנוכר לסביבתו ומתנהל בפער מהעיר האמיתית שבחוץ.
האדריכל אבנר שר תכנן את קניון רמלה (23 אלף מטרים רבועים, 150 חנויות) שמצטרף ליצירת בלוק עצום ממדים המנותק ממרכז העיר, ליד שדרות דוד רזיאל ובמקביל ל"מגדלי גינדי" החדשים. קבוצת עזריאלי רכשה את הקרקע מ"גינדי", שהסתפקה בארבעה מגדלים וויתרה על יתר הקרקע, שם הוקם הקניון הענקי. הולכי הרגל והנוסעים בתחבורה הציבורית, וכאלה לא חסרים בעיר הענייה, יתקשו לאתר את הכניסה לקניון מהרחוב, כי חסמו אותה בחניון ענק. אדריכל קבוצת עזריאלי, גבי עובד, מסביר שלא הייתה להם ברירה: "היינו רוצים לחפור חניון תת קרקעי, אך הדבר לא התאפשר עקב עתיקות שנמצאות באזור. בגלל הבעיה שנוצרה, השקענו בעיצוב". הוא מדגיש כי לאורך החזית הפונה לרחוב יצמחו עצים, כך שהיא תהיה מכוערת פחות ופעילה יותר.
>> איך הופכים קניון ז"ל למתחם מגורים בר השגה?
האלמנט הבולט בכניסה הראשית הוא כדור זכוכית ענק בצבעי כחול-לבן, שהפך ללוגו של קבוצת עזריאלי בשלושת הקניונים האחרונים שהיא פתחה בפריפריה (עכו, קרית אתא ורמלה). קניון עזריאלי בתל אביב וקניון איילון ברמת גן אינם זקוקים כנראה לאפקט כזה, ובקניונים חדשים אחרים של הקבוצה - במודיעין ובתוספת של איילון - הוא לא בוצע. אגב, גם אחרי הפתיחה החגיגית, כשליש מהחנויות טרם נפתחו; מה שאי אפשר להחמיץ הם הקווים האלכסוניים בחזיתות המתכת ובחריצי הקירות הפנימיים.
יש תושבים שרוצים יותר מזה
תושבים שפגשנו בקניון נשמעו מרוצים. רחל ורותי סיפרו שהן נוהגות לנסוע לראשון לציון ולרחובות כדי לעשות קניות, "ועכשיו תהיה עוד פרנסה לעיר בלי לצאת מהעיר". כאן המקום לציין, כי בקניון יעבדו כ-700 איש. לדעתן, הקניון מייפה את העיר ונוח לבילוי עם הילדים. רחל, שניהלה עד לאחרונה חנות בלוד, הוסיפה עם זאת שלמרות היתרונות של הקניון היא מעדיפה את חיי המסחר ברחובות: "הקניון יפה, אבל ברחובות יש אווירה". כך או אחרת, שתיהן לא חושבות שהקניון יפגע בעסקים הקטנים בעיר, משום ש"רוב האנשים ימשיכו ללכת גם לחנויות הקטנות ולשוק". הילדות מאי, לי-בת, ספיר וקוראל סיפרו כי הן נוהגות לבלות בקניון הקטן בתחנה המרכזית, ועכשיו תהיה להן אטרקציה חדשה. "יש לנו חופש להסתובב לבד", אמרה אחת. "יש כאן מזגן וכל החנויות ביחד", התלהבה חברתה.
חבורת צעירים בתחילת שנות העשרים לחייהם, שעובדים באחד מדוכני המכירה בקניון, חושבים שמדובר באלטרנטיבה טובה לשופינג – אבל בעייתית מבחינתם. "חסר בעיר מדרחוב", אמר אחד מהם. "יש כאן מקומות עתיקים ויש את בית הקשתות, אבל לא עושים כאן כלום". כשהם נשאלו איפה אפשר להתכנס לאירועים ציבוריים או להפגנות, התפרץ אחד מהם: "אין הפגנות ברמלה. יש כאן משטר דיקטטורי עם אותו ראש עיר 30 שנה". מחוץ לקניון פגשנו שני בני נוער משועממים, שניהם נקראים נתנאל, וגם הם לא פרצו בהתלהבות מהבניין החדש. "יהיה עכשיו יותר מקום לקניות לקפה, אבל לא לבילויים", אמרו.
תורן, מצדו, משוכנע שהקניון ברמלה הוא "בשורה אזורית" לתושבי רמלה, לוד, באר יעקב והסביבה. הוא מסכים שהקניון הפך בן רגע לאייקון הבולט בעיר, וטוען ש"למרות שהוא גדול בחרנו להתייחס לחזיתות באופן צנוע וסולידי".
