הדפסה
לכתבה באתר
הרפר לי, סופרת אמריקאית, נולדה ב-1926
ארבע שחקניות ידועות, ביניהן סנדרה בולוק וקתרין קינר, גילמו את דמותה בסרטי קולנוע ובדרמות טלוויזיוניות; נשיאים חלקו לה כבוד ומדליות; הספר שכתבה זיכה אותה בפרסים רבים, בהם הפוליצר; אנשים מפורסמים כמו אופרה ווינפרי מתגאים בקרבתם אליה; נכדו של הכוכב ההוליוודי גרגורי פק קרוי על שמה – עד כדי כך היו מיודדים; חברה הטוב ביותר היה הסופר טרומן קפוטה, למענו ערכה את המחקר שאיפשר לו לכתוב את ספרו המפורסם "בדם קר".
מעטים האנשים שזכו בחייהם לממדים כאלה של הערכה והוקרה כמו האישה הזאת, הסופרת הרפר לי, שבקרוב ימלאו לה 90, וששמה חזרה לאחרונה לכותרות בזכות הידיעה שבקיץ עתיד לראות אור ספר חדש שלה.
ההשתאות שהידיעה הזאת עוררה נובעת מכמה סיבות. קודם כל, הסופרת רתוקה כיום לכיסא גלגלים, כמעט עיוורת, שמיעתה לקויה, והיא סובלת מאיבוד זיכרון. שנית, מאז ומתמיד חזרה והצהירה שלעולם לא תכתוב ספר המשך לרומן שבזכות הצלחתו יוצאת הדופן היא נחשבת לאחת הסופרות האמריקאיות החשובות ביותר. סיבה נוספת לפליאה: נודע כי הספר החדש, שאמור להופיע אחרי שתיקה בת 50 שנה, הוא לא ממש חדש. למעשה, זוהי יצירתה הראשונה של לי, שנכתבה בתחילת דרכה. עכשיו המו"ל מתכנן להדפיס אותה בשני מיליון עותקים כבר במהדורה הראשונה.
מתברר שכאשר הייתה לי בת 33, היא הגישה כתב יד להוצאה לאור. בתגובה, העורכת מטעם ההוצאה ייעצה לה - אולי בעצם הפצירה בה - לא להסתפק בכתב היד הזה אלא להמשיך לכתוב ולתאר ברומן נוסף, אחר, את "זיכרונותיה" של גיבורת ספרה, סקאוט פינץ', ואת מה שעבר עליה לכאורה בילדותה, בעיר הבדיונית מייקום שבאלבמה בשנות ה-30 של המאה ה-20.
מאחר שהייתה סופרת מתחילה, היא נעתרה להצעה, זנחה את כתב היד המקורי והמשיכה בעבודה. התוצאה הייתה הספר שראה אור שנה לאחר מכן והקנה לה תהילה והערכה עולמית – "אל תיגע בזמיר". הספר נחשב ליצירת מופת, מלמדים אותו בבתי ספר בכל העולם, הוא נמכר ביותר מ-40 מיליון עותקים, תורגם ל-40 שפות וממשיך להימכר בכמיליון עותקים כל שנה. שנתיים אחרי שראה אור לראשונה, עובד גם לסרט מצליח. ומאז, שתיקה. הרפר לי הייתה לסופרת מצליחה ביותר - של ספר אחד בלבד.
את כתב היד של הרומן המקורי, הראשון, איבדה לכאורה. מכל מקום, נמסר שהוא נעלם. במשך שנים לא ידע איש היכן הוא, עד שלפני כמה חודשים גילה אותו עורך דינה של הסופרת. לטענתו, כתב היד נמצא מהודק לזה של "אל תיגע בזמיר". שמו מבוסס על פסוק 6 מספר ישעיהו, פרק כ"ג: "לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה". או בעברית בת ימינו: הצב לך שומר. משמעותו נוגעת באופן שבו הן גיבורת הספר והן הסופרת חושבות כי אביהן הוא המצפן המוסרי של עירו.
לגדול בעולם הדמיון
כמו גיבורת ספרה המפורסם, גם הרפר לי גדלה בעיירה קטנה באלבמה. "לא היה לנו הרבה כסף", סיפרה על הילדות שלה ושל אחיותיה ואחיה. "לא היו לנו צעצועים, לכן חיינו בעולם הדמיון. המצאנו דברים. קראנו הרבה, ואת כל מה שקראנו נהגנו להציג בחצר האחורית של הבית".
היא החלה ללמוד משפטים, אבל לצערו של אביה, שקיווה שתהיה עורכת דין כמוהו, לא סיימה את הלימודים. היא עברה לניו יורק בתקווה להפוך לסופרת, ובמשך עשור עסקה בעבודות שונות וכתבה על נושאים שהכירה היטב: המרקם החברתי בעיירה דרומית בתקופת השפל, יחסים בין לבנים ושחורים בני מעמדות שונים ומפגש של נערה צעירה עם גזענות.
הוצאת ספרה החדש מלווה במחלוקות לא מעטות. יש הסבורים שמתקיים כאן ניצול של אישה זקנה שלא ממש שולטת במתרחש. אחרים חוששים שהחלקים הטובים בספר החדש-ישן כבר נערכו והופיעו ב"אל תיגע בזמיר", וכי הספר החדש יחשוף כתיבה חובבנית ולא מעובדת די הצורך.
בכל מקרה, המו"ל ציין לאחרונה כי "אין להניח שהסופרת תצא למסע פרסום". האם מישהו באמת ציפה לראות ישישה הרתוקה לכיסא גלגלים מסיירת בעולם, מתראיינת לעיתונים ומופיעה בטלוויזיה? ספק רב.