הוא לא יפגע בסוחרים המקומיים ברחובות?
"הרחוב (המסחרי והשוק, נ"ר) הוא מאוד חזק ואין בו הרשתות שאנחנו הבאנו. לכן אני חושב שהחיים יתנהלו זה לצד זה. מה שנוסף הוא תחליף לנסיעה למקומות אחרים".
קניון איילון: הצלחה שקטה עם תוספת
קניון איילון סובל מהמגרעות של כל קניון, בהיותו קופסת צריכה שמנותקת ממרקם עירוני וטובלת במגרש חניה עצום שהוא סיוט לכל הולך רגל. אלא שבניגוד לקניון רמלה, הוא לא מזיק לערים שסביבו. העיצוב סולידי גם היום, כמעט 30 שנה אחרי שנחנך, והשינוי המשמעותי בחזית הוא תוספת קוביות אדומות שמשמשות את מערכות הקניון. "האיפוק משפר את חווית הקנייה ומתאים לתמהיל החנויות", חושב תורן. כאן הרצפה מחופה שיש בהיר והתאורה הולמת את פשטות ההליכה בתוכנית הקווית של הקניון. אלכסונים יומרניים וחומרים צעקניים אין פה.
בערב הפתיחה, צוותי החנויות שקדו על הפרטים האחרונים לקראת כניסת הלקוחות. משלחת ספרדית נחתה בארץ כדי להקים את חנות המותג דזיגוואל (desigual) הראשונה בישראל, שתקרתה חופתה בהמוני בקבוקי זכוכית וחלונות הראווה שלה מיתמרים לגובה מרשים של 6.80 מטר, כמו יתר החנויות בקומה החדשה. יש כעת ארבע חנויות דו-קומתיות בקניון, בדומה לחנות forever 21 בעזריאלי תל אביב. עובד מתגאה בחדר המשפחה שנחנך כאן, כמו בקניון רמלה. "זה חדר שנותן תשובה לכל המשפחה - יש שירותים לילדים בוגרים, להחתלה ולמשחק".
הקומה החדשה משתרעת על פני 10,000 מטרים רבועים, המצטרפים ל-23 אלף המטרים הרבועים הקיימים. היא הוקמה בבנייה קלה מפלדה ומחלקים מוכנים שהורכבו במקום, והיא מתחברת לאולמות הקולנוע "יס פלאנט" כשחלקים נרחבים ממנה גלוים במבטים לקומה התחתונה. אין כנראה אף ישראלי שאינו מכיר את קניון איילון לפני ולפנים, אך תורן משוכנע שהמבקרים יחשבו שהם הגיעו לקניון בלתי מוכר. "בקניון הוותיק הרגשנו שהתקרה נמוכה, ועכשיו כשהתקרה מתחברת לקומה אז המראה השתנה מקצה לקצה", הוא אומר.
משה צור: אלה מרכזים תרבותיים
משה צור, צריך עוד קניונים?
"צריך קניונים טובים וצריך להיזהר מקניונים לא טובים".
מה זה קניונים לא טובים?
"זה מתחיל מהמיקום, וממשיך לחברה שמפעילה את הקניון ושיודעת גם לנהל אותו נכון וגם לתחזק אותו. קניון קם ונופל גם על התכנון וגם על התפעול, ולכן הוא צריך לספק תכנים עשירים שיוצרים חוויה לבאים. הקניונים שלנו הם כמעט המרכזים התרבותיים של פעם, ולכן חשוב תמהיל חנויות וחוויות שונות".
ארנון תורן, התחלתם לבנות קניונים בפריפריה. תפתחו קניון גם בלוד?
"שאל אותי ראש עיריית לוד את אותה שאלה, ואמר לי שהוא רוצה להציע קרקע. אני חושב שהפרויקט הזה אמור לשרת גם אותו, ולכן אנחנו מתייחסים ללוד בדיוק באותה צורה כמו לרמלה. אבל כל ראש עיר רוצה גם. קניון מביא ארנונה".
ומה עם באר שבע, שבה הוקמו שלל קניונים וקיים עודף בשטחי מסחר?
"בבאר שבע הקמנו קניון בשנות ה-90 ואכן יש בה תחרות משמעותית. אנחנו בעוד חודשיים נכנסים להליך שיפוץ גדול, אבל טוב להשתפץ גם אם לא קם לך מתחרה".
